לא קל לצפייה

חוזרים הביתה מהעבודה. העיר נראית מעט ריקה. הילדים נראים נרגזים מעט: מישהו הזיז את "החממה" שלהם ומילא את המסך באנשים מבוגרים שמספרים סיפורים עצובים. במקום כותרות מהדורת החדשות, עוברים בשידור חי ל"יד ושם" - והתגובה האינסטינקטיבית שלכם היא כעס - במיוחד שעוד מעט ייפתח המשחק בין פ.ס.ז' לבארסה: רצית מסי - קיבלת מנגלה.

ואז, מודה בתבוסתך, אתה מתיישב מול המסך וצופה שוב בתוכניות שדומות מדי אלה לאלה: פה חוויה אישית מרגשת של ניצול, שם סיפורו יוצא הדופן של המציל. חלק מהתוכניות כבר ראית, חלק אתה פשוט לא מסוגל.

בסוף אתה מוצא תוכן שיתאים למצב-הרוח שלך, מתלבט אם להישאב לתוכו ואחר-כך ללכת לישון מוטרד או להמשיך לשלטט - 5 דקות כאן ו-10 דקות שם, תוך כדי שאתה מסמס לחבר שמצא דרך לצפות בכדורגל כדי שיתאר לך את הגול של ניימאר, רגע של התלהבות מלווה בתחושת אשמה.

בשנים האחרונות אנו נחשפים לאינפלציה של תיעוד. אין בלבי חלילה על היוצרים השונים: במציאות שבה ניצולי שואה ועמם סיפורים "מיד ראשונה" נעלמים מחיינו, טוב שיש מי שמלקט את העדויות, הבעיה היא שכצופה - ממש כמו שאין שירה אחרי אושוויץ, אין כמעט סרטי תעודה אחרי "שואה" של קלוד לנדסמן - יצירת-מופת חד-פעמית שמשום מה נעדרת השנה מהמסכים.

הנה בכל זאת 3 משדרים מיוחדים, מ-3 סוגים שונים, שאפשר ואולי אף כדאי לצפות בהם הערב:

לא בכדי זכתה קייט ווינסלט ב"אוסקר" על תפקידה ב"נער קריאה" (יום ד' 22:00, ערוץ yes1): כשחקנית הטובה ביותר מאז מריל סטריפ, גם היא הייתה חייבת מעין "בחירתה של סופי" משלה כדי להיכנס לפנתיאון. מעשה בבחור צעיר שמנהל רומן סוער עם אישה - ובחלוף השנים מגלה אותה מחדש על ספסל הנאשמים, כנאשמת בפשעי מלחמה - בסרט קולנוע ראוי גם בלי קשר ליום השואה.

שונה בתכלית הוא הסרט התיעודי "שם וכאן" (יום ד' 22:25, ערוץ 10), שלמרות שמו הבנאלי מציג זווית ראייה מיוחדת על המעבר משואה לתקומה באמצעות סיפורם של טייסי חיל האוויר שהם גם ניצולי שואה. במילים אחרות: מי שעברו מקצה אחד של עולם הדימויים הישראלי - היהודי הגלותי החלש והנרדף, אל הקצה האחר - "סופרמן" מקומי במדים, זה שנשים רוצות להיות איתו וגברים רוצים להיות כמותו. יש כאן גם סיפור אישי, אבל גם מבט מעניין על הדרך שבה רואה החברה הישראלית את מרכיביה.

לא נלך לישון בלי להכיר מקרוב כמה נאצים: "ההנהגה הנאצית - הרוע המוחלט" (יום ד', 22:10, ערוץ ההיסטוריה) מאפשר הצצה מעט פלקטית אך ממצה ואפקטיבית לדיוקנותיהם של מי שהוציאו לפועל את המדיניות של היטלר: הימלר, גבלס, היידריך ומנגלה. כל רשע - והטוויסט הפרטי שלו.