ארגון הבריאות העולמי: ההשקעה בבריאות - מפתח לצמיחה

אין ויכוח על כך שבריאות היא עניין יקר, אולם דוח חדש של ארגון הבריאות העולמי מצביע על כך שהמחיר הזה הוא מחיר שכדאי לשלם. על פי הדוח, מערכת בריאות מתפקדת היטב שנותנת מענה לאתגרי התחלואה המודרנית יכולה להעניק יתרון תחרותי למדינות ולהעניק להן שגשוג כלכלי, ולעומת זאת אוכלוסיה לא בריאה יכולה להוביל מדינה לקיפאון כלכלי.

"אנשים בריאים ואוכלוסיות בריאות הם פרודוקטיביים יותר ועולים פחות למדינה. מחלות לא מדבקות (שברובן ניתנות לשיפור על ידי שינויים בסגנון החיים) מהוות סיכון מיוחד לבריאות של אוכלוסיות המדינות המתפתחות וכתוצאה מכך, לצמיחת הכלכלות שלהם", נכתב בדוח.

מחברי הדוח טוענים כי כי אוכלוסיה לא בריאה היא יקרה: "לממשלות, לעסקים ולכיס של כל אחד. 47 מיליארד דולר בתוצר של אוכלוסיית כדור הארץ, יאבדו מעתה עד 2030 בשל ההשפעה של מחלות לא זיהומיות ומחלות נפש".

לעומת זאת אוכלוסיה בריאה מועילה באופנים הבאים: ילדים בריאים מפסידים פחות ימי לימודים, שורדים בבית הספר שנים רבות יותר ולכן מקבלים השכלה טובה יותר, שמעלה את הפרודוקטיביות שלהם. מבוגרים בריאים מפסידים פחות ימי עבודה, הם מרוכזים יותר בעבודה והם עובדים יותר שנים לפני שהם פורשים - בלי קשר לגיל הפרישה הרשמי. כשאנשים חולים אחרי גיל הפרישה, הילדים שלהם לרוב מטפלים בהם, נעדרים מן העבודה והריכוז שלהם בעבודה נפגע.

כמו כן, אנשים במדינות שבהן מערכת הבריאות הציבורית גרועה, שומרים הרבה כסף בצד למקרה של 'אסון בריאותי' שתהיה חובה לשלם עליו מן הכיס. את הכסף הזה הם אינם מפנים לצריכה. בסין, כל השקעה ממשלתית של יואן אחד בבריאות, הובילה לעלייה של שני יואן בצריכה הפרטית. בצד השלילי, אנשים שאכן נאלצו להשקיע את חסכונותיהם בטיפול רפואי והגיעו בשל כך לעוני, הפכו לתלויים כלכלית במדינה.

מטרת הדוח היא לעודד ממשלות להשקיע במניעה של מחלות סגנון חיים, באמצעות הצבה של תשתית בריאות איתנה. להלן כמה דוגמאות: "הוועד לעידוד הבריאות בסינגפור מסבסד שימוש בשמנים בריאים יותר בתעשיית המסעדות של המדינה. צעד זה צפוי להפחית את מספר התקפי הלב עד 2020 ולהניב החזר של 1,100% על ההשקעה". מחקר שנערך באוניברסיטת קולומביה בארה"ב, העריך כי סין יכולה לרשום החזר של 90% אם תשקיע בטכנלוגיות של הגנה מפני זיהומי מים ואוויר.

השקעה כזו צפויה ליצור "מעגל היזון חיובי" כאשר מדינה צומחת יותר תוכל להשקיע יותר בבריאות, לקבל החזר גבוה יותר על השקעתה ולהמשיך לצמוח. כמו כן, אוכלוסיה שהופכת בריאה יותר מטמיעה תרבות בריאה יותר, וזו עוד סיבה לכך שמדובר במעגל היזון חיובי.

הרגשה טובה יותר

הדוח ממשיך וטוען כי משום שהשקעה במיזם הנכון בזמן הנכון יכולה להניב תשואה חיובית גבוהה, ניתן למשוך להשקעה גם גורמים פרטיים ומלכ"רים.

על פי הדוח, יש מגמה של הסטת תרומות לכיוון הבריאות, וכיום כשליש מן ההון המושקע בפרוייקטים בינלאומיים ללא כוונות רווח, מושקע בבריאות.

עוד משקיע שניתן לגייס הוא הצרכן עצמו. לעומת ההשקעה בטיפול בחולי, שהיא לא כל כך טובה לכלכלה, הרי שהצרכנים היום מוכנים להשקיע יותר ויותר במוצרים שנועדו לשמור על בריאותם, עוד בטרם חלו.

מהם האופנים שבאמצעותם יכולה הממשלה לשפר את הבריאות של אזרחי המדינה? ארגון הבריאות העולמי מזהה שבע זירות פעולה: ראשונה, מערכת הבריאות עצמה, המעניקה גישה במחיר שווה לכל נפש לאבחון, מניעה וטיפול במחלות כשהן מתעוררות. שנית, הזירה הפיזית. הדוח ממליץ למדינה לתכנן את הערים באופן שיעודד פעילות גופנית, להעניק גישה נוחה למזון בריא וקשרים חברתיים וגם לשפר את איכות הסביבה; הזירה הפוליטית שתציג את הרגולציה המתאימה; זירת מקום העבודה אשר תציע ביטוחי בריאות משתלמים ותוכניות לעידוד הבריאות וסביבה בטוחה לעובדים; זירת החינוך שתציע חינוך לבריאות; הסביבה החברתית שתשים דגש על ערכים של בריאות וזירת המדיה שתאפשר גישה פשוטה למידע רפואי ברור ונכון.

בדוח מובאות כמה דוגמאות לתוכניות בריאות מועילות. כך למשל חברת Centene האמריקנית שמעניקה שירותי בריאות, הציעה תוכנית לכמאה אלף נשים בהיריון מקהילות חלשות, בעלות של 75 דולר לאישה, שכללה חינוך לבריאות במהלך ההיריון ובמשך שנה לאחר הלידה. התוכנית הצליחה להוריד ב-4.5% את מספר התינוקות שנולדו בפגות קיצונית (פחות מקילו וחצי) ובסך הכל נחסכו כ-500 דולר בעלויות בריאות עבור כל משתתפת בתוכנית. ההחזר של כ-400%.

חברת הביטוח ושירותי הבריאות האמריקנית קייזר זיהתה כ-350 אלף מבוטחים בסיכון למחלת לב והציעה להם קוקטייל של תרופות מונעות. החברה מצאה כי הטיפול מנע 19 התקפי לב לכל 1,000 איש שטופלו. הדוח של ארגון הבריאות מעריך כי התרומה לחברה האמריקנית הייתה כ-7.8 מיליארד דולר, החזר של 3,700% על ההשקעה.

יצויין כי במחקר שנערך בישראל (ואינו חלק מן הדוח) בחנו האיגוד הנוירולוגי הישראלי ועמותת נאמן את ההשלכות של מניעת שבץ באמצעות תרופות נוגדות קרישה. קיים דור חדש של תרופות שהינו יקר יותר מהדור הקודם, אולם התרופות הללו נמצאו על ידי האיגוד הנוירולוגי כמפחיתות את הסיכון לשבץ ב-70% בחולי פרפור פרוזדורים. עלות התרופות הללו לכלל קהל היעד בישראל עומדת על 50 מיליון שקל, אולם ההחזר על ההשקעה מבחינת חיסכון בטיפול בחולה השבץ אחרי השחרור מבית החולים, נאמד בכ-82 מיליון שקל.

 המחיר היקר של בריאות לקויה