אילו חברות בישראל עשויות להרוויח מהעלאת שכר המינימום?

בשנים הקרובות יבוצע מהלך של העלאת שכר המינימום ב-3 פעימות ■ מהן ההשלכות האפשריות שלו על רשתות השיווק והאופנה, ואילו חברות עשויות דווקא ליהנות ממנו?

פוקס / צילום: תמר מצפי
פוקס / צילום: תמר מצפי

שכר המינימום הוא נושא שנוי במחלוקת, המערב אינטרסים, יצרים ומחלוקות רבות בנוגע ליעילותו לכלכלה ולרמת התעסוקה במשק.

התומכים בהעלאת השכר סבורים כי מדובר במהלך הוגן חברתית, המאפשר הקטנת פערים חברתיים דרך העברת הכסף מהחזק לחלש. נוסף על כך, לטענתם, מהלך זה חיובי לכלכלה, שמרוויחה מהגדלת ההכנסה הפנויה של הצרכנים החלשים, שיגדילו את צריכת השירותים והמוצרים שבעבר לא היו בהישג ידם.

המתנגדים יטענו כי העלאת שכר המינימום עלולה להגדיל את שיעור האבטלה, בשל הלחץ על החברות הרגישות לעלויות ייצור וכוח-אדם, ובכך לפגוע בכלכלה.

למרות המחלוקות, באחרונה אושרה העלאת שכר המינימום מהרמה הנוכחית של 4,300 שקל בחודש עד לסכום של 5,000 שקל, ב-3 פעימות בשנים הקרובות.

ההסכמה נבעה משני גורמים עיקריים: הראשון הוא אי-הכללת המגזר הציבורי, שבו עובדים רבים זכאים מצד אחד להשלמות שכר מינימום, אך מצד שני מקבלים תוספות שכר רבות, אשר מביאות אותם לשכר גבוה משמעותית. הגורם השני הוא מבנה המשק הישראלי, שכיום כבר אינו שופע כבעבר תעשיות, כגון ענף הטקסטיל, המעסיקות הון אנושי בשכר מינימום, ורגישות מאוד לעלויות כוח-אדם.

בטור זה ננסה להתעמק בהשלכות האפשריות של מהלך העלאת שכר המינימום על ענפים רלוונטיים, ולבחון אילו חברות עשויות להרוויח כתוצאה ממנו.

קמעונאות

בשנים האחרונות אנו עדים לתחרות חסרת פשרות בין החברות הוותיקות, מגה ושופרסל, לבין השחקניות החדשות, רשתות דיסקאונט דוגמת רמי לוי וויקטורי, אשר מגדילות באופן עקבי את חלקן בשוק.

ירידת כוחן של החברות הוותיקות החלה במחאה החברתית, ששינתה את אופי הצרכן ופגעה קשות בתדמיתן של החברות שנתפסו כיקרות ונצלניות; זאת לצד תוצאות האסטרטגיה הכושלת שנקטו חברות אלה בעשור האחרון, שכללה הרחבה לא פרופורציונלית של שטחי מסחר. מחברות יציבות המחלקות דיבידנדים קבועים, עברו החברות הוותיקות לרשום רווחיות תפעולית נמוכה מאוד, המאלצת אותן להתייעל ולסגור סניפים בעלויות כספיות גבוהות.

העלאת שכר המינימום צפויה לפגוע בכלל החברות בענף, כפי שניתן ללמוד מדוחותיהן הכספיים של שופרסל ורמי לוי, המזהירות שכל עלייה של 1% בשכר המינימום תגדיל את הוצאות החברה בכ-8 מיליון שקל, וב-0.8 מיליון שקל, בהתאמה.

למרות שהרווחיות התפעולית של כלל הרשתות נשחקה בשנים האחרונות, נקודת המוצא של החברות שונה לחלוטין. בעוד שהירידה ברווחיות התפעולית של רמי לוי ושל רשת ויקטורי נבעה מסיבות חיוביות של פתיחת סניפים חדשים, שופרסל ומגה עסוקות בעיקר במהלכי התייעלות וסגירת סניפים, שמלווים בהפרשות ובהוצאות כספיות גבוהות.

מחיר השפל שבו נסחרת שופרסל כיום עשוי אמנם לקרוץ למשקיעים, אך אנו ממליצים למי שמעוניין להיחשף לשוק הקמעונאות לעשות זאת דרך השקעה ברמי לוי וויקטורי, אשר ינצלו את המשך החולשה של הרשתות הגדולות תוך הגדלת נתח השוק.

פערי התשואות בין הקמעונאיות הוותיקות לצעירות ימשיכו להתרחב
 פערי התשואות בין הקמעונאיות הוותיקות לצעירות ימשיכו להתרחב

רשתות האופנה

חברות נוספות הצפויות להיפגע מהעלאת השכר הן רשתות האופנה, ובראשן גולף, קסטרו ופוקס, המוכרות היטב לצרכן הישראלי. בשנים האחרונות חוו הצרכנים את כניסתן של רשתות אופנה בינלאומיות דוגמת H&M ,GAP ו-Forever 21 לשוק הישראלי.

בניגוד לחששות לתחרות גבוהה מדי, את שנת 2014 פתחו פוקס וקסטרו במחירי שיא, הרבה בזכות טיפוח נכון של המותג, מדיניות דיבידנד נאה ואופיו של הצרכן הישראלי המבלה רבות בקניונים, שם לחברות נוכחות חזקה.

להערכתנו, מי שעשויה לצאת מחוזקת היא חברת פוקס שבשליטת משפחת ויזל, הנסחרת בשווי שוק של כ-1.1 מיליארד שקל. פוקס ניצלה בשנים האחרונות בחוכמה את הסביבה התחרותית, כדי להרחיב את פורטפוליו המוצרים ואת קהל היעד הפוטנציאלי שלה, דרך הרחבת זרועות הפעילות דוגמת Fox Home, רכישת רשתות קטנות יותר (מנגו), הבאת אמריקן איגל לישראל וכניסה לקטגוריות חדשות, דוגמת הסכם הזכיינות עם נייקי.

אנו סבורים כי במקרה זה הרשתות יגלגלו את העלאת שכר המינימום על הצרכן, ואילו פוקס, המוכרת בגדים במחירים תחרותיים, תוכל להחליק את המהלך בקלות.

לסיכום, העלאת שכר המינימום תפגע בטווח הקצר בכל החברות שהזכרנו, אך החברות היעילות והלא ממונפות - דוגמת פוקס, רמי לוי וויקטורי - יוכלו לנצל את חולשתן של המתחרות ולתפוס את מקומן דרך הגדלת נתח השוק ופתיחת סניפים חדשים, תוך יצירת מקומות עבודה חדשים.

מבנה המשק הישראלי בנוי להעלאת שכר המינימום, תוך מענה לעליית יוקר המחיה, הקיפאון בשכר הריאלי והתרחבות אי-השוויון בעשור האחרון, ונותר רק להצר על כך שהמהלך לא מלווה בפעולות מעודדות ותומכות לעסקים הקטנים מצד המדינה.

■ הכותב הוא כלכלן ראשי ומנהל השקעות ב-MORE בית השקעות. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988