פורטפוליו | אסף ברנע

גיל: 47 תפקיד: מנכ"ל סנארה ונצ'רס, פלטפורמת ההשקעות המשותפת של חברות פיליפס וטבע

אני: מכוון גבוה.

שורשים: המשפחה של אימא הגיעה לארץ מסרביה בתחילת המאה הקודמת והיו מבוני המדינה. אבא נולד ברומניה ואביו נרצח במחנות עבודה באוקראינה. הוא עלה לבד לארץ בגיל 12 ונקלט בקיבוץ ניר דוד. הוא היה אלוף הארץ באתלטיקה, למד הוראת ספורט בווינגייט ולימד בבית ספר בחיפה, שם פגש את אימא, שהייתה אף היא מורה וגרושה עם ילד. הם טסו יחד ללימודים באוניברסיטת קולומביה, חזרו לארץ ועשו סיבוב נוסף בארצות הברית. מאז הם חיים על קו תל אביב - ניו ג'רזי. אנחנו ארבעה אחים, שניים חיים שם.

מגן אלטוביה: אחי הבכור מנישואיה הראשונים של אימא, שאימץ את שם המשפחה שלה, שופט מיסוי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. מבוגר ממני ב-11 שנים, אינטלקטואל, יש לנו קשר עמוק.

ילדות: קריית חיים, שכולה שועבדה לכדורסל. הפכתי למקצוען בלי שארגיש, בלי אופציה לחשוב על לעשות משהו אחר.

שירות צבאי: הייתי ספורטאי מצטיין ועשיתי קורס מדריכי ספורט.

לימודים: מגיל 21 עד 30 עשיתי שלושה תארים - את הראשון עשיתי באוניברסיטת סטון היל בניו ג'רזי ושיחקתי כדורסל בנבחרת שלהם. כשחזרתי למדתי באוניברסיטת תל אביב מדעי המדינה ופסיכולוגיה. סיימתי בהצטיינות ואחר כך עשיתי תארים במשפטים ובמנהל עסקים במרכז הבינתחומי.

כדורסל: שיחקתי בשש קבוצות בליגת העל, חמש שנים בנבחרת, מגיל 17 לא לקחתי גרוש מההורים ובגיל 18 הייתי חייל בודד, כי ההורים והאחים נסעו לחו"ל. היו לי חוויות מסעירות, הייתי עצמאי מבחינה כלכלית, ולקחתי אליפות מכללות בארצות הברית.

פרישה: לאורך הקריירה שלי סבלתי פציעות, שתיים מהן היו ברצועה הצולבת, שהשביתו אותי יחד לשנה וחצי. נותחתי, אבל לא ויתרתי וחזרתי לשחק. בגיל 31 נפצעתי בשורש כף היד, וכשהרופאה אמרה לי שאם אמשיך כך לא אוכל להרים את הילד שלי, החלטתי שאני מסיים את העונה ופורש. הייתה לי שנה בהפועל חולון לעכל את זה. אני זוכר את עצמי פושט את הגופייה אחרי המשחק האחרון, מסתכל על הקהל ויודע שזהו, נגמר.

הילה גולדנברג: בת הזוג שלי ואם שני ילדיי, עורכת דין בהכשרתה ובוגרת אינסיאד בצרפת. מנהלת את הבנקאות הפרטית ב-UBS. נפגשנו לפני חמש שנים. לא נישאנו, כי אני לא מאמין גדול בטקסים מסוימים. אנחנו גרים ברמת השרון.

קריירה: עשיתי את ההתמחות במשפטים ובסוף הסטאז' הבנתי שזה לא בשבילי. זאת הייתה תקופת ההייפ של ההיי-טק. הקמתי סטארט-אפ למכשור רפואי, ומאוחר יותר הייתי ארבע שנים בתפקידי פיתוח עסקי בקומברס.

מקורות: ב-2004 עברתי לעולם המים והאנרגיה, כשמוניתי יועץ למנכ"ל מקורות, רונן וולפמן, והקמתי את "ווטק", מרכז היזמות והשת"פ של החברה. אחרי שלוש שנים מיציתי את העבודה בחברה ממשלתית, שלא פשוטה למי שבא מהיי-טק, והגעתי לנהל את חממת כינרות.

כינרות: חממה להשקעות המשך בקלינטק. הייתה בבעלות קנדית ושש שנים אחר כך מכרנו אותה להצ'ינסון הסינית ב-100 מיליון שקלים. נשארתי עוד שנה, לבקשתם, אבל אחרי תשע שנים בתחום רציתי לעשות משהו שונה.

קלינטק: תחום שמרני, כי הוא עוסק בצרכים אנושיים בסיסיים ועוסקים בו בעיקר תאגידים גדולים.

סנארה ונצ'רס: קיבלתי פנייה מטבע ומפיליפס, שהקימו זרוע השקעות במכשור רפואי לפני שנה, לשמש כמנכ"ל שלה. הפעילות מתבצעת במסגרת חממה טכנולוגית ואנחנו משקיעים בטכנולוגיה חדשנית ובסטארט-אפים רפואיים. יש לנו כבר ארבע חברות ראשונות.

העמותה לערכים בספורט: אני משמש כיו"ר.

תפיסת עתיד: מייקל ג'ורדן אמר משפט גדול: "החטאתי 9000 זריקות, הפסדתי 300 משחקים ולא הצלחתי לקלוע 26 זריקות בשנייה האחרונה. נכשלתי, ולכן הצלחתי".