כך יכולה מערכת הביטחון להגדיל את התמ"ג

מערכת הביטחון תורמת או מזיקה למשק וליוקר המחיה? הוויכוח בעיצומו ■ ישנה דרך, פחות מוכרת, שהמערכת יכולה לתרום לכלכלה הישראלית בלי שאנשי הקבע יוותרו על שקל משכרם - היא רק צריכה להעביר נתונים מסודרים ללמ"ס

``צוק איתן`` / צילום: רויטרס
``צוק איתן`` / צילום: רויטרס

הוויכוח על התרומה או הנזק של מערכת הביטחון למשק וליוקר המחיה לא יוכרע כנראה בשנים הקרובות. האוצר ימשיך לטעון שתקציב הביטחון הוא נטל על צמיחת המשק ועל חוסנה של החברה הישראלית, הממסד הביטחוני ימשיך להיאבק בכל ניסיון לפגוע בתקציב הביטחון, ובכיריו ימשיכו לטעון שהם תורמים את חלקם בנטל ולהתלונן על יחס לא הוגן מצד התקשורת והצמרת הכלכלית.

אבל ישנה דרך אחרת, פחות מוכרת, שבה מערכת הביטחון יכולה לתרום תרומה לא קטנה ובוודאי יותר מסמלית לכלכלה הישראלית. הדרך הזו אינה דורשת מאנשי הקבע לוותר על שקל משכרם, אלא רק להעביר נתונים בצורה מסודרת ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

באוגוסט 2013 חוללה הלמ"ס סערה קטנה באוצר, בבנק ישראל ובקרב כלכלני המאקרו, כאשר עדכנה כלפי מעלה ובאופן רטרואקטיבי את התוצר המקומי של המשק (התמ"ג). לגודל התוצר עצמו אין השפעה ישירה על האזרח הקטן, אבל לפיו נקבע נתון אחר שקשה להפריז בהשפעה שלו על חיינו. יחס החוב לתוצר הוא אולי הנתון המקרו-כלכלי המשמעותי ביותר בקביעת דירוג האשראי של מדינות ריבוניות. זהו המצפן שלפיו מכוונים גם הקברניטים הכלכליים של ישראל את ספינת המשק. המשך הורדת יחס החוב-תוצר הוא היעד שלמען השגתו מטיל האוצר בכל תקציב רשימת גזירות וקיצוצים בתקציב, שלא לדבר על העלאות מסים. בנק ישראל, שמפקח בשבע עיניים שהאוצר לא יתרשל במשימה, הודיע בחודש שעבר כי יידרשו העלאות מסים בהיקף של 8 מיליארד שקל וקיצוצים בהיקף של 10 מיליארד שקל נוספים, כדי שהמדינה תעמוד ביעד של הפחתת יחס החוב תוצר ל-61% עד 2020.

לא ממהרים להעביר הנתונים

הכול החל ב-2008 עם פרסום מדריך בינלאומי מעודכן לאופן חישוב חשבונות לאומיים. המדריך, המכונה SNA-2008 אומץ על ידי הוועדה לסטטיסטיקה של האו"ם (UNSC), ומנחה מאז את עבודת האגף למאקרו-כלכלה בלמ"ס. המדריך המעודכן חייב את הלמ"ס לערוך שורת שינויים מהותיים באופן שבו היא מחשבת את התוצר המקומי הגולמי. השינויים הראשונים הוכנסו במסגרת העדכון של קיץ 2013 וכללו שינוי באופן רישום ההוצאה של המגזר העסקי למחקר ופיתוח, רישום הכנסות משירותי תווך פיננסיים (FISIM) ושינויים נוספים. התוצאה הדרמטית של העדכון הייתה הפחתה ממש בין-לילה של יחס החוב-תוצר של ישראל מ-73.1% ל-68.4%. נכון, זה לא הביא לישראל העלאת דירוג מיידית. נכון, גם מדינות אחרות עדכנו בהתאם את התוצר שלהן. אבל מצד שני, ההשקעה במו"פ בישראל גבוהה יחסית, ומה שחשוב מבחינת סוכנויות הדירוג הוא היכן עומדת ישראל בהשוואה למדינות אחרות בקבוצת הייחוס שלה.

נכון להיום יחס החוב-תוצר הממוצע בקבוצת מדינות הייחוס עומד על קצת יותר מ-60%. הדברים האלה יפים שבעתיים לגבי תקציב הביטחון של ישראל, שעל עובדת היותו מהגבוהים ביותר בעולם אין מחלוקת. ובכן, מתברר שהתממשות העדכון המרכזי הבא ברשימה תלויה במידה כמעט מוחלטת ברצונה הטוב של מערכת הביטחון הישראלית.

השינוי שנמצא כעת על הפרק נוגע לאופן שבו נרשמת ההוצאה הביטחונית. נכון להיום כלל ההוצאות של מערכת הביטחון על מכונות, ציוד, בנייה, מו"פ וציוד לחימה נרשמות כצריכה ציבורית. מבחינה חשבונאית, ההוצאות האלה היו צריכות להירשם מזמן כהשקעות ברכוש קבוע. ל"העברת" ההוצאה מסעיף הצריכה לסעיף ההשקעות אין כשלעצמה השפעה על התוצר משום שהסכומים מתקזזים. אלא מה, כאשר נכס רשום כהשקעה יש לו בלאי (או פחת) קבוע - שאותו רושמים כהוצאה נפרדת במסגרת ההוצאה הציבורית.

למעשה, כבר לפי המדריך הישן של הלמ"ס שפורסם עוד בשנות ה-90', היה נכון לרשום את ההוצאה של מערכת הביטחון לרכישת ציוד "אזרחי" ולבניית בסיסים ומבנים אחרים כהשקעה ולא כצריכה ציבורית. החידוש של המדריך החדש הוא בכך שגם כל כלי הלחימה של צה"ל צריכים להירשם כהשקעה ולא כצריכה ציבורית. כלומר, יש להעביר את סכומי ההשקעה בין השימושים הסופיים (מצריכה ציבורית להשקעות) ויש להוסיף ערך של בלאי על כל מוצרי ההשקעה של משרד הביטחון בצריכה הציבורית - זו בעצם הסיבה לכך שרמת התוצר תגדל. כדי שהלמ"ס תוכל לבצע את העדכון, מערכת הביטחון צריכה להעביר לה פירוט של ההוצאה הביטחונית לפי סוגי הנכסים השונים - רק בדרך זו ניתן לחשב את ערך הבלאי על סוגי ההשקעה הביטחונית השונים ולהוסיף אותו לצריכה הציבורית ולתוצר הכללי. בינתיים מערכת הביטחון אינה ממהרת להעביר את הנתונים אך בלמ"ס עדיין אופטימיים. עוז שמעוני, ראש אגף בכיר למאקרו כלכלה בלמ"ס, מעריך כי מדובר ב"עניין של כמה חודשים".

וכאן מגיעה שאלת המיליארדים - בכמה יגדל התוצר של מדינת ישראל בעקבות שינוי אופן הצגת ההוצאה הביטחונית במאזנים. התשובה המדויקת לשאלה הזו תתברר רק כשבידי הלמ"ס יעמדו הנתונים המתאימים, אך בידי הלמ"ס ישנו אומדן ראשוני: במאמר שפורסם בשנת 2009 העריכה סולי פלג, אז ראש אגף מאקרו-כלכלה בלמ"ס, כי רישום השקעות מערכת הביטחון ישפיע על התמ"ג בכ-3%.

האומדן הזה גבוה יחסית משום שהמאמר לסייג פורסם לפני שהתמ"ג עודכן רטרואקטיבית בקיץ 2013, וכיון שמאז 2009 גדל התמ"ג בקצב מהיר יותר מקצב הגידול בהוצאה הביטחונית. מצד שני, פלג העריכה שיתר השינויים הצפויים, שמרביתם כבר יושמו במסגרת העדכון של 2013, יסתכמו ב-2.5% בסך הכול - כך שהשינוי המתוכנן ברישום הוצאות הביטחון עשוי להיות בעל השפעה גדולה אף יותר מזו של עדכון 2013.

כיצד יושפע התמג
 כיצד יושפע התמג

נתוני מערכת הביטחון
 נתוני מערכת הביטחון

צרו איתנו קשר *5988