הפרקליטות שוקלת העמדה לדין של 7 חשודים בפרשת כאל

בין הבכירים: המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק והסמנכ"ל לשעבר סטיב גרינשפן, החשודים בעבירות שוחד, מירמה והלבנת הון במיליארדי שקלים

בועז צ'צ'יק / צלם: איל יצהר
בועז צ'צ'יק / צלם: איל יצהר

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הודיעה אתמול (ב') ל-7 חשודים בפרשת כ.א.ל (כרטיסי אשראי לישראל), כי נשקלת העמדתם לדין פלילי בגין שורה של עבירות שונות ב-3 פרשיות שונות, וזאת בכפוף לשימוע שייערך להם, באם יחפצו בכך. עם החשודים נמנים חברת כ.א.ל עצמה וכן המנכ"ל לשעבר בועז צ'צ'יק והסמנכ"ל לשעבר סטיב גרינשפן, החשודים בעבירות שוחד, מירמה והלבנת הון במיליארדי שקלים.

נזכיר, כי פרשה זו נחשפה לראשונה ב"גלובס" לפני מספר שנים. חקירתו של צ'ציק החלה בעקבות תלונה שהגיש בנק דיסקונט למשטרה, אחרי סדרת כתבות תחקיר שפירסם משה ליכטמן ב"גלובס", באשר לחריגות בניהול הסיכונים בחברה, בעיקר בסליקה באינטרנט של אתרי הימורים, פורנו ו"תוספי מזון" (תרופות ללא מרשם).

בעקבות החשיפות בדקו ויזה העולמית ומסטרקארד העולמית את מערך ניהול הסיכונים של כאל וקנסו אותה: ויזה - ב-9 מיליון אירו, ומסטרקארד - ב-3.6 מיליון דולר. במקביל, פתח בנק ישראל בבדיקה שקטה של הנהלים והקשרים בין חברות כרטיסי האשראי הישראליות לבין חברות סליקה באינטרנט ובתי עסק מקוונים.

בדיקת בנק ישראל נערכה, לאחר שהועברו לבנקים הנחיות, שכללו אזהרה ביחס לכניסת ארגוני הפשע לתחום הסליקה באינטרנט. בנק ישראל אף פנה אישית למנכ"לי הבנקים דאז - סמדר ברבר-צדיק מהבינלאומי, צבי זיו מהפועלים, אלי יונס ממזרחי-טפחות, גליה מאור מלאומי וגיורא עופר מדיסקונט - ודרש מהם לא לכבד עסקות אינטרנטיות החשודות כבלתי חוקיות.

בתום הבדיקה, קנס בנק ישראל את כאל בנושאים אלה בסך של 6 מיליון שקל.

ההסתבכות

בדצמבר 2011 פתחה יחידת לה"ב 433-יאח"ה, בסיוע כוח משימה הימורים באינטרנט בלה"ב 433-יאל"כ, בחקירה גלויה נגד חברת כ.א.ל, שבשליטת בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, ומנהלה לשעבר צ'צ'יק שכיהן גם כיו"ר החברה-הבת כ.א.ל איטנרנשיונל, סטיב גרינשפן שהיה סמנכ"ל הסחר בחברה ומנכ"ל החברה-הבת וחשודים נוספים.

בדצמבר אשתקד, העבירה המשטרה את תיק החקירה למחלקה הכלכלית בפרקליטות, עם המלצה להעמיד לדין את כאל, צ'צ'יק ומעורבים נוספים בפרשה, בחשד לעבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, לקיחת שוחד ועבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

ממצאי החקירה העלו, כי בין השנים 2007-2010 ביצעו לכאורה החשודים בכאל הונאה בהיקפים נרחבים כלפי ארגוני האשראי הבינלאומיים, מבעלי מותגי האשראי VISA ו-MasterCard. החשודים פעלו לסליקת עסקאות של אתרי הימורים באינטרנט בקידודים כוזבים הנחזים להעיד על היות בית העסק מעניק שירות שונה מהימורים, פעלו לסגירה ופתיחה מחדש של אתרי פורנו ופארמה במטרה להסתיר את היקף ביטול העסקאות בבתי עסק אלה, וזאת תוך ביצוע עבירות הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במירמה, בהיקפים של מיליארדי שקלים.

העסקאות הבלתי כשרות לכאורה הגדילו את היקפי הפעילות העסקית של כאל במיליארדי שקלים, ובנוסף גרפו החשודים לכיסיהם לכאורה סכומי כסף גבוהים שמקורם בכספי עבירה.

בראשית השבוע (א') נעתר בית המשפט המחוזי בת"א לבקשת הפרקליטות, והוציא צווי תפיסה לחשבונות בנק, נכסי נדל"ן ורכוש נוסף של החשודים בשווי מיליוני שקלים, וזאת כדי להבטיח את חילוט הרכוש בעתיד. אתמול הוסרו צווי איסור הפרסום שהוטלו על הפרשה עד לתפיסת הרכוש ורישום העיקולים, והותר לפרסום כי החשודים זומנו לשימועים.

במקביל, עדכנה הפרקליטות את המפקח על הבנקים, דודו זקן, בדבר החשדות כלפי החברה וההליכים הצפויים, והאחרון הורה לחברת כ.א.ל שלא לחלק דיבידנדים לבעלי המניות בחברה, עד לתום הבירור בהליך הפלילי, נוכח החשש שיושת על החברה חילוט בסכומי עתק, אם תורשע בסוף ההליך.

החשדות נגד המעורבים בפרשה מחולקים לשלוש פרשות. החשד בפרשה הראשונה הוא שלאור התפתחות הסחר המקוון, החלה חברת כ.א.ל לחדור לשוק סליקת עסקאות באינטרנט וסלקה במירמה עסקאות הימורים במיליארדי שקלים. במסגרת הגדלת נפח הפעילות וזיהוי הפוטנציאל העסקי בתחום, הוקמה ב-2008 החברה-הבת ויזה כ.א.ל. אינטרנשיונל, שבאמצעותה ביצעה כ.א.ל את הסליקה במסחר האלקטרוני הבינלאומי.

על-פי החשד, החל משנת 2007 סלקו שתי החברות באתרי הימורים (בהם הימרו תושבי ארה"ב) בקידוד כוזב, המעיד כביכול על פעילות לגיטימית של מסחר בעסקים אלה, אישרו בתי עסק לסליקה ללא הליך זיהוי לקוח, וביצעו פעולות מירמה נוספות במטרה להגדיל את נפח הפעילות, והכל תוך התעלמות מהוראות החוק והצו לאיסור הלבנת הון, נהלי בנק ישראל והרגולציה של חברות האשראי הבינלאומיות.

משטר ניהולי מאיים

בפרשה השנייה חשודים צ'צ'יק וחברו הטוב אלברט אלחדף, כי ביקשו ולקחו שוחד, בסיועו של גרינשפן, מאיש העסקים הקנדי נתן ג'ייקובסון, בעלי חברת Paygea שאיגדה תחתה אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, אותם ביקש ג'ייקובסון לסלוק בכ.א.ל. צ'צ'יק, במסגרת תפקידו כמנכ"ל כ.א.ל, התנה את ההתקשרות של Paygea עם כ.א.ל, בכך שאלחדף יקבל מג'ייקובסון את מניות השליטה ב-Paygea, וייהנה בשל כך מרווחיה. בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים, מבלי שהיו לו תרומה או תפקיד כלשהם בניהול החברה.

בפרשה השלישית ובהמשך לפרשה השנייה, החשד הוא שחברת כ.א.ל סלקה במירמה את בתי העסק שאוגדו תחת Paygea, רובם הגדול מתחומי סחר אלקטרוני בסיכון גבוה, כגון תרופות ללא מרשם, תוכן פורנוגרפי, אתרי היכרויות ואתרי תיירות, שבהם שיעור ביטול עסקאות חריג ביותר. כדי להימנע מהסנקציות שהטילו ארגוני האשראי הבינלאומיים על הסולקים, בגין שיעור ביטול העסקאות החריג בבתי עסק מסוג זה, פיתחו צ'צ'יק וגרינשפן מערכת מורכבת של מצגי שווא כלפי חברת ויזה אירופה, שאיפשרה לכ.א.ל להמשיך ולסלוק עסקאות באותם בתי עסק, בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לפחות.

במסגרת פרשות אלו, השליטו צ'צ'יק וגרינשפן בכ.א.ל ובחברה-הבת משטר ניהולי מאיים כלפי עובדיהם, וכפו עליהם "ליישר קו" איתם. התנהלותם של צ'צ'יק וגרינשפן הביאה להתפטרותם, בזה אחר זה, של ארבעה מנהלי סיכונים, שתפקידם היה למנוע קליטת פעילות סליקה חריגה.

לאחר דיונים וניתוח חומר הראיות, והתייעצות עם גורמים בכירים במשרד המשפטים, בפרקליטות ובבנק ישראל, הוחלט כאמור לזמן לשימוע שבעה חשודים בטרם יוחלט סופית אם להעמידם לדין.

עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן-נגב-ניב המייצגת את צ'צ'יק מסרה בתגובה: "כל פעולותיו של בועז צ'צ'יק היו כדין ובתום לב לטובת החברה. אני מעריכה כי לאחר בחינת הפרקליטות יתברר כי צ'צ'יק לא עבר כל עבירה".

עו"ד יעל גרוסמן, המייצגת את סטיב גרינשפן, מסרה בתגובה: נעלה את טיעוננו בפני הפרקליטות, ואנחנו סמוכים ובטוחים שתתקבל ההחלטה הנכונה.

מחברת כאל נמסר: "אנו לומדים את הודעת הפרקליטות ונשמיע את עמדתנו בפניה, במועד שייקבע. אנו מאמינים כי הפרקליטות, לאחר בחינת הדברים כהווייתם, תקבל את עמדתנו ותחליט שלא להגיש כתב אישום כנגד החברה".

מטעם הפרקליטות מטפלים בתיק עורכי הדין ערן בנאי, יוחאי בן-שמואל וניר ויינטראוב.

החשודים אליהם נשלחו מכתבי הזמנה לשימוע, והחשדות המיוחסים להם:

חברת כ.א.ל

• מהחברות המובילות בתחום כרטיסי האשראי בישראל. עוסקת בהנפקת כרטיסי האשראי ויזה, מסטרקארד ו-Diners וסולקת את המותגים ויזה, מסטרקארד, ישראכרט ו-Diners. בבעלות משותפת של בנק דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי (28%).

• החשדות: הלבנת הון וקבלת דבר במירמה.

בועז צ'ציק

• לשעבר מנכ"ל חברת כ.א.ל ויו"ר דירקטוריון החברה-הבת כ.א.ל אינטרנשיונל.

• החשדות: שוחד, קבלת דבר במירמה, הלבנת הון והפרת אמונים בתאגיד.

סטיב גרינשפן

• לשעבר סמנכ"ל הסחר בחברת כ.א.ל ומנכ"ל החברה-הבת.

• החשדות: סיוע לשוחד, קבלת דבר במירמה, הלבנת הון והפרת אמונים בתאגיד.

אלברט אלחדף

• איש עסקים, ידיד של צ'צ'יק, המוכר כפעיל בתחום הנדל"ן בקרואטיה.

• החדשות: שוחד.

שי בן אסולין

• איש עסקים וסטארט-אפ, בעלים ושותף במספר חברות שעוסקות בתחום סליקת האשראי באינטרנט. בין היתר, שימש שותף של בועז צ'צ'יק בחברה למסחר באופציות בינאריות.

• החדשות: הלבנת הון וקבלת דבר במירמה.

עו"ד דגנית באשא שגב

• אשת עסקים, שותפתו לעסקים של שי בן אסולין, בין היתר בחברות שעוסקות בתחום הסליקה באינטרנט.

• החשדות: הלבנת הון וקבלת דבר במירמה.

דיטמר קנוכלמן

• איש עסקים, מבעלי חברה בתחום סליקת האשראי באינטרנט.

• החשדות: הלבנת הון וקבלת דבר במירמה.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988