צרכנות עם מצפון: אילו חברות מקדמות בארץ סחר הוגן?

על רקע הפערים המתרחבים ותרבות הצריכה, חברות מסחריות רבות בעולם מאמצות מדיניות של סחר הוגן ■ בישראל הנושא עדיין בחיתולים, במיוחד לאור המאבק ביוקר המחיה והחיפוש המתמיד אחר מחירים נמוכים

לאוקסיטן / צילום: יחצ
לאוקסיטן / צילום: יחצ

המודעות הסביבתית עולה: אנחנו ממחזרים בקבוקים, מפרידים אשפה, מבקשים בנימוס לא להדפיס תכנים של מיילים - אך האם הצרכנים מוכנים לעלות מדרגה ולהעדיף מוצרים שמקדמים סחר הוגן?

בעולם מדובר בתופעה שצוברת תאוצה וסוחפת יצרנים גדולים כקטנים - בין אם בגלל לחץ ציבורי, בין אם כדי לצחצח את תדמיתם ובין אם מתוך אידיאולוגיה אמתית.

המושג "סחר הוגן" משקף צרכנות עם מוסר, על-ידי צריכת מוצרים שיוצרו בחברות המגנות על זכויות העובדים ועל כבודם, שאינן מעסיקות קטינים ושאינן פוגעות בסביבה. מטרת אמנת הסחר ההוגן היא לצמצם את פערי התיווך ולדאוג לראשונים בשרשרת הייצור, כמו הקוטפים בשדות הקפה, באמצעות תנאי עבודה הולמים וסביבת מחיה משופרת באמצעות מרפאות ומוסדות חינוך.

מצד אחד, המודעות בעולם עולה בכל פעם שנחשפים סרטונים מצמררים של מפעלי ענק במזרח הרחוק העובדים בתנאים מחפירים; אך מצד שני, המרדף הצרכני לא עוצר לרגע, ורוב-רובם של הצרכנים לא יודעים או מדחיקים את סוגיית תנאי ההעסקה והייצור של הפריטים שהם קונים.

מוצרי החברות שעומדות בתנאים מסומנים בתווי סחר הוגן (Fair Trade) של ארגונים כמו Fairtrade internationa, המאגד 25 ארגוני סחר הוגן ברחבי העולם; הארגון השווייצרי Bio Foundation ובתוכו השלוחה של IMO האמונה על נושא הסחר ההוגן; הארגון הגרמני FLO (Fairtrade Labelling Organization); ועוד. ארגונים אלה מעניקים תווים לחברות העומדות בתקנים.

בארץ אין גוף מקומי שמעניק תו סחר הוגן, וחברות שיבקשו לקבל תו כזה יעברו תהליך ארוך ומייגע ובעיקר יקר.

מבחינת החברות, עמידה בתנאי הסחר ההוגן כרוכה בעלויות המצמצמות את שיעורי הרווחיות ואולי לעתים מגולגלות לפתחו של הצרכן.

למרות זאת, בעולם, הצרכנים מצביעים ברגליים: ארגון הסחר ההוגן העולמי מדווח כי היקף המכירות הגלובלי של מוצרי סחר הוגן ב-2013 עמד על 4.4 מיליארד ליש"ט.

בבריטניה לבדה, שבה שוק מוצרי הסחר ההוגן הוא הגדול ביותר, נאמדו המכירות ב-1.8 מיליארד ליש"ט - מספר המשקף גידול של 15% במכירות מוצרי הסחר ההוגן הכוללים לדוגמה סוכר, חיטה, קפה ובננות.

מספר המדינות שמייצרות מוצרי סחר הוגן עלה ל-74, כאשר עשרות אלפי מוצרים הנושאים את תו הסחר ההוגן נמכרים ב-125 מדינות.

את מוצרי הסחר ההוגן ניתן לחלק לשתי זירות: מוצרים של יצרניות הפועלות בזירה הבינלאומית, כאשר לפי ההערכות מדובר ביותר מ-1,200 חברות ויצרניות המונות יותר מ-1.4 מיליון חקלאים ועובדים, כך לדוגמה בשוק הקפה והכותנה. חלק גדול מהחברות הבינלאומיות המיישמות את ערכי הסחר ההוגן מוכרות גם לצרכנים הישראלים.

כך למשל נספרסו, המפעילה תוכנית קיימות המחייבת את החברה לדואג לתנאי מגדלי הקפה וסביבתם. בתוכנית חברים נציגים של ארגונים סביבתיים והיא כוללת 60 אלף חקלאים רובם מקולומביה. בחברה מדגישים כי המגדלים הללו מקבלים עבור התוצרת שלהם מחיר הגבוה בכ-50% ממחיר השוק. לפני שנה יצא לדרך פיילוט של תוכנית פנסיה לחקלאים.

ככלל, תעשיית הקפה היא מבין המפותחות בכל הנוגע לסחר הוגן, וגם בתחום האופנה המגמה מתרחבת. H&M, למשל, השיקה אסטרטגיה להשגת תנאי שכר הוגנים בשרשרת האספקה שנבנתה יחד עם ארגוני סחר הוגן. במפעל שלה בקמבודיה גדל ב-10% (לכ-215 דולר), ובמקביל הופחתו השעות הנוספות לעובדים. עוד התחייבה החברה לקנות במשך 5 שנים את אותה כמות מוצרים מספקיה בבנגלדש ובקמבודיה.

חברה נוספת המוכרת לישראלים, הפעם מתחום הטיפוח, היא חברת לאוקסיטן הצרפתית, שלא רק שמספקת כיתוב בכתב ברייל על אריזות המוצרים, אלא גם מיישמת את עקרונות הסחר ההוגן. את חמאת השיאה שמהווה בסיס למוצרים רבים רוכשת החברה מנשים מקומיות בבוריקנה פאסו ומספקת תמיכה קהילתית בשירותי רפואה וחינוך.

ומה בארץ?

בארץ המודעות הרבה פחות גבוהה, אך יש חברות שבוחרות לאמץ את תפיסת העולם הזאת. לצד מוצרים מיובאים, קיימים מוצרים ועסקים ישראלים שחורטים על דגלם את עקרונות הסחר ההוגן.

רעיון הסחר ההוגן מסתכם גם בקנייה ישירה מהיצרן, בעיקר כשמדובר במוצרי פרימיום המיוצרים לרוב בכמויות קטנות, כל חולייה בשרשרת תייקר את המוצר על חשבון היצרן והצרכן. שווקי איכרים, קנייה ישירה של דבש או שמן זית ישירות מבית העסק באמצעות אתרי אינטרנט, כמו אתר שופיקה (shopicka.com), המהווה זירת מכירות ליצרנים קטנים בעיקר מאזור הדרום; או אתר cacaotv.co.il, המשווק מוצרי קקאו מספק פרואני החבר בארגון הסחר ההוגן ועוד.

הנה כמה דוגמאות נוספות:

בן אנד ג'ריס

לאחרונה קיבלה יצרנית הגלידות בן אנד ג'ריס ישראל את תו הסחר ההוגן הבינלאומי של ארגון ה-FLO, מה שהופך אותה לחברה הישראלית היחידה שמחזיקה בתו סחר הוגן בינלאומי. לבן אנד ג'ריס יש שלוחה ומפעל ייצור בישראל, ותו סחר הוגן ניתן לכל שלוחה בנפרד (בארה"ב, הולנד ובישראל).

אבי זינגר, מנכ"ל החברה בישראל, מתאר את התהליך שהחל ב-2006 ושאת סיומו יראו הצרכנים באריזות חדשות של מוצרי החברה שיצאו לשוק לקראת פסח ועליהן תו סחר הוגן רשמי:

"התהליך כולל החלפת ספקים לכאלה המשווקים מוצרים מאושרים, וזה נוגע לכל רכיב שאנחנו משתמשים: שוקולד, עוגיות, ביצים וסוכר. בחלק מהמקרים, כמו סוכר, נדרשנו לעבור ליבוא, משום שאין בארץ יצרן סוכר עם תו סחר הוגן. כל התהליך הארוך הזה לווה בפיקוח של נציג ארגון הסחר העולמי שביקר במפעל בארץ".

התהליך הסתכם בהשקעה של כמיליון שקל. העלות, מבטיח זינגר, לא תשפיע על מחיר המוצרים, והצרכן לא ישלם על המהלך שכולל גם העברת תמלוגים דרך קבע לארגון הסחר ההוגן.

- האם המודעות בארץ שווה את ההשקעה שאתה מתאר?

"בארץ אמנם אנחנו חברה פרטית, אבל אנחנו מאמצים לחלוטין את מדיניות החברה העולמית. מבחינה מסחרית אין שום הצדקה להשקיע בקבלת התו, אנחנו מקשים על עצמנו תפעולית, מייקרים את תהליך הייצור, ולא נוכל להעלות מחירים, כחלק מהאג'נדה החברתית של בן אנד ג'ריס. אם החברה בארה"ב משקיעה בפרויקט סביבתי או חברתי, היא לא באה ומייקרת מוצרים. זה חלק מהתקציב, וזה מה שיהיה גם פה".

- אז הציפייה היא שהמכירות יעלו ויכסו את ההוצאה?

"אני לא מאמין שהצרכן יקנה מוצר בגלל שהוא מסחר הוגן. יגידו שזה נחמד אבל לא מעבר. המהלך נובע מכך שאנחנו משתייכים לארגון העולמי ומאמצים את ערכיו, בנוסף אנחנו מייצאים לאירופה ששם המודעות לנושא היא גבוהה. לאחרונה קיבלנו הזמנה גדולה מאירופה עם דרישה לא רק למוצר מסחר הוגן, אלא לכך שהביצים שבגלידה יהיו ביצי חופש. אין בארץ ביצי חופש לתעשייה, ולכן השגנו היתר מיוחד משר האוצר להביא חלמון מאירופה שהוא סחר הוגן ולא מהונדס גנטית - עיקרון שבן אנד ג'ריס אימצה בתהליך ממושך".

אחותי סחר הוגן

החנות "אחותי", שהושקה ב-2009, מושתת על טהרת הסחר ההוגן, והיא מוכרת עבודות-יד של נשים מרחבי הארץ. היצרניות מקבלות את כל הרווחים על המכירות, ללא מתווכים בדרך.

שולה קשת, מנכ"לית "אחותי", מתייחסת להיעדר המודעות בארץ: "נושא הסחר ההוגן בישראל מצוי בשוליים. אפילו הרשות לסחר הוגן הממשלתית עוסקת בזווית הצרכנים ולא בפערי התיווך שפועלים נגד היצרנים - אין את החשיבה הזו בכלל ברמה הממסדית.

"לצרכן הישראלי אין רצון לדעת מי מרוויח והאם יש ניצול של יצרנים - הציבור לא נמצא שם. כצרכנים אנחנו שומעים על מגמות של הורדת מחירים, אבל הפרויקט שלנו בא מהכיוון השני, של פרנסה בכבוד. מדינת ישראל נותנת כספים ליוזמות של היי-טק, אבל לא מאפשרת לנשים שמקימות עסק משלהן ומציעות מוצרים נהדרים, מתוצרת הארץ, להתפרנס בכבוד".

סינדיאנת הגליל

סינדיאנת הגליל הוא גוף שהוקם לפני כ-20 שנה במטרה לקדם הזדמנויות כלכליות לנשים ערביות תושבות הגליל. הארגון פועל על-פי עקרונות הסחר ההוגן ומשווק מוצרי מזון (שמן זית, דבש, תבלינים), סבונים ועוד. המוצרים נמכרים בחנויות ברחבי הארץ, בהם גם במיזם "אחותי".

קום איל פו

סחר הוגן יכול לבוא גם מכיוון חברתי, ותמיכה בחנויות וברשתות כאלה תאפשר לקיים אג'נדות חיוביות: אחת הרשתות שמתחילת דרכה התחייבה להעסקת עובדיה בסחר הוגן ולמוצרים העשויים מבדים שיוצרו מסחר הוגן היא קום איל פו.

"המודל הזה, של עסקים בעלי מודעות ומחויבות לערכים חברתיים וסביבתיים, הופך מקובל יותר ויותר בעולם העסקי הסובב אותנו. יותר ויותר עסקים מבינים כי מוטלת עליהם גם אחריות חברתית לשלום הקהילות שמסביבן. ולמרות זאת, הערבוב הלא קונבנציונלי של ערכים ועסקים חושף אותנו לא פעם לביקורת וציניות מצד הציבור", כתוב במסמך האג'נדה שבאתר החברה.

לאביט

רשת בתי-הקפה לאביט, המשווקת קפה אורגני בלבד, מייבאת את פולי הקפה מחוות קטנות ומחוואים שנשכרים באופן עצמאי על-ידי לאביט. ברשת מספרים כי קניית קפה בסחר הוגן יקרה בעשרות אחוזים ממחיר של קפה רגיל:

"סחר ישיר והוגן הוא חלק מהאג'נדה של הרשת, לאור העובדה שבענף הקפה החוקים מאוד נוקשים. תאגידי הקפה הגדולים מנצלים את החוואים הקטנים בשעות עבודה קשות ובשכר מעליב של פחות מדולר ליום עבודה שלם", אומר טל בודנשטיין, מבעלי הרשת.

לשם ההמחשה, בודנשטיין מסביר כי חוואי קפה משתכרים ב-3/4 דולר לק"ג פולי קפה - חוואי בתנאי סחר הוגן מקבלים מעבר לכך פרמיה לטובת פיתוח תשתיות. עוד הוא מסביר כי ק"ג קפה אורגני מסחר הוגן עולה למשווק כ-12 דולר, בשעה שקפה רגיל יעלה כ-3 דולר לק"ג. למרות זאת, מחיר הקפה ברשת דומה לרשתות מתחרות שלא מבטיחות סחר הוגן.

החצר הנשית ביפו

כאן מוצג מודל חברתי כלכלי: כל פריטי האופנה בחנות הם תרומות, והעובדות בחנות עוברות מסלול הכשרה תעסוקתית.

כלים שלובים

המיזם "כלים שלובים" בתל-אביב מושתת על ערכים חברתיים באמצעות שיתופי-פעולה בין מעצבים ישראלים ועמותות יצרניות, תוך שילוב אנשים בעלי מוגבלות.

סטודיו אנד ג'וי

סטודיו אנד ג'וי מציע מתנות מגוונות ומארזי חג תוך דגש על תרומה לקהילה התחשבות וערבות הדדית: עובדי אנד ג'וי הם אנשים עם צרכים מיוחדים המשתכרים בשכר הוגן.

רוח טובה

לרגל יום המעשים הטובים שיתקיים ב-24.3, עמותת רוח טובה מעודדת צרכנים שמחפשים לרכוש מתנה למצוא את מבוקשם במוצרים שמייצרות עמותות חברתיות, בהן אנוש, העמותה הישראלית לבריאות הנפש, הרוח הישראלית, ירוק בלב ועוד.

העסק שלנו

"העסק שלנו" מבית ארגון ציונות 2000 מעסיק בני-נוער בסיכון, ומציע לקראת ט"ו בשבט אדנית קטנטונת ב-15 שקל בלבד.

אבל אנחנו רוצים לשלם פחות

האם הרצון לקדם סחר הוגן יכול לחיות בשלום עם הניסיון להוזיל את יוקר המחיה? "ברגע שמדובר על סחר הוגן - השכר צריך להיות הוגן, אחרת אנחנו משאירים את העניים עניים. נדרש שינוי תפיסה שורשי שיוביל למוכנות לשלם. זה מה שקורה באירופה, שם הסחר ההוגן הוא חלק משמעותי בכלכלה. כל צרכן צריך לבדוק עם עצמו איפה זה פוגש את המצפון שלו", אומרת שולה קשת מ"אחותי".

לדבריה, "ברגע שבראש סדר העדיפויות עומד הרצון לשלם את המחיר הנמוך ביותר, זה בא על חשבון ניצול עובדים. הצרכן היום רוצה בזול, והוא רוצה כמה שיותר, אבל זה מקבע את האוכלוסיות החלשות במצב של עוני מחפיר. מה שעומד מאחורי הרעיון של סחר הוגן הוא לאפשר לאותן משפחות להתפרנס בכבוד".

מוצרי הסחר ההוגן, הכוללים למשל עבודות מלאכת-יד או מוצרי מזון שמיוצרים בכמות קטנה, יקרים יותר ממוצרים דומים שמגיעים לרוב מסין בייצור המוני. נשאלת השאלה מהי הפרמיה שהצרכן באמת מוכן לשלם כדי לתמוך באג'נדה המוצדקת של סחר הוגן.

לדברי קשת, "יש אחריות לצרכן, שבוחר איפה ומה לקנות: האם לקנות מוצר שהגיע ממתפרות יזע שמעבידות ילדים 18 שעות ביממה בדולר לחודש - או לקנות מיצרן מקומי ולמתוך בפרנסתו".

לא מדובר רק בהחלטה נקודתית של אדם כזה או אחר איפה ומה לקנות, אלא בראייה רחבה יותר: "יש משמעות להחלטה לקנות מוצרים יקרים של מעצבים ממותגים, ולא את האמנות המסורתית שהולכת ונכחדת. אם צרכני מעמד הביניים הגבוה ירכשו מוצרים של היצרניות שלנו, הן ירוויחו שכר הוגן, והעסק הקטן שלהן ישגשג ויוביל להוזלת המחירים", אומרת קשת, ולא פוטרת גם את המדינה מאחריות: "לפני שנותנים תמיכה לטייקונים ולבעלי ההון, כדאי להפנים את המשמעות של תמיכה בעסק קטן. היוזמה שלנו היא להנגיש את אותם מוצרים של הקהילות קשות היום שמתגוררות רובן בדרום לצרכנים בלב תל-אביב.

"אני קוראת גם לתאגידים שרוכשים מתנות לעובדים בחגים, שכלאורה מחפשים מתנות עם ערך מוסף: "אל תחפשו את הזול ביותר. מישהו משלם בעד זה את המחיר, והוא תמיד יישאר החוליה הנמוכה בשרשרת ולא יצליח להתפרנס בכבוד".

צרו איתנו קשר *5988