הרב מצגר לדין: חשוד בקבלת 10 מיליון ש' שוחד

מצגר חשוד בעבירות רבות, ובהן קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, והכל תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם. על פי החשד, במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן קיבל הרב מצגר סכומי שוחד בהיקף משוער של כ-10 מיליון שקל. מתוכם, על פי החשד, הוא לקח לכיסו כ-7 מיליון שקל.

על פי החשד, במרבית המקרים שימש חיים אייזנשטט, נהגו האישי של הרב מצגר, כשליחו לקבלת כספי העבירות. בשל מערכת היחסים הקרובה בין השניים ובשל חלקו בביצוע העבירות, חילק לכאורה הרב מצגר את כספי העבירות, חלוקה אשר במסגרתה קיבל אייזנשטט עשרות אחוזים מכספי העבירות.

בהודעה שנשלחה לפרקליטיו של הרב מצגר נכתב, כי במסגרת "פרשת הגיורים" קיבל מצגר לכיסו טובות הנאה מבעלי ממון תושבי חוץ אשר ביקשו להתגייר וכאלה שביקשו לערוך בירורי יהדות. במסגרת קשר שנוצר בין הרב מצגר לבין רב היושב בחו"ל, סוכם כי במקרים מסוימים יפנה אליו הרב מצגר תושבי חוץ המתעניינים בהליכי גיור ובירור יהדות. בהתאם לסיכום, בעד כל הפניה כזו של הרב מצגר, הוא קיבל לכאורה סכום כסף בשיעור מחצית מן הסכום שקיבל אותו רב מאותם תושבי חוץ. כמו כן, בחלק מהמקרים קיבל לכאורה הרב מצגר את הכספים תוך שהוא מקפיד על כך ששמו לא יירשם כמוטב העברות הכספים, וזאת במטרה להסתיר את מקור הכספים, את מיקומם ואת בעלי הזכויות בהם.

לדוגמה, באחד המקרים במהלך שנת 2011 פנה לרב מצגר איש עסקים שעלה מרוסיה לישראל וביקש ממנו עזרה. הרב מצגר הפנה אותו למקורבו, הרב היושב בחו"ל, על מנת שיגייר את בנו ובתו. לאחר גיורם קיבל הרב המגייר סכום כולל של 360 אלף דולר. על פי החשד, העביר הרב המגייר לרב מצגר מחצית מהסכום האמור - 180 אלף דולר.

עוד על פי כתב החשדות, חשוד הרב מצגר כי פעל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כרב הראשי לישראל יחד עם חיים אייזנשטט, לגיוס תורמים לעמותות. על פי החשד, סוכם כי בתמורה לפעולותיהם של מצגר ואייזנשטט, יתנו בעלי התפקידים בעמותות לרב מצגר עשרות אחוזים מן התרומות שיתקבלו בהן.

כך, למשל, באחד המקרים המצוינים בכתב החשדות, גייסו הרב מצגר ואייזנשטט תרומות לישיבה שפעלה בבית הכנסת של הרב מצגר. על פי החשד, אחת התרומות בסך 28 אלף דולר ניתנה לידי אייזנשטט, שהעבירה לרב מצגר, והיא חולקה בין שניהם, בלי שהועברה כתרומה לישיבה. תרומה אחרת בסך כ-72 אלף שקל ניתנה ע"י איש עסקים ישראלי עבור עמותת "בית התבשיל" הדואגת למזון לנזקקים. לאחר קבלת הכספים, העביר לכאורה מנכ"ל העמותה לרב מצגר 30% מסך התרומה (כ-22,500 שקל), וזאת מבלי ליידע את התורם. כך נעשה לכאורה גם במקרים רבים נוספים כמפורט בכתב החשדות.

כמו כן, על פי כתב החשדות, במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל בין השנים 2003-2013, קיבל לכאורה הרב מצגר לכיסו הפרטי טובות הנאה בסכומי כסף משמעותיים מאנשים פרטיים בעד פעולות הקשורות בתפקידו כרב הראשי. טובות הנאה אלה התקבלו במספר רב של הזדמנויות, בתמורה למעשים אשר יש להם זיקה לתפקידו של מצגר כרב הראשי, הן במסגרת אירועים פרטיים והן כתמורה לכך שהשתתף באירועים שערכו אותם נותני טובות ההנאה.

חצי מיליון דולר כמתנה לחתונת הבן

כך, לדוגמה, ביולי 2010 התקיימה חתונת בנו של הרב מצגר. בשיחה שהתקיימה לפני החתונה בין חיים איזנשטט לבין שניים מהמוזמנים, סוכם כי השניים יתנו לרב מצגר טובת הנאה בשווי רב שתועבר כ"מתנה" לכבוד החתונה. בהתאם לכך הועבר תשלום בסך 500 אלף דולר. הסכום הועבר ישירות לרב מצגר בעשרה תשלומים במזומן.

כדוגמה נוספת ציין משרד המשפטים כי הרב מצגר נחשד בכך שבשנת 2009 ערך טקס שבו הוכתר מקורבו של יהודי עשיר ממוסקבה לרב העדה הקווקזית בארץ. בתמורה קיבל לכאורה הרב מצגר תשלום בשיעור של 70 אלף דולר.

חשד נוסף שעולה מחומר הראיות נוגע לכך, שבמהלך התקופה שבה כיהן כרב הראשי לישראל, הפיק הרב מצגר רווחים שאותם השמיט מן הדוחות השנתיים שמסר למס הכנסה בכוונה להתחמק מתשלום מס. כמו כן, נחשד הרב מצגר כי ביקש מחיים אייזנשטט להציג גרסה שקרית בחקירתו, והפציר בו עשרות פעמים כי ימשיך "לשמור עליו" ולהגן עליו במסגרת החקירה.

חקירת הפרשה התנהלה ביחידת להב 433 של משטרת ישראל, בשיתוף יחידת חקירות מס הכנסה תל אביב ברשות המסים, ולוותה ע"י עורכי הדין דני ויטמן, אילה גלברד ושני טביב מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי).

סנגוריו של הרב מצגר, פרופ' דוד ליבאי ועו"ד אלעד רט, מסרו בתגובה, כי "הרב מצגר מכחיש את החשדות המיוחסים לו. לדברי הרב, הוא לא קיבל שוחד, לא באמצעות עד המדינה ולא באמצעות אחרים, ולא הלבין הון. את התייחסותנו לחשדות נגד הרב נטען במסגרת השימוע, אליו הוזמנו, לאחר שנקבל לעיוננו את חומרי החקירה".