כנס קרקעות חקלאיות: "המרחק בין שיווק להטעיה לא גדול"

"הרבה אנשים שלא יכולים לרכוש דירה רואים ברכישת קרקע חקלאית אופציה להשקעה ולפעמים הם משתמשים בכל חסכונותיהם כדי לרכוש את אותה הקרקע. לכן צריך להסדיר את התחום הזה בהקדם האפשרי, ומכאן נולד תקן מספר 22. למרות שחשבנו שהמדינה מסודרת ויחד עם התקן יהיו גם תקנות שיאפשרו אכיפה, שר הכלכלה עוד לא חתם עליהן, אבל בכל זאת, החברות לא מחכות וכבר מתייחסים לזה בשטח. העובדה שהשוק לא מחכה מראה שהנושא חם. באותו הזמן, אנשים שרוכשים קרקע חקלאית לא תמיד מבינים מה הם קונים. נתקלתי במקרה שאנשים רכשו שטח של 125 מ"ר קרקע וחשבו שזה יהיה בעתיד שטח הדירה שלהם. אבל זה לא רק זוגות צעירים, דיבר איתי גם רו"ח שמבין בתחום, שהתעניין ברכישת קרקע חקלאית. הציעו לו לרכוש קרקע ב-139 אלף שקל והוא בדק וראה שהמוכרים קנו את הקרקע בעשרת אלפים שקל. הוא שאל אותי מה הם יודעים שהוא לא יודע. התחום הזה פרוץ, וזה תחום שחייבים להסדיר".

את הדברים הללו אמר היום (ה') יו"ר לשכת שמאי המקרקעין אוהד דנוס בכנס שעסק בתקן שמאי מספר 22 העוסק בעריכת שומה לקרקע חקלאית המשווקת לציבור. נזכיר שתקן שמאי מספר 22 הוא תקן חדש שנכנס לתוקפו בחודש דצמבר האחרון וגובש במשרד המשפטים בשיתוף עם הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה שיזמה את ערכת התקן, ולשכת שמאי המקרקעין שסייעו בעבודה.

דובר נוסף שהשתתף בכנס היה טל אלדרוטי, השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים, שהתייחס גם הוא לתחום שיווק הקרקע החקלאית ולתקן השמאי החדש. "אחד העקרונות שליוו אותנו בהכנת התקן החדש הוא - ידע ויבין הרוכש. שכל אחד שרוצה לקנות קרקע יידע בדיוק מה הוא קונה, מה יש, מה הסיכון ומה הסיכוי. שרק אז יעשה את ההחלטה אם לקנות או לא לקנות. חשוב להדגיש שאין לנו כוונה להפסיק את המסחר בקרקע חקלאית - לא כולם גנבים או רמאים. אבל המידע חשוב מאוד, וזה בדיוק התפקיד של השמאי בתקן".

עוד הוסיף ואמר אלדרוטי: "החובה לצירוף השומה חלה על משווק הקרקע. והשומה תסביר באופן ברור מה מצב הקרקע היום, מה השווי שלה, מה ייתכן שיהיה בעתיד ומה ההליך שהיא עוד צריכה לעבור. הכל יפורט בתקן כי הרוכש לא מבין כלום. צריך להדגיש את החסרונות ולכתוב את כל הדברים מההתחלה ועד הסוף, כל הבעיות וכל הסכנות. מהשמאי נדרשת במסגרת התקן חזקת אחריות מוגברת. הרי החובה היא על משווק הקרקע, אבל האחריות של השמאי היא לעשות את השומה על פי כל הכללים בכל מקרה, לא משנה מה. גם משווק קרקע שיציע הצעות כאלו או אחרות, או שכר כפול, תפקיד השמאי לבוא ולהגיד לו לא".

ביתה גוטל, כלכלנית ראשית ברשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה, שיזמה את עריכת התקן החדש, הסבירה שהרשות רואה בתחום מכירת הקרקע החקלאית תחום שחייבים לעשות בו סדר, וזאת על רקע העלייה בהיקף הרכישות עם השנים. "זו בעיה חמורה שצריך לטפל בה", אמרה. "רוב האנשים שרוכשים קרקע חקלאית לא מכירים את הנושא ולא מבינים עד הסוף. עם עליית מחירי הדירות, זינק גם היקף הרכישות של קרקע חקלאית. ועל פי הנתונים רוב הרוכשים עושים זאת כתחליף לרכישת דירה, כי הם לא מסוגלים לרכוש דירה. הם יושבים מול המחשב, וקופצת להם פרסומת לבית חלומותיהם, במרחק נגיעה. זה מפתה, אבל זו קרקע חקלאית. המרחק בין שיווק להטעיה לא גדול ותמיד צריך לשים לזה לב. הרוכשים לא תמיד מבינים, ולכן צריך מישהו שיגן עליהם. הצרכן יודע הרבה פחות ממי שעוסק בתחום, ומשווק הקרקע יודע טוב מאוד ויודע גם לסובב את הרוכשים. במצב הרגיל לרוכש אין בכלל יכולת להעריך לבדו את סיכוי ההפשרה והבעיה היא שהרבה פעמים בנושאים מסובכים אנחנו נוטים לא להתעמק. התקנות שצריכות לקבל עוד את אישור שר הכלכלה וועדת הכלכלה של הכנסת יוכלו לאפשר הטלת קנסות על משווקים שלא יציגו שומה על פי תקן מספר 22, וגם להוביל לאישום פלילי אם נגלה שמדובר במקרה חוזר".