רשות ניירות ערך עשויה להידרש לחקור את נסיבות פרסום התחזית השגויה של HSBC שיצרה תנודתיות חריפה בשער השקל בימים האחרונים. דרך ההתנסחות הנחרצת שבה בחרו עורכי התחזית, שכללה אומדנים מדויקים לגבי היקף תוכנית רכישות האג"ח שהבנק המרכזי עמד, להערכתם, להשיק - עוררה חשד לשימוש במידע פנים. המסמך גרם לתחושות "אי-נוחות" גם בבנק ישראל, אם לנקוט בלשון עדינה.
בשוק המט"ח אמרו היום כי גם אם לא מדובר בניסיון בלתי כשר להשפיע על שערו של השקל, הפרשה ממחישה כי השקל הפך מטבע נוח למניפולציות כתוצאה מהידלדלות המסחר בו בחודשים האחרונים. השקל השלים היום את מהלך ההתחזקות שבו החל אתמול בשעה 16:00 בתגובה להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית לחודש אפריל ללא שינוי. הדולר קרס במהלך המסחר ב-2.3% והגיע לשער של 3.93 שקלים לדולר.
18 מבין 22 אנליסטים המדורגים על ידי סוכנות "בלומברג" - ובהם כמעט כל האנליסטים הישראלים - צפו בצורה מדויקת את החלטת הבנק המרכזי להותיר את הריבית ללא שינוי, אך שחקנים רבים בשוק המט"ח העדיפו להסתמך על תחזית אחרת של בנק ההשקעות HSBC שצפה דווקא הורדת ריבית בשיעור 0.2% לרמה של מינוס 0.1%, ותוכנית הרחבה כמותית באמצעות רכישת אג"ח ממשלת ישראל בהיקפים של 27 עד 72 מיליארד שקלים, שתושק לכל המאוחר במהלך הרבעון השני.
התחזית הבומבסטית הודלפה לתקשורת ביום חמישי בשעות הצהריים וב-24 השעות שלאחר מכן זינק הדולר ב-1.2% לשער של 4.05 שקלים והאירו זינק ב-1.4% לשער של 4.32 שקלים לאירו. העובדה שהיקפי המסחר במט"ח ביום שישי נמוכים ב-50% ויותר מהיקפי המסחר היומיים הרגילים, החריפה את המגמות. פעילים בשוק המט"ח אמרו ל"גלובס" כי מרבית הפעילות בשוק נעשתה על ידי שחקנים זרים, אך גם פעילים מקומיים לא מעטים ניצלו את ההזדמנות כדי למכור דולרים בשערים גבוהים.
התחזית של HSBC, שנכתבה על ידי אסטרטג המט"ח לשווקים מתעוררים, לא הייתה מיועדת לפרסום והופצה רק ללקוחות הבנק ובהם משקיעים מוסדיים וקרנות השקעה ריבוניות. HSBC אינו נמנה על השחקנים הגדולים במסחר במט"ח, אך כבנק זר הוא נהנה ממעמד ומהשפעה גדולים בהרבה מזה של מחלקות האנליזה של הבנקים המקומיים. "יש אצלנו בהחלט בעיה של הטיה, שלא לומר התבטלות, בפני האנליסטים של הבנקים הזרים" אמר ל"גלובס" פעיל בשוק.
בנק ישראל התנער אמנם מהתחזית של HSBC, אך גורמים בשוק סבורים כי הוא רוחץ בניקיון כפיו כשלמעשה הוא זה שיצר את הציפיות בשוק לפעולה "בלתי קונבנציונלית" מצדו כמו הורדת הריבית לרמה שלילית וצעדי הקלה כמותית. המדיניות התקשורתית של הבנק בחודשים האחרונים מוטה לטובת התקשורת הזרה שזכתה לקבל מהמשנה לנגידה נדין בודו-טרכטנברג הצצה נדיבה לשיקולים המעצבים את מדיניות הריבית של הבנק לפחות שלוש פעמים בחצי השנה האחרונה. את מירב העניין יצרה אמירה של בודו-טרכטנברג בחודש שעבר בראיון ל"רויטרס" שממנה עלה שהבנק לא יהסס להוריד את הריבית אל מתחת לאפס, בדומה לבנקים מרכזיים אחרים במערב, על מנת להשיג את יעדיו.
אמירה זו נראתה רלוונטית יותר ככל שהתפוגג האפקט של הורדת הריבית האחרונה. כזכור, בנק ישראל הוריד במפתיע את הריבית לחודש מארס מ-0.25% ל-0.1%, זאת לאחר שהשקל מחק כמעט את כל הירידה שנרשמה בשערו מול המטבעות הזרים מאז שתי הפחתות הריבית בקיץ. "עדיף שבנק ישראל יהיה יותר זהיר וידבר פחות", אמר היום ל"גלובס" גורם בכיר בשוק ההון, "השחקנים בשוק מבינים שהכל פתוח מהחלטה מוניטרית בחודש אחד ועד להחלטה הבאה. דיבורים מיותרים יוצרים ספקולציות מיותרות".
התנהגות שער הדולר בימים האחרונים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
