רשות המסים: גוגל ופייסבוק ישלמו מס על הפעילות בישראל

חברות אינטרנט זרות חייבות כיום במס ישראלי, רק כשהן ממוקמות בארץ או כשפעילותן בישראל מתבצעת ע"י סוכן ■ לפי ההנחיה החדשה, כל החברות הזרות יירשמו כעוסק בישראל, ישלמו מע"מ ובהתקיים תנאים מסוימים - גם מס הכנסה

משרדי גוגל / צלם: תמר מצפי
משרדי גוגל / צלם: תמר מצפי

חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל חייבות ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיהיו חייבות במס ערך מוסף (מע"מ), ובתנאים מסוימים - ולגבי חלק מהחברות, בהתקיים תנאים מסוימים - גם במס הכנסה. כך עולה מעמדת רשות המסים שפרסמה היום (ה') טיוטת הנחיות למיסוי פעילות של חברות זרות בישראל באמצעות האינטרנט. המשמעות היא שחברות ענק, כמו גוגל ופייסבוק, יצטרכו להירשם כעוסק בישראל ולשלם מס בארץ על הכנסות מהשירותים שהן מעניקות כאן, כגון פרסום או קידום אתרים.

לנוכח ההתרחבות העצומה שחלה בשנים האחרונות בפעילות הכלכלית באמצעות האינטרנט בישראל ובעולם כולו, ולאור הצורך בהתמודדות עם הכלכלה המשתנה, פרסמה רשות המסים להערות הציבור טיוטת חוזר, המסבירה באילו מצבים ניתן יהיה לראות את הכנסותיו של תאגיד זר (תאגיד שאינו תושב ישראל) ממתן שירותים באמצעות האינטרנט לתושבי ישראל - כחייבות במס בישראל.

אתר המותאם לישראלים

לפי המצב החוקי הקיים, הכנסות תאגיד זר ממתן שירותים לתושבי ישראל חייבות במס הכנסה אם הן הופקו בישראל. אם התאגיד הזר הינו תושב מדינה עימה יש למדינת ישראל הסכם למניעת כפל מס (אמנת מס), יחויב התאגיד הזר במס בישראל, רק אם פעילותו הגיעה לכדי "מוסד קבע". מוסד קבע מוגדר באמנות המס כמקום עסקים קבוע העומד לרשות המיזם, או כאשר פעילות המיזם בישראל מתבצעת באמצעות סוכן שהוא בעל הסמכות לכרות חוזים בשם המיזם.

לאור השינויים שחלו בכלכלה ה"מסורתית" והמעבר לכלכלה "דיגיטלית", מבהיר החוזר של רשות המסים כי מוסד קבע יכול להתקיים בישראל, כאשר הפעילות הכלכלית של התאגיד הזר היא בעיקרה באמצעות האינטרנט, ומתקיימים תנאים נוספים כגון: אתר החברה הזרה מקשר בין לקוח ישראלי לספק ישראלי ומותאם לשימוש לקוחות ישראלים; נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים או באיסוף מידע; התאגיד הזר מעניק לסוכנו בישראל סמכות להתקשר בעסקה שתחייב את התאגיד הזר; ועוד.

מבחינת החיוב במס ערך מוסף (מע"מ), כאמור, קובע החוזר, כי תאגיד זר המקיים פעילות עסקית מהותית בישראל באמצעות האינטרנט, חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה, ועסקאותיו חייבות במע"מ. כך, לדוגמא, תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט המעניק שירותי פרסום/תיווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים, חייב ברישום במע"מ והכנסותיו יחויבו במע"מ.

שאלת מיסוי חברות האינטרנט הזרות נדונה ברשות המסים מזה זמן והיא גם עמדה בבסיסה של עתירה לבג"ץ נגד שר האוצר ומנהל רשות המסים, משה אשר, גוגל ופייסבוק - בטענה כי יש לבטל "הפטור" ממע"מ לחברות ענק אלה. במארס 2014 דחה בג"ץ את העתירה (ראו מסגרת), עקב העובדה ששר האוצר ורשות המסים הצהירו כי הם מגבשים את כללי המיסוי החדשים שיחולו על החברות הללו. השופט עוזי פוגלמן, בהסכמת השופטים יורם דנציגר ויצחק עמית, קבעו כי דינה של העתירה להידחות על הסף, "בהיותה מוקדמת". בהחלטה צוין כי "אכן, אופן יישומו של חוק מע"מ על תאגידים רב-לאומיים - ככל שמדובר בעסקאות או בפעילות המבוצעות דרך האינטרנט - עלול לעורר שאלות מורכבות, שעשויה להיות להן השלכה רחבה".

ואולם, הוסיפו השופטים, "מתשובת המדינה למדנו כי הגורמים האמונים על אכיפת החוק עמלים על גיבוש חוזר מקצועי בנושא זה, שיפורסם בתקופה הקרובה. חוזר זה נועד להסדיר את העניין ועשוי לייתן מענה לטענות המועלות בעתירה (כולן או חלקן). במצב דברים זה יש להותיר לשר האוצר ולמנהל רשות המסים פרק זמן סביר לגיבוש עמדתם בסוגייה, ועל כן אין מקום להידרש לטענות המועלות בעתירה בעת הזו".

העתירה הוגשה על-ידי עו"ד גיא אופיר באוקטובר אשתקד, בטענה כי "עבור רשות המסים, כל הנישומים שווים בפני נטל המס הכבד, אבל מקצת הנישומים שווים יותר, ולכן הם אינם נדרשים לשלם מע"מ, ואף לא עומדים לדין פלילי בגין תכנון מס אגרסיבי, אי-דיווח והטעיית הצרכן הישראלי לסבור כאילו המע"מ שנגבה ממנו משולם חזרה לקופה הציבורית".

בקבוצת אותם "שווים יותר", טען אופיר, מצויים תאגידים רב-לאומיים. לטענתו, אותם "שווים יותר, הפטורים מהעברת תשלומי המע"מ, מקיימים מסחר בישראל, בעברית, תוך סליקת כרטיסי אשראי מקומיים, עריכת קידום מכירות ושיווק בעברית בישראל, חיוב לקוחותיהם בשקלים, רישום עשרות סימני מסחר בישראל, אחזקת לוגיסטיקה, רואי חשבון ועורכי דין בישראל".

מיסוי סבוך

מנגד, שר האוצר ומנהל רשות המסים טענו כי הוראות חוק מע"מ, הקובעות כי "על עסקה בישראל ועל יבוא טובין יוטל מע"מ", ממחישות כי בשונה ממקרים שבהם מוטל מע"מ על מכירת נכס או שירות בידי עוסק בישראל - הרי שככל שמדובר בפעילות של תאגידים בינלאומיים, המבוצעת דרך רשת האינטרנט, החלת הוראות החוק מורכבת יותר. בהקשר זה, טענו האוצר ורשות המסים, עולה השאלה מהו "מקומה" של פעילות המתבצעת במרחב הסייבר, וכיצד משליך הדבר על רישום בישראל של תאגידים בינלאומיים המבצעים פעילות באינטרנט.

לטענת שר האוצר והרשות, "מהפכת האינטרנט" יצרה מציאות חדשה ומתפתחת באופן תדיר, המעוררת שאלות סבוכות של מיסוי בינלאומי, שבמסגרת מתן המענה להן, יש להביא בחשבון לא רק את התשובות לפי דין המס הישראלי, אלא גם לפי דיני המס של מדינות אחרות. בשאלות אלה דנה ועדה מיוחדת ברשות המסים, שביקשה לפתור את בעיית החלת החוק על החברות הרב-לאומיות. הוועדה גיבשה את המזכר שפורסם היום, ושייושם בעתיד הקרוב.

"מדובר בתוספת של סכומי עתק לקופה הציבורית שיקטינו את הגירעון"

עו"ד גיא אופיר, שעתר לבג"ץ בדרישה להחיל את חוקי המס הישראליים על חברות אינטרנט הזרות הפועלות בארץ, מסר בתגובה: "למרות שיש לבחון את היישום בפועל, בכל הנוגע לחיוב במע"מ, מדובר במהפכה של ממש. אם ייושם החוזר - גוגל, פייסבוק, יוטיוב, אמזון, מיקרוסופט, ותאגידים אחרים, יחויבו בתשלומי מע"מ. המדובר בתוספת לקופה הציבורית של סכומי עתק. משהו שיכול להקטין גרעון".

לדברי אופיר, "רשות המסים, אמנם באיחור של 20 שנה, ביצעה בחוזר שינוי תודעתי, ונפטרה מ'מבחן מיקום השרת'. על-פי מבחן ארכאי זה, שאפילו בתי המשפט כבר ביטלו ב-2004, תאגיד זר חויב במע"מ, רק אם שרת האינטרנט שלו היה בישראל. כידוע, בעידן האינטרנט המהיר, אין משמעות למיקום השרת כדי לתת שירות לגולשים ישראלים. טוב שרשות המסים נפטרה ממבחן ארכאי זה".

לגבי שאלת החיוב במס הכנסה, סבור עו"ד אופיר שרשות המסים יכולה להתנסח טוב יותר, והוא מבטיח לפעול לשינוי הנוסח. "דרישת הרשות, כי לתאגיד הזר יהיה 'סוכן' בישראל כחלופה למקום עסקים קבוע, היא דרישה מיותרת", מסביר אופיר. "לגוגל יש צוות שלם של ישראלים באירלנד, שמתקשרים מאירלנד עם עסקים וצרכנים ישראלים וסוגרים עסקאות גדולות ולרוב אינם מקיימים פגישות בישראל. בעידן הסקייפ והאימייל, לא צריך להחזיק 'סוכן' פיזית בישראל כדי לנהל עסקים בארץ. לכן, אני הכנסת המילה 'סוכן' לחוזר - ולתת למונח תיאור שיכול להתפרש כסוכן פיזי - מיותרת".

בהקשר זה, מציין עו"ד אופיר כי גוגל, למשל, מתעקשת לטעון, כי "גוגל ישראל" אינה סוכן שלה בישראל, ובסך-הכול נותנת לה שירותים טכנולוגיים. לפיכך, הוא מסביר, "אני מניח שיועצי המס של גוגל, ינסו לטעון שאין לגוגל 'סוכן' בארץ, ולכן אין בהוראת החוזר כדי להכניס את גוגל למעגל משלמי המס".

חבות המס לפי המזכר החדש

חיוב במע"מ: תאגיד זר המקיים פעילות עסקית מהותית בישראל, באמצעות האינטרנט, חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה, ועסקאותיו חייבות במע"מ

חיוב במס הכנסה: בהתקיים מספר תנאים: אתר החברה הזרה מקשר בין לקוח ישראלי לספק ישראלי ומותאם לשימוש לקוחות ישראלים; נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים או באיסוף מידע; התאגיד הזר מעניק לסוכנו בישראל סמכות להתקשר בעסקה שתחייב את התאגיד הזר ועוד

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988