אובמה: "אם מישהו יתעסק עם ישראל, אמריקה תהיה שם"

בראיון לתומאס פרידמן ב"ניו-יורק טיימס" מכריז נשיא ארה"ב: "לעם בישראל אומר שאין שם נוסחה, שום אופציה למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני שתהיה יעילה יותר מאשר הסכם המסגרת עם איראן"

ברק אובמה / צילום: רויטרס
ברק אובמה / צילום: רויטרס

מאמצי נשיא ארה"ב, ברק אובמה, למכור לציבור האמריקאי, ובמיוחד למחוקקים על גבעת הקפיטול, את חבילת ההסכם הגרעיני עם איראן, מופנים לערוץ חדש: פנייה רוויית אמוציות לאזרחי ישראל, במטרה להראות להם לא רק שההסכם עם טהראן טוב לישראל, כפי שהוא טוב לארה"ב ולעולם כולו, אלא גם שהוא, ברק אובמה, מוכן ליטול על עצמו אחריות להגן על ישראל אם יישום ההסכם השנוי במחלוקת יעלה על שרטון ואיראן תתקוף אותה.

המשמעות: אובמה הגיע למסקנה כי הדרך לליבם של הסנטורים והצירים בוושינגטון, שעלולים לגרום לקריסת ההסכם, עוברת דרך ישראל. אם יעלה בידו לשכנע את דעת הקהל בישראל בכנות הצהרתו להגן עליה ובתועלת שירושלים עשויה להפיק מההסכם, יהיה לו קל יותר לפצח את רתיעתם המובנית של המחוקקים האמריקאים, במיוחד הדמוקרטים, לתמוך ביזמת ההסכם, שנתפסת אצל רבים בארה"ב כאנטי-ישראלית, או כמסוכנת לישראל.

וכך, בראיון לבעל הטור תומאס פרידמן, שמתפרסם היום (ב') ב"ניו-יורק טיימס", יוצא נשיא ארה"ב מגדרו כדי להפגין את אהדתו, אם לא אהבתו, לישראל, ואת מחויבותו להתייצב לצידה (כנראה צבאית, אם כי הדבר רק נרמז, לא נאמר במפורש) אם יהיה צורך בכך. המסר של אובמה: ישראל אינה צריכה לחשוש שהסכם עם איראן יפגע בעליונותה האיכותית על צבאות האזור.

מבחינה מסוימת, זה ראיון יוצא דופן: לא עולה בזיכרון נשיא קודם שהזיע כל-כך כדי להפגין את אהבתו הנצחית למדינת היהודים. בראיון אחד מנסה אובמה להפריך את כל מה שהוא היה מגדיר כעלילות שווא על יחסו לישראל שטפלו עליו מתנגדיו. כדי להגביר את אפקטיביות הראיון, הוא צולם במלואו בווידיאו והקליפ זמין לעולם, וכמובן לישראלים, בעמוד הבית של ה"טיימס".

ישראל היא מקרה מיוחד במקהלת המתנגדים להסכם, מודה הנשיא והוא מוסיף: "אתם יכולים לשמוע מפי רה"מ נתניהו, שאותו אני מכבד, את המשפט הבא, 'ראו, ישראל פגיעה יותר; אין לנו לוקסוס להעמיד למבחן את כל התיאוריות (שביסוד ההסכם) כפי שהאמריקאים יכולים להרשות לעצמם'. אני בהחלט מבין זאת. יתר על כן, אני מבין לגמרי את אמונתה של ישראל, שבהתחשב בהיסטוריה הטרגית של העם היהודי היא אינה יכולה להיות תלויה רק בארה"ב לאבטחת בטחונה. אך מה שהייתי אומר לישראלים הוא, שלא זו בלבד שאני מחויב לגמרי לשמירה על העליונות האיכותית (של צה"ל), ושיש לי מחויבות לוודא שישראל תוכל להדוף כל התקפה אפשרית בעתיד, אלא שאני מוכן לתת כל מיני מחויבויות, שיבהירו לכל אחד באזור, לרבות איראן, שאם מדינה כלשהי תתקוף את ישראל, אנו נתייצב לצד הישראלים".

"מה שנעשה כאשר נחתום על ההסכם הזה הוא לשלוח מסר ברור מאוד לאיראנים ולאזור כולו, שאם מישהו יתעסק עם ישראל, אמריקה תהיה שם", הוסיף נשיא ארה"ב. "...אנו נתייצב לצד ישראל".

הוא אמר שיגביר עוד יותר את תמיכת ארה"ב בישראל: "אראה בכך כישלון שלי, כישלון בסיסי של ממשלי, אם בתקופת נשיאותי, או כתוצאה ממשהו שעשיתי, ישראל תיעשה פגיעה יותר".

"המחויבויות האלה צריכות להיות מספיקות כדי לאפשר לישראל לנצל את ההזדמנות הזו, הזדמנות של פעם בחיים, כדי לראות האם יעלה בידינו לפחות להסיר את הנושא הגרעיני מעל השולחן", אמר אובמה.

והוא המשיך: "מה שהייתי אומר לעם בישראל הוא... שאין שום נוסחה, שום אופציה, למנוע מאיראן השגת נשק גרעיני, שתהיה יעילה יותר מהיזמה הדיפלומטית והסכם המסגרת עם איראן, וזה דבר שניתן להוכיחו".

הוא הדגיש, עם זאת, שלישראל יש זכות מלאה להיות מודאגת מאיראן... מדינה ש"איימה להשמיד את ישראל, הכחישה את השואה והביעה רעיונות אנטשימיים רעילים".

בעל הטור מציין, שאובמה מתייסר על כך שהוא נתפס איכשהו כאנטי-ישראלי בישראל ובקרב יהודי ארה"ב, בשעה שישראלים רבים במרכז-שמאל של המפה הפוליטית הישראלית חולקים את השקפותיו על השלום ובשעה שפקידי ממשלה בישראל מודים, שממשלו פועל במרץ לא פחות מזה של ממשלים קודמים כדי לשמור על יתרונה האסטרטגי של ישראל. פרידמן אומר, שהנשיא נתן ביטוי להתייסרות הזו בראיון באופן אישי ואמוציונלי יותר מכפי שהתבטא בנושא זה אי-פעם בעבר.

"זה נושא שמדאיג אותי", אמר אובמה. "ראה, ישראל היא דמוקרטיה איתנה וקולנית... אנו חולקים כל-כך הרבה - דם, משפחה... הדבר שתמיד הפך את יחסי ישראל - ארה"ב למיוחדים כל-כך היא העובדה שיחסים אלה התעלו מעל איפיונים מפלגתיים, ולדעתי צריך להוסיף ולשמור על הייחוד הזה. צריכה להיות יכולת להביע אי-הסכמה על מדיניות, כמו, למשל, על ההתנחלויות, בלי שהחולק יתפס כמתנגד לישראל. צריכה להיות דרך שבה יוכל רה"מ נתניהו לחלוק על מדיניותי בלי להיתפס כאנטי-דמוקרט. לדעתי, הדרך הנכונה לעשות זאר היא להכיר בכך שעם כל המכנים המשותפים שיש ביננו, יהיו תמיד חילוקי דעות אסטרטגיים".

וברמז לברית שכרת נתניהו עם הרפובליקנים, אמר אובמה: "לדעתי, חשוב שכל צד יכבד את הדיונים הפנימיים שמתנהלים בצד האחר ולא ינסה לעבוד רק עם צד אחד במדינה האחרת... אך כל הנושא הזה קשה לי... בגלל תחושות האחווה העמוקות שאני חש כלפי העם בישראל וכלפי העם היהודי בכלל. זו היתה תקופה קשה".

אתה לוקח את זה אישית? - שאל פרידמן.

"אישית, היה קשה לי לשמוע... ביטויים (שמהם עלה) שאיכשהו הממשל הזה לא עשה כל מה שביכולתו כדי לדאוג לאינטרסים של ישראל", השיב אובמה. "היה לי גם קשה לשמוע טענות, שכאשר היו בינינו חילוקי דעות רציניים בנושאי מדיניות, המחלוקות האלה לא היו חלק ממסגרת של ידידות עמוקה ומחייבת, ושהן לא נבעו מתוך דאגה והבנה".

פרידמן מציין, כי אפשר לראות בדברי אובמה על איראן חלק ממה שבעל הטור מכנה "דוקטרינת אובמה": להתנתק מהמדיניות רבת השנים של בידוד בורמה, קובה ואיראן. ממשל אובמה נקט צעדים לנתץ את חומת הבידוד שממשלים קודמים בנו סביב מדינות אלה.

אובמה אמר כמה פעמים במהלך הראיון, שההסכם עם איראן הוא "ההימור הטוב ביותר" כדי לוודא שאיראן לא תשיג נשק גרעיני והגדיר את ההסכם כ"הזדמנות של פעם בחיים". הוא סיפק פרטים חדשים על מידת הגישה למתקנים גרעיניים איראניים שתינתן לפקחים בינלאומיים ופירט את שרשרת ההתפתחויות שצריכות להתמש לפני הסרת הסנקציות מאיראן.

דברי אובמה בסוגיות אלה שונות מהפרשנויות של איראן לאותן סוגיות. נראה אפוא, שההתמקחויות הקשות ביותר מצפות לצדדים בשלב הבא של המו"מ שמוגדר רשמית כשלב לגיבוש הפרטים הטכניים. שלב זה אמור להסתיים עד 30 ביוני השנה.

על-פי פרשנות ב"ניו-יורק טיימס", נראה שאובמה הצליח לקנות מרווח זמן. הרפובליקנים שוב אינם נושפים בעורפו והם מוכנים להמתין עד סוף יוני כדי לראות את התוצאה המוגמרת של המו"מ.

השאלה המרכזית שעל הפרק: האם הבית הלבן והקונגרס יוכלו להגיע לפשרה בשאלה האם לקונגרס תינתן זכות להצביע על הנוסח הסופי של ההסכם. הבית הלבן חושש, שהצבעה פורמלית על ההסכם תהיה למעשה קבורתו מפני שהרפובליקנים יצביעו נגדו אוטומטית, כברפלקס מותנה, כפי שהם נוהגים בכל יזמת חקיקה של הממשל.

בראיון הפריח אובמה בלון ניסוי: הוא יהיה מוכן לקבל "הצבעה בלתי מחייבת". יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנט, בוב קורקר, דחה את ההצעה על הסף. בראיון טלוויזיוני הוא אמר: "יש תמיכה דו-מפלגתית חזקה בהצבעה מחייבת בקונגרס (על ההסכם). הנשיא חייב למכור את ההסכם הזה לעם האמריקאי, והקונגרס צריך להיות חלק מהתהליך".

פרידמן מציין כי אפשר לראות בדברי אובמה על איראן חלק ממה שבעל הטור מכנה "דוקטרינת אובמה": להתנתק מהמדיניות רבת השנים של בידוד בורמה, קובה ואיראן. ממשל אובמה נקט צעדים לנתץ את חומת הבידוד שממשלים קודמים בנו סביב מדינות אלה.

אובמה אמר כמה פעמים במהלך הראיון, שההסכם עם איראן הוא "ההימור הטוב ביותר" כדי לוודא שאיראן לא תשיג נשק גרעיני והגדיר את ההסכם כ"הזדמנות של פעם בחיים". הוא סיפק פרטים חדשים על מידת הגישה למתקנים גרעיניים איראניים שתינתן לפקחים בינלאומיים ופירט את שרשרת ההתפתחויות שצריכות להתמש לפני הסרת הסנקציות מאיראן.

דברי אובמה בסוגיות אלה שונות מהפרשנויות של איראן לאותן סוגיות. נראה אפוא, שההתמקחויות הקשות ביותר מצפות לצדדים בשלב הבא של המו"מ שמוגדר רשמית כשלב לגיבוש הפרטים הטכניים. שלב זה אמור להסתיים עד 30 ביוני השנה.

על-פי פרשנות ב"ניו-יורק טיימס", נראה שאובמה הצליח לקנות מרווח זמן. הרפובליקנים שוב אינם נושפים בעורפו והם מוכנים להמתין עד סוף יוני כדי לראות את התוצאה המוגמרת של המו"מ.

השאלה המרכזית שעל הפרק: האם הבית הלבן והקונגרס יוכלו להגיע לפשרה בשאלה האם לקונגרס תינתן זכות להצביע על הנוסח הסופי של ההסכם. הבית הלבן חושש, שהצבעה פורמלית על ההסכם תהיה למעשה קבורתו מפני שהרפובליקנים יצביעו נגדו אוטומטית, כברפלקס מותנה, כפי שהם נוהגים בכל יזמת חקיקה של הממשל.

בראיון הפריח אובמה בלון ניסוי: הוא יהיה מוכן לקבל "הצבעה בלתי מחייבת". יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנט, בוב קורקר, דחה את ההצעה על הסף. בראיון טלוויזיוני הוא אמר: "יש תמיכה דו-מפלגתית חזקה בהצבעה מחייבת בקונגרס (על ההסכם). הנשיא חייב למכור את ההסכם הזה לעם האמריקאי, והקונגרס צריך להיות חלק מהתהליך".