בשבוע שעבר נפל דבר בשוק התקשורת. אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת, נענה לבקשת "גלובס" והסכים לפרסם את הדברים שאמר נגד בזק בתדרוך כתבים ("בזק סוחטת הצרכנים כדי לשמור על הרווחיות", 20.4.15). ההתקפה של המנכ"ל הייתה חריגה, לא רק בגלל שהוא לא אוהב לראות את עצמו בכותרות, אלא מפני שברגר, שנחשב לאיש מחושב וסולידי, תקף את בזק בצורה חסרת תקדים והאשים אותה בניסיון לטרפד את הרפורמה בשוק התקשורת הקווי (השוק הסיטונאי) במטרה לשמור על רמת הרווחיות המונופוליסטית העודפת שלה, שאותה אנחנו, הצרכנים לדבריו, מממנים.
הוויכוח האחרון בין המשרד לבזק הוא סביב ההתנגדות של האחרונה לאפשר למתחרותיה שימוש בטלפוניה שלה. הטענה של בזק היא שהמודל של משרד התקשורת הוא "לא ישים טכנולוגית", והחברה אף הבהירה כי אין בכוונתה לאפשר את אותו מודל שהמשרד מציע (שקבע כי עליה לעשות זאת החל מה-17 במאי - ג.פ) - כך שהיא לא מתכוונת לעמוד בהוראת המשרד.
הדברים של ברגר נאמרים מדם ליבו. "במישור האישי, אדם כמוני מגיע לתפקיד כזה לא בגלל הכסף, לא בגלל הכבוד, אלא כי הוא באמת רוצה להשפיע. אני חושב שיחד עם שר התקשורת הקודם (גלעד ארדן - ג.פ), נגענו בדברים ששנים לא נגעו בהם. צריך לשנות כאן את תפיסת העולם - לא יכול להיות שיהיה כאן מונופול שמשמר רמת מחירים גבוהה ועם רווחיות עודפת.
"ברמה האישית אני מרגיש סוג של אכפתיות, של מסירות, לא יודע איך לקרוא לזה, ככה חונכתי בבית. ומכיוון שאני שומע את רמת הטענות של בזק גם כטכנולוג, מה אני אגיד לך, פתרו דברים יותר מסובכים מזה, נכון? וכשאתה מקבל באופן סיסטמטי תשובות של למה לא והתשובות חוזרות על עצמן פעם אחר פעם, אתה בסוף מבין שהמשחק הוא רק על זמן - ויש לזה גבול".
נראה כי ברגר טעון עד מעל לראש. בחודשים האחרונים הוא מנהל מאבק קשה מול בזק, שעושה לדעתו, כל מה שהיא יכולה על מנת לתקוע מקלות בגלגלי הרפורמה. השוק הקווי נחשב עבור בזק לנכס בעל ערך עצום שנהנה ממוניטין גבוה מאוד, אבל הפך בן-לילה לכזה ששווה 10 שקלים בחודש עבור המתחרים.
זו הסיבה שברגר מביא לראיון את דוחות הרווח וההפסד של החברה כדי להראות בדיוק מהי הסיבה לכך שהיא מתנגדת בתוקף להכליל ברפורמה את נושא הטלפוניה, אבל לא מביעה את אותה ההתנגדות מול שירותי האינטרנט. "זו חברה שההכנסות שלה מסתכמות ב-4.3 מיליארד שקל עם EBITDA של 2.6 מיליארד שקל ורווח נקי של 1.3 מיליארד שקל - היא מרוויחה המון. עד מתי היא יכולה למשוך זמן?".
האבידטה של בזק
- אולי שורש הבעיה הוא בחוסר ההידברות עם בזק?
"המטרה היא בסוף שזה יעבוד, לא לריב עם בזק. יש מספיק דוגמאות להתנגדויות של בזק בהקשר של הרפורמה, שישבנו ופתרנו את הבעיות. עכשיו, איזה כלים יש למשרד? מה המחוקק נתן? עיצום כספי. כמה זמן לוקח לתת עיצום כספי? 3-4 חודשים לפני שמבקשים ארכה, אח"כ מערערים לבית משפט, ובקיצור התהליך הזה יכול להסתיים בלא בפחות מ-4-5 חודשים. זה מה שהמחוקק נתן לנו. אבל אופס, עברה חצי שנה, והנה שני מיליארד שקל במחזור לבזק. ברור לי שמשיכת הזמן משרתת רק אינטרס של גוף אחד במדינה - בזק. אני עושה כל מה שאני יכול, ועדיין הידיים שלי קשורות".
- אז מה אפשר לעשות?
"אם היה למשרד שר, יכול להיות שהוא היה מעביר חקיקה שמפרקת את בזק. אני פקיד".
- זה מה שאתה ממליץ?
"אני לא יודע מה השר שיגיע ישקול, אבל אם אתה שואל אותי אז בסופו של יום מגיעים למבוי סתום. ההפרה של בזק משתלמת לה, תראה את שיעורי הרווחיות שלה. אז מה נשאר לך לעשות כמשרד? ללכת לצעד הכי קיצוני. להגיד לך שאני רוצה להיות שם? לא. אני לא רוצה להיות בשום מקום שהוא קשה, כבד, מסורבל, חקיקה, לחצים מכל הכיוונים. מצד שני, אתה לא יכול להשאיר את המונופול האדיר הזה עם רווחיות מטורפת ולהתעלם מכך שפשוט לוקחים מהציבור כל חודש עשרות שקלים שלא צריך לשלם".
- אני עדיין מתקשה להאמין שתלכו למהלך כל-כך קיצוני.
"השלב הראשון זה עיצום כספי. אם הצעד הזה לא יעזור - אני לא פוסל מהלך של פירוק".
- אתה מרבה לדבר על הרווחיות של בזק, אבל איך השוק הסיטונאי והרפורמה אמורים בדיוק לטפל בנושא למה לא טיפלתם בזה עד עכשיו?
"מרגע שהוחלט שהולכים לשוק סיטונאי אז זה המהלך האסטרטגי ואסור לשנות אותו באמצע. אני לא יכול לבוא ולבכות על החלטות שקיבלו כאן לפני שנים, ואני חושב שזה היה נכון ללכת לכיוון הזה במקום לפקח על המחירים של בזק".
- אבל תראה כמה זמן עבר... שנים שבזק נהנית מרווחיות עודפת והמשרד נתן לזה לקרות במקום פשוט להוריד את המחירים שלה. זה התפקיד שלכם.
"שוק משוכלל שיוצר תחרות בין מספר שחקנים, שוק שהוא לא דואופול, תהיה בו תחרות מחירים. תראה מה קרה באינטרנט - בתחילת הרפורמה הצרכן שילם 100 שקל על 100 מגה ועוד 30 שקל על הספק. ביום אחד 130 שקל הפכו ל-100 שקל - 25% פחות. למה? תחרות. אין ספק שללקוח קל יותר לעבור לחבילה שכוללת אינטרנט, טלפוניה וטלוויזיה כי הוא מקבל חשבון אחד. הטלפוניה היא המפתח לתחרות הרבה יותר רחבה".
- כי השוק הולך לקבוצות.
"אני צריך שהשוק הזה לא יהיה דואופוליסטי בטווח הארוך, אלא כזה של יותר מ-3 שחקנים. כל המדיניות של המשרד, אתה יכול לראות את זה גם בסלולר בהקשר של מדיניות שיתוף הרשתות, היא לשמור על כמה שחקנים גדולים שמסוגלים להתחרות ביניהם, ולאפשר לקטנים להיות בתחרות כדי להוסיף עניין".
- אבל אם אתה קובע את העלויות של בזק וכבר יש לך את המחירים לצורך השוק הסיטונאי, למה לא פיקחת על המחירים שלה לפני שנתיים?
"יש לבזק מחיר מפוקח, אבל הוא מחיר סיטונאי. עכשיו אמרנו שנייצר תחרות בעולם הקמעונאי ואז ניתן לבזק להתחרות בעולם הזה".
- מתי זה יקרה?
"את זה השר יקבע".
- בסופו של דבר אתה רואה שלמרות הרפורמה בזק מוציאה תחזית שאומרת שהיא לא תיפגע?
"יש מונופול שהציבור משלם לו יותר מדי כסף. מבחינתי שבזק תתייעל, תעשה, תקנה את הטכנולוגיה יותר בזול, תעשה את כל המהלכים ותשמור על כל רמת רווחיות. אני לא דן דרך רמת הרווחיות של בזק, אני מציין את רמת הרווחיות שלה כי זה מראה בצורה מאוד ברורה את התשלום העודף של הצרכנים".
"רגולטור חייב לתכנן כמה צעדים קדימה"
- מתי בזק תשוחרר מכבליה ותוכל להתחרות ללא מגבלות?
"שאלת המפתח היא מתי יהיה שוק סיטונאי אפקטיבי. אם אנחנו נשחרר את זה מוקדם מדי, אנחנו יכולים להרוס ולהישאר עם דואופול. אם נשחרר את זה מאוחר מדי - אנחנו יכולים לפגוע במונופול. נקודת האיזון תיבחן עם השר החדש. נניח שעכשיו הייתי משחרר את בזק ומאפשר לה להוריד מחירים. אז היא 'תקריב' רבעון או שניים ותציע מחירים נמוכים מאוד ואף מנוי לא יעבור למתחרים, ואז מה יישאר לי? המונופול".
- יכול להיות שאם בזק הייתה יודעת שאתה מבטיח לה תנאים ברורים לביטול המגבלות עליה היא הייתה משתפת יותר פעולה. אתם הרי לא מבטיחים לה כלום.
"דיברנו עם בזק, ואנחנו שומעים ומקשיבים לה. אבל כשמציגים לך עמדות שהן נורא קיצוניות, אז מה מצפים שנחשוב? תגיד לי אתה אם אתה חושב שהרפורמה בשוק עובדת...
- טרם.
"יפה. למדנו שצריך לעשות את הדברים בצורה מדורגת ושיהיו לנו תמיד מספיק כלים להתמודד כאשר השינויים שאנחנו מכניסים לא עובדים. מה הציבור היה אומר אם היינו משחררים את בזק ללא ריסון? לכן כרגולטור אתה חייב כל הזמן לתכנן כמה צעדים קדימה".
- אני מבין שבזק לא נותנת לכם תמריצים להקל עליה בהפרדות המבניות, אבל העמדה המסורתית של המשרד הייתה תמיכה במיזוג עם yes, והציבור לא יודע מה עמדתכם עכשיו בנושא. למה לקשור בין הדברים כאשר העסקה כבר אושרה על-ידי רשות ההגבלים?
"אגיד לך היכן אנחנו מוטרדים ולמה אנחנו בודקים את העסקה עכשיו. יש קשר בין השידורים ובין האינטרנט, ובטח שבראייה יותר רחבה, כמו שאמרנו קודם, אל מול נושא הטריפלים. אז כשבאים להסתכל על כזה דבר אי-אפשר לחשוב רק על הזווית של yes, צריך להסתכל על השוק הכולל. יש את עניין הפצת השידורים, השילוב עם הטריפל והטלפוניה - יש הרבה דברים שצריך לבחון אותם במקביל".
- אתה אומר שאם הטלפוניה והאינטרנט לא עבדו אז למה שהשידורים יעבדו?
"יותר מזה. תראה את הרעש סביב הנתב בבית של בזק, ולא משנה כרגע מי צודק. תאר לעצמך שיש עכשיו קופסה חדשה של בזק שהיא כוללת ממיר, ראוטר וטלפוניה ובזק לא נותנת לאף אחד להשתמש בו. תחשוב על זה לפני שמאשרים כזה מיזוג.
- אז למה הבלגתם כשבזק העמידה אתכם בפני עובדה כשהיא מימשה את האופציה והגיעה ל-58% מ-yes? למה לא הגבתם?
"הסיבה היא שאנחנו בודקים את הדברים. אני לא מגיב מהבטן ואני בודק בהתאם לסמכויות שלנו וליכולת שלנו, מה סמכותי, מה סמכות השר ומה העיתוי הנכון להגיב".
- בזק פשוט צפצפה עליכם.
"אנחנו נמצאים עדיין בשלבי בדיקה כדי לבדוק מה הדבר הנכון לעשות. אני לא יכול להגיד מה נעשה בנושא הזה, אני רק יכול להגיד שזה נמצא כרגע בבדיקה".
מבזק נמסר כי "השוק הסיטונאי בישראל הוא עובדה, ולראיה עד היום עברו באמצעותו עשרות אלפי לקוחות מבזק לספקיות האינטרנט. בזק עושה את כל הנדרש ממנה ליישום רפורמת השוק הסיטונאי, ובמקביל נערכת להחלת השלב האוטומטי שיאפשר מעבר מהיר ופשוט יותר של לקוחות. בתוך כך, בזק ממשיכה לפתח תשתיות מתקדמות ולפרוס סיבים אופטיים בכל רחבי הארץ, תוך השקעה כספית של כמיליארד שקל בכל שנה - סכום הקרוב לרווח השנתי של החברה".
"אם היה לי עוד כוח-אדם - הייתי מצליח לגרום לשוויון ברגולציה על הוט"
- אתה לא חושש שיקרה בישראל מה שקרה באירופה, שבעקבות המדיניות של השוק הסיטונאי חלה הידרדרות משמעותית בהשקעות בתחום התקשורת?
"אם ניקח לשם השוואה את עולם הסלולר, אז זה לא קרה. אני באמת חושב שחשוב להשקיע בתשתיות, אבל מצד שני, אפשר לעשות את זה ברווחיות שהיא יותר סבירה".
- אתה יכול להבין את בזק שאומרת שהיא לא יכולה להדליק את הסיבים האופטיים שלה או לשדרג טכנולוגיה משום שהיא חוששת שבשנייה שהיא תעשה את זה אתה תאפשר למתחרים להשתמש בתשתיות האלה ובמחיר שלא מכסה את עלויותיה?
"עובדה שהוט העלו מהירות ל-500 מגה. מצד שני, הרווחיות היא סבירה. תסתכל כל הזמן על האיזון. המחיר למנוי קצה לעומת רווחיות - והיום ברור שזה לא מאוזן. האם זה אומר שהחברה צריכה להפסיד? לא. חד וחלק. אין שום סיבה שהחברה תגיע למקום של הפסד, אין מטרה כזאת וזה לא נכון מבחינת השוק. האם זה צריך להיות במקום מאוזן - כן. אני מקווה ומאמין, אחרת לא היינו עושים את זה, שהתיקון שאנחנו עושים יביא את האיזון הנכון בראייה של תשתיות מול תחרות. היום אנחנו לא נמצאים באיזון, זה ברור לכולם".
- רוב האנשים בתחום התקשורת חושבים שהוט מופלית לטובה. מה אתה חושב?
"קצת קשה לי להתמודד עם תחושות, אבל אני אספר לך על הגישה במשרד: בהתאם לקנסות שהוט קיבלה, ויש דברים נוספים שיתפרסמו בקרוב, אף אחד לא יכול להגיד שאנחנו מוותרים לה. בעולם השידורים הוט מפוקחת על-ידי מועצת הכבלים, אין לי סמכויות שם. יחד עם זאת, וכבר אמרתי את זה, אנחנו הולכים לפרסם את המחירים לשימוש בתשתיות הוט במסגרת הרפורמה. הוט קיבלה הזדמנות להציע מחירים לתשתית והיא פרסמה מחירים יקרים מאוד".
- במילים אחרות אתה אומר שהוט, כמו בזק, מנסה להרוויח זמן כדי לשמור על רווחיות?
"ברור, היא משחקת על זמן. לכן הדרך הכי טובה להתמודד עם זה זה להשלים את השימוע בנוגע להיבטים הכלכליים של הוט. אנחנו עובדים על זה, למרות כל העומס עם בזק. אם כל יומיים אני צריך לתת תשובה לבזק, אז לוקח לנו טיפה יותר זמן. אנחנו מתקדמים ונוציא את השימוע, לא נוותר".
- כבר חודשים, אם לא שנים, שאתם מבטיחים שוויון ברגולציה על הוט. גם שר התקשורת הקודם הבטיח.
"הוא שמע את זה ממני, האחריות היא שלי, ברמה הכי כנה. אם היו לי פה עוד שני אנשים, הייתי מצליח לעשות את זה".
מהוט נמסר בתגובה כי "הוט פועלת בשיתוף-פעולה ובדו-שיח מתמיד עם משרד התקשורת, ומקפידה לעמוד בכל הנדרש ממנה".