התעשייה האווירית מציגה: כך מסלקים את המתריע

בעקבות תחקיר "גלובס" על התעשייה האווירית שהצביע על המשך אי-הסדרים והשחיתות בחברה, זימן המבקר את המתלונן מיכאל מירב לעדות ראשונה ■ כעת נחשפים פרטים חדשים ■ תע"א: "טענות מופרכות"

מיכאל מירב / צילום: תמר מצפי
מיכאל מירב / צילום: תמר מצפי

בעקבות תחקיר "גלובס" על חשדות להעדפת ספקים בתעשייה האווירית ("עובד תע"א שהתלונן על שחיתות פוטר; החשדות עדיין בבדיקה", 2.3.15), נזכרו במשרד מבקר המדינה בדוח 57א' שפרסמו ב-2006, שבו נחשפה שיטה של סיוע חריג בחומרתו לחברה שעסקה בעבודות ניקיון עבור תע"א. הדוח חשף אז תשלומים שהועברו עבור עבודות שכלל לא בוצעו, ללא בקרה, ללא אסמכתאות בספרי תע"א, תוך מילוי טפסים בדיעבד ועוד סדרה של חריגות - התנהלות שהמבקר כינה אז "פרצה מדאיגה". המבקר לא פרסם באותו דוח את שמה של החברה שנתנה את השירותים לתע"א ונהנתה מיחס כל כך מיוחד. כעת מסתבר, על פי תלונותיו של מיכאל מירב, עובד התעשייה האווירית שהתריע על החריגות ופוטר בעקבות כך, שהפרצה לא נסגרה אלא אולי אפילו התרחבה.

בעקבות הפרסום ב"גלובס", זומן מירב לפגישה ארוכה עם עמיחי שי, יועץ מבקר המדינה למלחמה בשחיתות. שי התעניין גם בשאלה איך התייחס ועד העובדים החזק של תע"א לפיטורי מירב. במשרד המבקר שוקלים כרגע האם ואיך מטפלים בפרשה.

בתוך כך מתבררות עובדות חדשות בקשר לחברת "א.ב. שירותי תעופה", קשריה והיחס שקיבלה בתע"א. א.ב. שירותי תעופה היא חברה שמספקת שירותים לתע"א, בעיקר לחטיבת הבדק, לעבודות של ניקיון, הסרת צבע וצביעה של מטוסים ואביזרי תעופה. החברה נמצאת בשליטת משפחת ביראני מדליית אל-כרמל. למשפחת ביראני יש חברה נוספת העוסקת בתחום זה בשם "ביראני חברה למסחר ועבודות הסרת צבע וצביעה". על פי מסמכי רשם החברות, שתי החברות קיבלו אשראי בנקאי (אוצר החייל ובל"ל) כנגד שעבוד זכויות שלהן בתעשייה האווירית. אבי המשפחה, עלי ביראני, הוא דמות ידועה ומכובדת בדליית אל-כרמל. בראיון שהעניק לפני שנים אחדות לפורטל האינטרנט "הכרמל", הוא ציין בגאווה: "המשפחה מעסיקה עובדים רבים בתעשייה האווירית". בעלי המניות, המנהלים והפעילים בשתי החברות האלה, הם בניו של עלי: האחים נסיר, אנואר, אמין ואמג'ד ביראני.

בנוסף, עלי ביראני הוא חבר סיעת עוז בהסתדרות, המכהן כחבר בית נבחרי ההסתדרות מטעם הסיעה שבראשה עומדים חברי ועדים בתע"א. מייסד הסיעה בהסתדרות הוא ח"כ חיים כץ (ליכוד), האיש החזק בתע"א. ביראני אף היה מועמד בבחירות לכנסת ה-15 מטעם סיעת "עם אחד", שבראשה עמדו חיים כץ ועמיר פרץ. בנו של עלי, נסיר ביראני, הוא חבר מרכז הליכוד שנבחר לציר בוועידת הליכוד, ובן נוסף, פטין ביראני, הוא חבר מועצת דליית אל-כרמל מטעם הליכוד, שהיה חבר במשלחת הסברה מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו.

התייאש ופנה למלמ"ב

המידע העיקרי על הקשר בין א.ב שירותי תעופה לבין תע"א נמסר בסוף 2011 למחלקה הרגישה ביותר במשרד הביטחון - המלמ"ב, היחידה הממונה על הביטחון במערכת הביטחון. את המידע קיבלו הדרגים הבכירים ביותר: גדי וטרמן, ראש יחידת החקירות במלמ"ב, שתפקידו לחשוף שחיתות ואי-סדרים במערכת הביטחון; ונועם גולן, עובד המקבל את שכרו מתע"א ומוגדר כנציג המלמ"ב בתע"א בתפקיד "ראש מינהל חקירות וטוהר המידות". את המידע מסר מיכאל מירב, 50, מהנדס מכונות ומחשבים, שהיה "מנהל הספקים" של מפעל אביזרים בחטיבת בדק לשיפוץ והשבחת מטוסים בתע"א, ועסק בהזמנות טובין ושירותים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה. מירב נחשב לעובד מסור שגם קיבל תעודת הוקרה על תרומה מיוחדת לפרויקט עבור מדינה זרה.

הפגישה בין מירב לחוקרי המלמ"ב נערכה אחרי שנתיים שבהן פנה מירב לממונים עליו שוב ושוב בניסיון לטפל במה שנראה בעיניו כתופעות של מינהל לא תקין, העדפת ספקים ושחיתות. זה התחיל בינואר 2010 בפניה של מירב לממונה עליו, ראש מינהל הרכש של חטיבת הבדק, מירב תמיר, ונמשך בפניות לגורמים בכירים נוספים בתע"א. כשמירב הגיע למסקנה שאיש אינו מעוניין לטפל באמת בפניותיו והוא עצמו הופך לאישיות בלתי רצויה במסדרונות תע"א ומצרים את צעדיו, הוא התייאש ופנה למלמ"ב. הוא הגיע עם חבילה גדולה של מסמכים לתיעוד טענותיו. יש לציין, שהמידע של מירב והחשדות עסקו לא רק בחברת א.ב. שירותי תעופה, אלא במספר רב של ספקים. יום אחרי הפגישה הראשונה של מירב עם חוקרי המלמ"ב, הוא קיבל הודעה על הכוונה לפטרו.

מירב מסר מידע על מספר רב של ספקים שנהנו, לדבריו, מיחס מיוחד. אבל, לאור הגילויים החדשים, יש שני עניינים שמקבלים משנה חשיבות: עדותו של מירב במלמ"ב על יחסי תע"א עם חברת א.ב. שירותי תעופה, והאופן שבו סולק מירב מתע"א.

בראיון ל"גלובס" מספר מירב על השתלשלות העניינים: "מירב תמיר, ראש מינהל הרכש בחטיבת הבדק שהייתה ממונה עלי, הורתה לי בסוף 2009 להוסיף לתחומי אחריותי גם את הספק א.ב שירותי תעופה, שטופל עד לאותו היום על ידי עובד ותיק (שמו שמור במערכת). היא הסבירה לי שהטיפול בספק הזה מועבר אלי כי העובד הוותיק שאל יותר מדי שאלות ו'עושה דוקטורט מכל דבר'. תמיר ביקשה ממני לא להיות בקשר עם אותו עובד ולא ללמוד ממנו את העבודה. לדבריה, היא תלמד אותי את העבודה והטיפול שלי בספק אמור להיות קצר ומהיר. היא מסרה לי ביד את מחירון הספק, ותפקידי היה לבדוק שנציג הענף חתום על החשבונית, שהסכומים שרשומים בשורות החשבונית תואמים את המחירון, ולאשר את החשבונית בחתימתי. בנוסף קיבלתי הנחיה לדאוג לכך שיהיה מספיק כסף בהזמנה לכסות את החשבוניות, ובמידת הצורך להגדיל את ההזמנה או לדאוג להפיק ולחתום על הזמנה חדשה".

- במה זה חורג מהיחס לספקים אחרים?

"מול יתר הספקים יש תקציב שנתי כלשהו והזמנה שנתית. אני לא מכיר מצב שבו מגדילים הזמנה מדי פעם או מוציאים עוד הזמנה רק כי "נגמר הכסף" ואין מהיכן לשלם. הטיפול בספק הזה היה מיוחד. החשבוניות היו מגיעות בזמן, וראש מינהל הכספים, שמעון פריתס, דאג שהטיפול יהיה מהיר מאוד. במקרים רבים הוא לקח בעצמו את החשבוניות ודאג שיזינו 'קליטה' במערכת המחשוב. זה לא קרה עם שום ספק אחר. הוא מכותב על כל מייל שעוסק בא.ב שירותי תעופה, וגם זה לא קרה עם ספקים אחרים".

- האם היה גם יחס מיוחד בתנאי התשלום?

"תנאי התשלום בתע"א לספקים בארץ הם שוטף פלוס 90. יש הקפדה רבה בנושא והנחיות מפורטות בנוגע לחריגים. א.ב שירותי תעופה קיבלו תנאי תשלום עדיפים, וניתן לראות בהזמנות שרשום במפורש שוטף פלוס 30. העברתי למלמ"ב תיעוד שמוכיח זאת. כשנתקלתי במקרה של חוסר התאמה בין הסכום באחת משורות החשבונית למספר הסעיף התואם במחירון, הגיעו אלי מיד מנהלים וניסו להרגיע אותי. הם הציגו בפני מסמכים שנראו כמו דוחות נוכחות של עובדים בא.ב שירותי תעופה, שלכאורה מצדיקים את הסכום. מדובר בדוחות שלא היו סרוקים בתיק ההזמנה. לתמיהתי בעניין הזה הם טענו כי הסכום נבדק בידי נציג הענף שחותם על החשבונית לפני שהיא מגיעה אלי, וביקשו ממני לאשר את החשבוניות באותה השיטה שעבדתי קודם, למרות שהבדיקה שלי לא בודקת בעצם כלום ודוחות השעות לא נסרקים לתיק ההזמנה. שילמו לספק על פי דוחות שעות עבודה ושעות נוספות בלי חתימה של העובדים - כשבעצם בחוזה דובר על עבודה קבלנית".

- איך הסבירו לך את היחס הזה?

"לאחר שווידאתי שהמנהלים השונים מודעים ומכירים את השיטה של העברת הכספים, ניסו להרגיע אותי ואמרו לי שמדובר בסך הכול בעקיפה של בירוקרטיה בנוגע לתשלום עבור א.ב שירותי תעופה. נאמר לי עוד שהמסמכים אינם סרוקים במערכת מכיוון שלא רוצים שהביקורת תדע מהמעקף הזה של הבירוקרטיה. החלטתי לחזור לנושא ולאסוף מידע, שאותו הצגתי בהמשך בפני המלמ"ב. השגתי דוחות שעות ומסמכים רבים נוספים שלגביהם הייתה הנחייה להשמיד לאחר הטיפול ולא לסרוק אותם למערכת המחשוב.

"יש בחוזה גם חלק העוסק בערבות וחלק העוסק בפוליסת ביטוח שבה תע"א צריכה להיות רשומה כמוטב, אבל בחוזה אין חתימה בחלק הזה וככל שאני יודע הוא גם לא בוצע. בכלל, החוזה שנערך עם הספק לא היה בעקבות התמודדות כלשהי מול ספק אחר. מדובר במעשה לא מקובל ובעקיפת נהלים שבהם יש התייחסות מפורשת לנושא של הימנעות ממצב של ספק יחיד. הספק עובד מספר שנים תוך הארכת החוזה מדי פעם מבלי להציב אותו בתחרות מול ספקים אחרים. עבדתי עם עשרות ספקים ומעולם לא נתקלתי בדברים כאלה".

- איך התייחסו חוקרי המלמ"ב למידע שמסרת?

"במהלך מסירת העדויות שלי החוקר הראה לי כל מיני תהליכי בדיקה, כמו למשל לשים דוח מתחת לדוח מול מקור אור חזק כדי לבדוק אם מדובר בהעתקה ובכפילות שמעידים על תשלומים פיקטיביים. כל מי שנכנס בשערי תע"א מזדהה ונרשם בכניסה וביציאה, והחוקר נועם ביצע בדיקות של הרישומים בשער לעומת הדיווחים, ומצא מה שמצא. נערכו פגישות רבות עם גדי ועם נועם מהמלמ"ב. "לאורך הדרך אמרתי מספר פעמים שיש ברשותי דוחות שעות רבים נוספים עם שמות נוספים, ושיש עוד חומרים מעבר לדוחות שעות - נושאים אחרים לגמרי, מסמכים אחרים, שגם עליהם קיבלתי הנחיות מפורשות שיש להשמיד לאחר הטיפול ואין לסרוק אותם למערכת המחשוב. יש לי ארגזים של חומרים שנמצאים רק אצלי ואין להם שום זכר במערכת הרשמית. נועם ענה שהוא מתכנן לקבל את החומרים ולטפל בהם ברגע שתתחיל חקירה גלויה. עד לרגע זה עברו שנתיים ואף אחד לא ביקש את המסמכים, אף אחד לא התקשר אפילו לשאול איזו שאלה קטנה או הבהרה בנוגע לאחת מהעדויות הרבות שמסרתי. בסופו של דבר, אותי פיטרו".

אין חוזה? חותמים חוזה רטרואקטיבי

מיכאל מירב מסר לחוקרי המלמ"ב עובדה מפתיעה נוספת לפיה עבודות בהיקף של מאות אלפי שקלים שהוזמנו מהחברה מאז שנת 2008 - כלל לא נשענו על הסכם או חוזה.

שנתיים לפני שמירב פנה למלמ"ב, בדק המבקר הפנימי של תע"א את הקשרים בין א.ב. שירותי תעופה לבין מפעל האביזרים שבו עבד מירב. מבקר הפנים, איגנציו גולדפרב, כתב אז בדוח: "מפעל אביזרים מפעיל חברה בשם א.ב. שירותי תעופה בע"מ שאיתה נחתם הסכם בעבר. לא זוהה מתי ההסכם נחתם כי לא ניתן לקבל עותק ממנו". המבקר העיר גם על תשלום לחברה הגבוה מהתעריפים לפי מחירון תע"א.

ה"בעיה" נפתרה כך: מישהו מגבוה נתן הוראה לארגן חוזה רטרואקטיבי בין תע"א לבין א.ב. שירותי תעופה. ההיסטוריה של המיילים בעניין זה מדברת בעד עצמה. צפריר בר יוסף, מנהל כ"א בבדק הכפוף ישירות לרמי גראור, ראש מינהל משאבי אנוש בחטיבת הבדק, הפיץ ב-18.10.2009 טיוטת חוזה לאישור, שתחילתו כביכול מ-1.1.2009, כלומר כמעט שנה קודם לכן, ותחולתו עד 31.12.10, עם אופציה להארכה לעוד שנתיים. בר יוסף הודיע: "תחולת החוזה רטרואקטיבית מה-1.1.08". מנהלת בכירה הביעה פליאה על הסידור, אבל מינהל משאבי אנוש התעקש.

כך, בסוף 2009, נולד חוזה רטרואקטיבי בין תע"א לבין א.ב. שירותי תעופה, שנחזה להיות חוזה שנערך ונחתם כביכול בתאריך 1.1.2009, ובסעיף "תקופת ההסכם" נכתב: "הוראות הסכם זה תחולנה, באופן רטרואקטיבי, גם לגבי השירותים שבוצעו מיום 1.1.2008 עד ליום חתימתו של הסכם זה".

והנה מקרה נוסף המדבר בעד עצמו: חברת אמיטול מירושלים עבדה 25 שנים עבור תע"א בשדה התעופה עטרות, בדיוק באותו סוג עבודות של א.ב. שירותי תעופה. בתחילת 2013 קיבל חיים טולדנו, בעל החברה, הודעה על הפסקת עבודתו עבור תע"א והחלפתו בספק אחר. הוא התקומם, ואחרי חילופי מכתבים משפטיים הוחזר לעבודה לחודשים אחדים, עד שתע"א פרסמה מכרז חדש. במכרז החדש התמודדו חברות אמיטול וא.ב.שירותי תעופה. ועדת המכרזים הודיעה על פסילת ההצעה של אמיטול והזוכה הייתה א.ב. שירותי תעופה.

ארבעה מנהלים בכירים ומתלונן אחד

רמי גראור, מירב תמיר, חיים קורן ואורי סופר - הם ארבעת המנהלים הבכירים בחטיבת הבדק בתע"א, שהמידע שאותו מסר מיכאל מירב למלמ"ב נגע לגופים שבאחריותם. תמיר, ראש מינהל הרכש במפעל האביזרים של חטיבת הבדק בתע"א, הייתה הממונה הישירה על מירב והראשונה ששמעה את טענותיו; קורן כיהן כראש "מינהל כני נסע ומדחפים" בחטיבת הבדק; סופר, כראש "מינהל הנדסה" במפעל האביזרים בחטיבת הבדק; וגראור, כראש מינהל משאבי אנוש בחטיבת הבדק בתע"א, והוא נחשב לבכיר מבין הארבעה.

רשות החברות הממשלתיות בדקה לאחרונה את גראור בשני עניינים: מעורבותו בתשלום חריג לבן זוגה (כיום בעלה) של בתו, עובד בתע"א; ופעילותו של גראור במסגרת הבחירות הפנימיות לוועדים בתע"א באמצע שנת 2014, שבמסגרתה קודמו עובדי ייצור לדירוג טכנאים בכוונה להשפיע על תוצאות הבחירות לוועד.

מרשות החברות הממשלתיות נמסר בתגובה בעניין בן זוגה של הבת כי "בעקבות חריגות מנהלי החברה ובעקבות התנגדותה של רשות החברות הממשלתיות, הוחלט שמר גראור לא יוכל להתמנות לתפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש בתע"א. בנוסף, דירקטוריון החברה דן בממצאי הבדיקה והחליט שלא להעמיד את מר גראור לדין משמעתי, למרות שממצאי הבדיקה העלו כי הוא פעל בניגוד עניינים ביחס להעסקת חתנו בחברה". בעניין התלונה בנושא הבחירות הפנימיות נמסר כי "התלונה נמצאת בבדיקה ע"י בודק חיצוני, לכשתסתיים הבדיקה האמורה ודוח הבדיקה יוגש לדירקטוריון - רשות החברות הממשלתיות תוודא שדירקטוריון החברה יפעל לתיקון הליקויים ולמיצוי הדין המשמעתי עם עובדים אשר עברו על נהלי חברה, ככל שישנם".

ב-25.12.11 נפגש מיכאל מירב בפעם הראשונה עם חוקרי המלמ"ב והתחיל לשפוך את המידע שאסף. יום אחרי אותה פגישה, ב-26.12.11, קיבל מירב הודעה על כוונה לפטר אותו בנימוק של "תפקוד לקוי ובעיות משמעת". הוא קיבל הזמנה לשימוע לקראת פיטורים, שנקבע ל-2 בינואר 2012. איש המלמ"ב בתע"א, נועם גולן, התערב בעניין והשימוע נדחה. עד להודעה על השימוע היה תיקו האישי של מירב נקי. הייתה בו גם תעודת הוקרה על פעילותו בפרויקט עם מדינה זרה.

ב-9.1.12, שבועיים לאחר ההודעה על השימוע, הוכנס לתיקו האישי של מירב מכתב של חיים קורן, ראש "מינהל כני נסע ומדחפים". קורן האשים את מירב בהפצת "תלונות סרק" ובכך שכמעט גרם ל"ריסוק פרויקטים" בגלל כשלים בהזמנת חלקים. "מיכאל מירב הוא אישיות לא רצויה בענף", סיכם קורן, "על כן מבקשים להחליפו כמה שיותר מהר... הוא סירב להקשיב להנחיות המקצועיות... נוצרה אווירת עבודה לא נאותה בלשון המעטה... מבחינתנו הוא אינו עובד המתאים לעבוד מולנו ובמפעל האביזרים בכלל".

יום למחרת, ב-10.1.12, הוכנס לתיקו האישי של מירב מכתב נוסף, הפעם של אורי סופר, ראש "מינהל הנדסה" במפעל האביזרים. סופר טען כי "מיכאל מירב עשה כל שביכולתו לעצור עבודות ולעכב אותן... הוא אינו מתאים לתפקיד אותו הוא ממלא... מיכאל איננו איש צוות, מלא טענות כרימון מול כל מי שעובד מולו... גם שיחות חוזרות ונשנות כדי לשכנע אותו שיש לעבוד בצוות לא הצליחו לגרום לשינוי כלשהו בהתנהגותו ולפיכך לא מאפשרים להמשיך לעבוד איתו. אין לו להלין אלא על עצמו בלבד".

השימוע נערך בסופו של דבר ב-19.4.12. פרקליטו של מירב, עו"ד יעקב אברמוביץ', ביקש לדעת מי יזם את השימוע ודרש לקבל תיעוד של תלונות היסטוריות נגד מירב וסיכומי דיונים בעניינו הנושאים תאריך הקודם להודעה על השימוע. לא נמסרו לו כאלה. שני המכתבים הללו היו הקובעים.

רמי גראור העמיד את עצמו בראש ועדת השימוע. הוא צירף להרכב את מירב תמיר, הממונה על מירב. החברה השלישית בוועדת השימוע הייתה עו"ד אורלי טל-חכם, שעל פי פרוטוקול השימוע הציעה לחפש למירב תפקיד אלטרנטיבי. גראור הודיע במהלך השימוע כי ההחלטה בסיום השימוע תהיה החלטה אישית שלו בלבד.

ב-7.5.12 הודיע גראור למירב על ההחלטה לפטרו מיידית. גראור הסביר כי למירב יש היסטוריה של תפקוד לקוי, של אי-קבלת מרות הממונים וסירוב לדרישות לשיפור תפקודו המקצועי. "מערכת יחסי האמון בינך לבין ממוניך והצוות המקצועי שאיתו עבדת קרסה באופן שאינו ניתן לתיקון", נכתב בהודעת הפיטורים. "אין בסיס לקשר בין טענות לשחיתות לכאורה לגילויי התנכלות כביכול כלפיך של מירב תמיר, לבין ההחלטה לזמנך לשימוע". העתק ההחלטה לפטר את מירב נשלח לח"כ חיים כץ, מזכיר אירגון העובדים של תע"א.

מהתע"א נמסר בתגובה כי "הטענה מופרכת. פיטוריו של מיכאל מירב בוצעו עקב תפקודו הלקוי בכל תפקיד שמילא בתע"א, אי-ביצוע הוראות הממונים ובעיות משמעת רבות. מירב תמיר לא השתתפה בפועל בשימוע, וזאת לאור בקשתו של מיכאל מירב, ולא הייתה שותפה לקבלת ההחלטה בדבר הפיטורים. יצוין, כי מיכאל מירב היה מיוצג על ידי עו"ד בשימוע וכי לא ננקט כל הליך משפטי לאחר השימוע. המכתבים הנזכרים נכתבו במסגרת הליך הבירור הממושך שהתנהל לפני ישיבת השימוע על מנת שתהיה למר מירב תמונה שלמה על תפקודו הלקוי לפני שמיעת השימוע. אולם הליך הפיטורים בכללותו החל בהסתמך על חוות דעת של הממונים עליו שניתנו לפני תחילת הליך השימוע".

תגובות

"טענות מופרכות"

מלשכת ח"כ חיים כץ נמסר כי "מדובר בגיבוב של שטויות. ח"כ כץ לא מעורב ולא היה מעורב בנושא".

מתע"א נמסר בתגובה לשאלות כי "הטענה מופרכת. הספק לא זכה לכל יחס מועדף בתע"א וההתקשרות איתו היא על בסיס ענייני ומקצועי. קיים חוזה חתום בין התע"א לבין א.ב. שירותי תעופה משנת 2009. בשנת 2008 סופקו השירותים על סמך הזמנות עבודה. מדובר בחוזה תקף ותקין אשר נחתם באוקטובר 2009 לאחר שהסתיים מו"מ ממושך בין התע"א לבין הספק, והוסכם בין הצדדים, בסיומו, כי תנאי החוזה יחולו מתחילת אותה שנה, דהיינו מחודש ינואר 2009. תהליך החתימה של ההסכם התנהל על ידי גופי הרכש והכספים של המפעל, ללא מעורבות של מינהל משאבי אנוש ולא היה בו כל דופי.

"בהזמנות שירותים מהסוג האמור מקובל לקבוע מסגרת תקציבית גמישה המאפשרת הגדלה של התקציב בהתאם לכמות ולסוג של האביזרים המגיעים לשיפוץ במפעל מעת לעת. מינהל הרכש פעל בהתאם לתהליכי הרכש המקובלים בנסיבות אלה. שמעון פריתס פעל במסגרת תפקידו כראש מינהל כספים של מפעל אביזרים, על מנת להבטיח שהספק, כמו גם ספקים אחרים, יקבל את התמורה במועד שנקבע על פי תנאי התשלום שהוסכמו עמו. תנאי התשלום של שוטף פלוס 30 אכן עדיפים על התנאים המקובלים לגבי רוב הספקים בתע"א. הם ניתנו לספק כנגד הנחה שניתנה על ידו במחיר השירותים. במקרה שבו הספק גבה מחיר מעבר למחירון, נבדקה החשבונית הספציפית והספק השיב לתע"א את הסכום העודף, מיידית. מדובר בחריג שלא משקף את הכלל. ככלל, התשלומים לספק הם על בסיס תפוקות, בהתאם למחירון שנקבע לאביזרים השונים. תשלום תמורה לפי שעות נוכחות הוא בגדר חריג בלבד, והמפעל פעל על מנת להסדיר את התשלומים בדרך המקובלת כאמור לעיל. קיים שעון נוכחות המשמש את הספק והוא נועד לעובדיו בלבד ומטרתו היא לסייע לספק לבצע בקרה על שעות העבודה של עובדיו לצורך תשלום שכרם. לא ניתנה כל הנחייה ע"י התע"א בעניין אי-הכנסת דיווחי הספק הנ"ל למערכת המיחשוב. נהפוך הוא, כל המסמכים הרלוונטיים לספק נסרקים ומתויקים במערכת הממוחשבת (SAP)".

משרד הביטחון, בתגובה לשאלה לגבי מכלול המידע שמסר מירב למלמ"ב, מסר: "תלונת הפונה נבדקה ע"י מלמ"ב, אשר בתום בדיקתו העביר את סיכום הבדיקה לגורמים הרלוונטים במשרד המשפטים ומשטרת ישראל. מדובר בנושא מורכב אשר בדיקתו עדיין נמשכת בהנחיית משרד המשפטים. מטבע הדברים, לא נוכל לספק פרטים נוספים בנושא".

רשות החברות הממשלתיות מסרה כי "התלונה של מיכאל מירב במלמ"ב לא הובאה לידיעת רשות החברות הממשלתיות". בתגובה לא נמסר אם הרשות ביקשה או מתכוונת לבקש את תוכן המידע שמירב מסר למלמ"ב.

למרות פניות אחדות לעו"ד רמי חלבי המייצג את א.ב. שירותי תעופה, לא התקבלה תגובה. אמג'ד ביראני ממנהלי החברה אמר בתגובה לקראת הפרסום הקודם ב"גלובס" בעניין זה: "אני לא הכתובת לשאלות. תפנה לתעשייה אווירית".