ומי ישלם בסוף? אנחנו

מעשה באברך שלא משלם מזונות, ובמדינה שלא יכולה לעשות עם זה כלום

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

זוג חרדי, שלו 5 ילדים, מצוי בהליכי גירושים. האב הוא אברך, הלומד תורה בכולל ומקבל הכנסה בסך של 2,000 שקל לחודש עבור לימודיו. האם אינה עובדת וגם לא תוכל לעבוד, שכן כל עול גידול הילדים מוטל באופן בלעדי על כתפיה, מפני שלבקשת האב נקבעו לו הסדרי ראייה עם הילדים בהיקף של פעם בשבועיים בלבד. האם תבעה מזונות בסך 9,000 שקל עבור חמשת הילדים, אך כיצד ישלם האב כספים אלה אם אינו מתפרנס?

השאלה הראשונה המתבקשת היא כיצד חיה המשפחה עד היום, בהתחשב בכך שהוצאותיה החודשיות עמדו על למעלה מ-10,000 שקל לחודש - בעוד הכנסותיה, כולל קצבאות הילדים מהביטוח הלאומי, היו נמוכות מ-3,000 שקל. התשובה שניתנה בפסק הדין הייתה סיוע חודשי בסך של אלפי שקלים מהורי בני הזוג. הסבים והסבתות מימנו כמעט את כל צורכי הילדים ונכדים, החל ממדור ועד האוכל והבגדים.

לאור דברים אלה האב ביקש לדחות את התביעה, בטענה כי טרם נישואיהם ולידת הילדים האם הייתה מודעת לכך שזהו אורח חייו, הכולל הכנסה פוטנציאלית אפסית, והסכימה לכך. לפיכך, טען האב, יש לאפשר לו להמשיך ללמוד תורה שפי שנהג, ולפסוק את חיוב המזונות בהתאם לגובה הכנסתו בפועל.

בפסק דינו מהשבוע שעבר בית המשפט לענייני משפחה דחה את עמדת האברך, וחייבו בתשלום מזונות בסך 6,000 שקל לחודש, בתוספת מחצית הוצאות חינוך ורפואה.

הסכום שקבע בית המשפט לא נסמך על ראיות שהוצגו בפניו, אלא על נתונים סטטיסטיים: צורכי הילדים נקבעו על-פי דמי המזונות המינימליים שהוכרו בפסיקה כצרכים הכרחיים שכל ילד צריך, ושאין צורך אפילו להוכיחם.

לגבי יכולת השתכרותו של האב, מאחר שהאב אינו עובד מבחירה ולא מאילוץ, ואין כל נתון ספיציפי לגבי שכר אפשרי עבורו בפועל - בית המשפט קבע את יכולת השתכרותו התיאורתית כעומדת על השכר הממוצע במשק.

פסק דין זה חוזר ומאשש את ההלכה המשפטית הנהוגה, לפיה אברכים אינם יכולים להשתמט לגמרי מתשלום מזונות לילדיהם בטענה שאין להם יכולת הכנסה, וקובעת כי "אין זה מן הראוי שאדם ישב באוהלה של תורה, ואילו אשתו וילדיו יחזרו על הפתחים" .

באופן דומה, לפני שנתיים קבע בית המשפט לענייני משפחה באשדוד כי אין לפטור אברך מתשלום מזונות, שכן "מן הראוי כי המשיב ייצא לעבודת יומו על מנת לפרנס את בני משפחתו, וחזקה עליו כי יעשה לעצמו עיתות ללימוד התורה, כפי שעושים רבים וטובים. בהיותו אדם צעיר, בריא ומוכשר, יוכל להשתכר לכל הפחות שכר מינימום".

פסקי הדין שניתנו נראים צודקים וראויים, אך השאלה היא האם ניתן יהיה להוציאם לפועל. בהתחשב בקושי הרב של גביית המזונות מהאברך, האופציה הנוחה יותר בידי האישה היא לפנות לביטוח הלאומי, לקבל ממנו לפחות חלק מתשלום המזונות ולהותיר את גבייתם על הביטוח הלאומי.

יש להניח כי האברך לא ישמע לעצותיו של בית המשפט ולא ילך לחפש עבודה, ולכן סיכוייו של הביטוח הלאומי לגבות את הכספים, שאנו שילמנו עבור ילדיו של האברך במקומו, הם נמוכים. לאברך אין הכנסה, אין רכוש בעל פוטנציאל נזילות על שמו, למעט מחצית הדירה שבה ממילא גרים ילדיו, ואפילו האפשרות של מאסר לא תעזור פה.

על-פי הלכת בית המשפט העליון, דינם של חייבים בהוצאה לפועל עבור מזונות ששולמו על-ידי הביטוח הלאומי הוא כדינם של חייבים רגילים ולא כחייבי מזונות, ולכן קימות מגבלות על האפשרות לאוסרם.

התוצאה בשורה התחתונה היא שמשפחתו של האברך תעבור מחיים על חשבון הסבים לחיים על חשבון הציבור - ואין לכך כל פתרון נראה לעין.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il

צרו איתנו קשר *5988