אין עוד טעם בקיטורים

לישראל אין ברירה, אלא לקבל את ההסכם עם האיראנים

פדריקה מוגריני  ומוחמד זריף / צילום: רויטרס
פדריקה מוגריני ומוחמד זריף / צילום: רויטרס

היה זה מזכיר-המדינה המיתולוגי הנרי קיסינג'ר שטבע במאה הקודמת את האימרה 'איראני מתון הוא איראני שאזלה לו התחמושת'. לצערנו, אין אנו עוסקים באיראנים מתונים, וגם לא באיראנים שאזלה להם התחמושת. להיפך. ההסכם שאליו הגיעה ארצות-הברית עם האיראנים בלוזאן, הפך אותם כנראה לחזקים מאי פעם, לחמושים מאי פעם. הטקטיקה שבה שיחקו האיראנים זה יותר מעשור, השתלמה.

העולם, ובראשו המעצמות והאמריקנים, מכירים במשטר האייתוללות כאחד הכוחות המרכזיים במזרח-התיכון, ומכירים בהתבססות של איראן כמדינת-סף גרעינית שיכולה לפרוץ אל הפצצה בתוך חודשים עד שנה. צריך להתמודד עם המציאות כפי שהיא. עם השחקנים הקיימים כפי שהם.

'כל העולם במה וכל האנשים שחקנים הם', קובע ליצן החצר במחזה השייקספירי 'כטוב בעיניכם'. ובמסגרת ההצגה העולמית הזו, בנימין נתניהו מילא היטב בשנים האחרונות את תפקיד המטיף בשער, הצופה המזהיר, הקוטר הנצחי. אלא שעכשיו הכול השתנה, הכול נגמר. ההסכם הוא עובדה מוגמרת. אין טעם בחמיצות ובקיטורים הרגילים. עכשיו צריך לעבוד עם מה שיש. לא עם מה שאין.

התקווה שאיראן תבין שמחיר פרויקט הגרעין כבד מדי מול הסכנה של התמוטטות הכלכלה וסיכון משטר האייתוללות נכזבה. התקווה שנתעורר בוקר אחד ונגלה שלילה אחד של הפצצות באדיבות הצי וחיל האוויר האמריקניים החריב את פרויקט הגרעין האיראני קרסה אף היא. והשאלה היחידה היא - מה הלאה.

בהמשך לאמירה הפותחת של המאמר הזה - על האיראני המתון - אין למערכת הביטחון בישראל אשליות, ובעיקר אין לה שום אמון באיראנים. המבחן של המודיעין הישראלי, המוסד ואמ"ן, יהיה להגביר עוד יותר את פתיחת העיניים ופקיחת האוזניים באשר לגרעין האיראני (אף שהוא עומד בראש סדר העדיפויות שלהם בשגרה), כדי להיות מסוגלים ביום מן הימים לבוא אל האמריקנים עם האקדח המעשן: הראיה המודיעינית שהאיראנים עבדו על כל העולם מההתחלה, ושהם ממשיכים לרוץ אל הפצצה.

אצל האמריקנים שום דבר לא מקרי, גם לא שני אירועים צבאיים-תקשורתיים שקרו בסוף-השבוע: ההדלפה בדבר הניסוי ב'פצצה מפצחת בונקרים' שהיא כנראה הפצצה היחידה בעולם שפותחה במיוחד בשביל מטרה אחת: הכור התת-קרקעי בפורדו להעשרה גרעינית.

ההדלפה הזו נועדה לאותת בראש ובראשונה לישראל: אנחנו לא הנאיביים החולמניים שאתם חושבים שאנחנו. הצבא החזק בעולם לא נסמך רק על אמון באיראנים, אלא ממשיך להכין כל הזמן את האופציה הצבאית, שייתכן שהנשיא או הנשיאה שיירשו את ברק אובמה בבית הלבן בינואר 2017, ייאלצו להשתמש בה.

צריך לרשום גם את ההזמנה לכתבים הצבאיים לבקר בנמל חיפה, בספינות הצי השישי מסוג אג'ייס שהגיעו לכאן לפסח. ספינות בעלות יכולות יירוט טילים ורקטות, איתות שנועד להגיד לישראל: למרות היחסים העכורים בצמרת, מבחינה צבאית ואסטרטגית היחסים הדוקים מתמיד.

ועדיין איש, לא המודיעין הישראלי וגם לא המודיעין האמריקני, לא מסוגל כרגע לענות על שאלת המוצא במשחק הגרעיני הזה: מה האיראנים רוצים?

האם הם ינצלו את הסרת הסנקציות לרוץ אל הגרעין? האם הם ימשיכו לשהות במרחב הסף? האם הם ימשיכו רק לאותת שהם בדרך אל הפצצה, כדי להרחיב את ההגמוניה הפרסית במזרח-התיכון בלי שיצטרכו כלל להגיע לפצצה?

ראש-ממשלת ישראל חייב להזהיר ממינכן, משואה חדשה, וממה לא בעצם. למעשה, ובכל זאת, אחרי התגובה התקשורתית הפבלובית והחמוצה, ראוי שגם מישהו יכתוב איגרת חשאית לאובמה ויגיד "תודה". תודה שדחית בעשר שנים לפחות, אם לא ב-15-20 שנה, את הפצצה האיראנית. בעשר השנים האלה חיל האוויר הישראלי בינתיים לא מתפרק. וכנראה שגם לא חיל האוויר האמריקני.

נתניהו שגה שגיאה חמורה כאשר הוביל לכך שחילוקי-הדעות הלגיטימיים עם ממשל אובמה יצאו אל מחוץ לחדר; המידע שהמודיעין האיראני היה משלם עליו הרבה כסף, שודר מדי שעה בכל תחנות הטלוויזיה. עכשיו, לאחר ההסכם, על נתניהו לחזור לתיאום מודיעיני ואסטרטגי בסוגיה האיראנית, שבעיקרו יישאר בתוך החדר הסגור. המריבות הקולניות האלה, שגם אם אירעו נניח מסיבות ענייניות ולא פוליטיות, רק שירתו את האיראנים. לישראל אין ברירה, אלא לקבל את ההסכם ההיסטורי שהשיג אובמה עם האיראנים.

ככתוב: תן לי את האומץ לשנות את מה שאפשר, את הכוח לקבל את מה שאי אפשר לשנות, ואת החוכמה להבדיל בין השניים.

הכותב הוא הכתב הצבאי של חדשות 10

צרו איתנו קשר *5988