הנקראות ביותר

האיש שהסתבך ב"פרשת הקרקעות" ראוי להתמתנות לשר הבינוי?

התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד מינוי יואב גלנט לשר הבינוי: "עסקינן במינויו של אדם, אשר פעל ללא הרף להרחבת הקרקעות שבחזקתו בניגוד לדין... שפלש לעשרות דונמים של קרקעות ציבוריות"

יואב גלנט / צילום: איל יצהר
יואב גלנט / צילום: איל יצהר

התנועה לאיכות השלטון עתרה היום (ב') לבג"ץ בבקשה להוציא צו שיאסור על מינויו של יואב גלנט לשר הבינוי ולהורות למבקר המדינה לפרסם מיידית את הדוח שהוכן במשרדו אודות "פרשת הקרקעות" של גלנט.

בעתירה טוענת התנועה לאיכות השלטון כי "עסקינן במינויו של אדם, אשר פעל ללא הרף להרחבת הקרקעות שבחזקתו בניגוד לדין, תוך זלזול משווע ברשויות האכיפה ובשלטון החוק... אדם אשר פלש לעשרות דונמים של קרקעות ציבוריות, ונמנע במשך שנים ארוכות לפנותם, על אף שנדרש לעשות כן על-ידי רשויות המינהל... אדם שלא פעם הציג עובדות בלתי נכונות או חלקיות בפני הרשויות, שהיה בהן כדי לקדם את טובתו האישית...

"אדם שלא היסס לעשות שימוש במעמדו ולהסתייע בבכירים ברשות מקרקעי ישראל וברשויות התכנון, על מנת להשיג זכויות קנייניות שלא על-פי כללי המינהל... אדם ששורה ארוכה של פקידים באותן רשויות אשר עסקו בענייניו הפרטיים חששו מרום מעמדו והיו נכונים לפעול למענו תוך מעילה בתפקידם ובחובתם לפעול בשוויון וללא משוא-פנים... אדם אשר מחזיק עד היום ב-35 דונמים של קרקעות מדינה אשר ניתנו לו 'לפנים משורת הדין', בהעדר סמכות ובניגוד לחוק ולנהלים, על רקע אותה התנהלות פסולה".

"איך ייתכן", נכתב בעתירה, כי "בניגוד מוחלט לכל היגיון ציבורי ותוך הפרת החובה לפעול כנאמני הציבור", מסכמים ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וראש סיעת כולנו, משה כחלון, למנות דווקא את אותו אדם לתפקיד שר הבינוי בממשלת ישראל - "תפקיד שבינו לבין הדופי הערכי שנפל בח"כ גלנט על רקע אותה התנהלות ב'פרשת הקרקעות' קיימת זיקה מוחשית ומובהקת".

העתירה יוצאת גם בביקורת חריפה גם נגד מבקר המדינה, שערך כבר לפני 4 שנים "בדיקה מקיפה ומעמיקה בעניינו של גלנט, שגילתה פרטים רבים ומטרידים על אודות התנהלותו ב'פרשת הקרקעות' - (אבל) מסרב לחשוף את ממצאי הבדיקה ולפרסם את הדוח".

loading

במה בעצם מאשימה התנועה לאיכות השלטון את גלנט? להלן הסעיפים העיקריים:

1. קבלת נחלה במירמה במושב עמיקם:

לפי התנועה, בשנות ה-90 ביקשה משפחת גלנט להצטרף למושב עמיקם ולקבל לידיה נחלה. מכיוון שהמושב לא הסכים לשתפה בחלקה חקלאית, המשפחה הסכימה לקבל נחלה בת 5 דונם בלבד. גודל נחלה לא היה אפילו קרוב לתקן לתקן הנחלה המחייב במושב עמיקם - 40 דונם לנחלה - אך עמותת המושב, כך נטען בעתירה, "עשתה יד אחת עם משפחת גלנט, על מנת לאפשר למשפחה לקבל את הנחלה על אף שאינה עומדת בתקן המחייב, בדרך של הצגת מצג-שווא בפני מינהל מקרקעי ישראל".

לפי העתירה, האגודה עמדה להציג בפני המינהל מצג-שווא, שלפיו תינתן למשפחת גלנט נחלה "סטנדרטית" בת 40 דונם, מהם 5 דונם למגורים ועוד 35 דונם לעיבוד חקלאי, שלא הייתה כל כוונה להקצותם בפועל. כל זאת, מול התחייבות כתובה של גלנט שלפיה ידוע לו שהנחלה קטנה יותר מנחלות אחרות במושב וכוללת רק 5 דונם, וכי הוא לא יעורר כל טענה או תביעה בעניין זה.

אלא שמחוז חיפה של מינהל מקרקעי ישראל דרש מפה בה יסומנו 35 הדונם שיוקצו לגלנט לעיבוד חקלאי. וכך נכתב בעתירה: "או-אז הגישה האגודה למחוז מפה, עליה סומנו 35 הדונם שיכללו לכאורה בנחלתה של משפחת גלנט. ואולם, השטח שסומן היה מחוץ למשבצת המושב, במקום שבו לאגודה אין כל סמכות להקצות קרקעות".

במקביל חתמו בני הזוג גלנט על התחייבות בפני העמותה כי 35 הדונם אינם שייכים להם, וכי אם יפרו סיכום זה, ישלמו פיצוי בסך 200 אלף שקל. וכך, ב-1995, על יסוד אותם מסמכים כוזבים שהוגשו, כתוצאה משיתוף-הפעולה הפסול בין האגודה לגלנט, אושרה מסירת הנחלה למשפחת גלנט.

2. קבלת 35 דונם של אדמות מדינה שלא כדין

לפי העתירה, ב-10.4.2003 הודיעה מנהלת המחוז לגלנט כי הוחלט "לפנים משורת הדין" לצרף 35 דונם של אדמות מדינה אל תוך שטח המשבצת של מושב עמיקם, על מנת לאפשר לגלנט לעבדם ולנטוע בהם עצי זית.

לפי העתירה, "החלטה זו התקבלה בחוסר סמכות ובהליך מינהלי לא תקין, שמשקף התנהלות של איפה ואיפה".

בעתירה נטען עוד ההחלטה לצירוף שטח למושב לא עברה הליכי אישור במנהל עצמו ולא קיבלה את אישורה של ועדת הקרקעות במשרד החקלאות. כמו כן, הקצאת השטח לא בוצעה באמצעות מכרז וללא דיון מקדמי בוועדת הקרקעות במשרד החקלאות.

בעתירה נטען כי פקידי מנהל בכירים נחלצו לעזרתו של גלנט בעניין 35 הדונמים. דרור קרישפן, מי שהיה ראש האגף החקלאי לשעבר במינהל ושימש כיועץ חיצוני למינהל, פעל קרישפן מול פקידי המינהל על מנת לקדם את ענייניו של גלנט והביע את עמדתו כי יש לצרף את השטח למשבצת המושב, ואף לאפשר לגלנט לטעת בו עצי זיתים.

בעקבות זאת פנתה מנהלת המחוז, לאה שטיינמץ, אל מנהלת האגף החקלאי, והמליצה "לאשר את צירוף השטח למשבצת עמיקם, כדי שלמשפחת גלנט תהיה נחלה בגודל המתאים". היא אף הוסיפה: "לדעת דרור (קרישפן), אין צורך בפנייה לוועדת הקרקעות... אודה על אישורך הדחוף, כפי שסיכמנו בעל-פה, כדי שנוכל להודיע על כך למשפחת גלנט ולהמשיך את הפעולות בהקדם". בתגובה אושרה הבקשה על-ידי מנהלת האגף החקלאי, שולה בן-צבי.

בעתירה נטען כי "קרישפן ופקידות המינהל ביקשו לסייע לגלנט 'לפנים משורת הדין', מכיוון שסברו, בשגגה, כי גלנט הוטעה על-ידי האגודה, שלא העניקה לו נחלה 'בגודל המתאים' לה היה זכאי. זאת, על רקע העובדה ש-35 הדונם הנוספים שנרשמו כחלקה ב' של גלנט (והשלימו לשטח הנחלה הסטנדרטי של 40 הדונם) הוקצו מחוץ לתחום המשבצת".

בהקשר זה מציינים העותרים כי גלנט לא הביא לידיעת קרישפן או פקידות המינהל את ההסכם שחתם למול האגודה, בו הוא הצהיר כי הוא מוותר על אותם 35 דונם. "מכל מקום", נטען עוד בעתירה, "אף אם סבר המינהל כי עומד לפניו מתיישב שהוטעה על-ידי אגודת התושבים, לא ברור מדוע הפתרון לכך נמצא בדמות הליך יוצא דופן של הוספת שטח לתחום המשבצת; במקום להפנות את גלנט בחזרה לאגודה, ולהנחות אותו לדרוש ממנה לחלק את שטחיה בצורה שוויונית, כפי שהיא מחויבת על-פי דין".

עוד נטען בעתירה כי במסגרת הליך שהתנהל בבית המשפט העליון ב-2007 הגיש המינהל תצהיר בו צוין כי יש משפחות נוספות, מלבד משפחת גלנט, אשר קיבלו קרקעות כשם שקיבלן האלוף. "טענה זו", טוענים העותרים, "התבררה כלא נכונה בדיון שהתנהל בבג"ץ 6770/10 בעתירת התנועה הירוקה נגד מינויו של גלנט... בפועל, לא הייתה ולו משפחה אחת במושב עמיקם שזכתה ליחס המועדף מצד פקידי המינהל לו זכתה משפחת גלנט".

3. פלישה ל-28 דונם של אדמות מדינה וסירוב לפנותם במשך 4 שנים

לפי העותרים, "גלנט לא הסתפק בשטח בן ה-35 דונמים שניתן לו "לפנים משורת הדין" על-ידי המינהל ופלש לשטח נוסף של אדמות מדינה בן 28 דונם, ונטע בו עצי זית ברציפות ל-35 הדונמים שהותרו לו.

לפי העתירה, לאחר שנתגלה דבר הפלישה, שלח מינהל מקרקעי ישראל מכתב לגלנט ודרש ממנו לפנות את שטח הפלישה ולעקור את הנטיעות שביצע בשטח זה. מכתב זה נשלח לגלנט ב-26.1.2006. גלנט השיב כעבור כחודש (28.2.2006) כי הוא מבקש, "מפאת עומס עיסוקיו", להעביר את תשובתו בתוך שבועות אחדים.

כמעט שנתיים חלפו, ושום דבר לא קרה. רק ב-16.1.2008 התקבל מכתב מעורך הדין של גלנט, שבו הודה בפלישה וציין כי מדובר "בטעות שנעשתה בתום-לב". עורך הדין של גלנט ביקש 10 חודשים נוספים לצורך פינוי הנטיעות האסורות, בשל שנת השמיטה שחלה באותה השנה. הובטח כי בסוף אותה תקופה, "בראשית אוקטובר, יעתיק גלנט את עצי הזית שניטעו בשטח הפלישה ויפנה אותו מכל אדם וחפץ".

אולם, נטען בעתירה, "על אף התחייבות זו, גם בתום שנת השמיטה לא פינה גלנט את שטח הפלישה. בעקבות זאת, היועצת המשפטית של המחוז פנתה לגלנט ב-8.12.2008 במכתב נוסף, וחזרה על דרישת המינהל לפינוי הקרקע. פרקליטו של גלנט המתין עוד שבוע והשיב (14.12) כי לאחר שנודע לו כי המינהל עומד על כך שעצי הזית יסולקו מהקרקע ולא יישארו נטועים בה כשם שהציע המינהל, לטענתו, בשיחות קודמות - ידאג מרשו "בזמן הקרוב" להעתקת עצי הזית ולפינוי השטח. כמו כן, ביקש עורך הדין כי המינהל יאפשר למשפחת גלנט לשלם דמי חכירה בגין השימוש שנעשה בשטח החורג.

עוד לפני כן, ב-2007, עתרו תושבים בעמיקם כנגד חוסר המעש של המינהל בטיפול בפלישתו של גלנט. בעתירה נטען, כי "במידה רבה רק בעקבות הגשת עתירה זו, פינה בסופו של יום גלנט את שטח הפלישה" - באפריל 2009, כ-4 שנים לאחר יום נטיעת העצים, כ-3 שנים לאחר פניית המינהל.

4. הפלישה לשטח ציבורי פתוח במושב ומעורבות היחידה לאבטחת בכירים

לפי העתירה, גלנט עשה גם "שימוש חורג משך שנים ארוכות בשטח ציבורי פתוח שיועד לטובת הכלל".

לפי העתירה, גלנט פלש לשטח ציבורי הגובל עם חלקה א' של נחלת גלנט (החלקה בת 5 הדונמים המיועדת למגורים), לאחר שסלל שני כבישי גישה בלעדיים לכלי רכבו וכן הקים בו חניה פרטית. הדרך הראשונה, הקצרה מבין השתיים, נפרצה על גבי שביל שיועד להולכי-רגל, אשר הוסב ככביש גישה לכלי רכב לשטחו של גלנט. הדרך השנייה, הארוכה יותר, נפרצה בשטח ציבורי ככביש גישה נוסף. כמו כן, נטען כאמור כי גלנט הכשיר על השטח הציבורי חניה פרטית "רחבת-ידיים".

בתגובה לסלילה הדרכים והחניה, מפורט בעתירה, הגישה ב-2007 הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה בקשה למתן צו איסור שימוש חורג כנגד גלנט, אשתו והאגודה, בבית המשפט השלום בחדרה. בבקשה זו נכתב: "אין ולא יכול להיות חולק כי הותרת המצב כל כנו, תוביל לקיפוח מתמשך של זכויות הציבור הרחב, ותכשיר המשך פגיעה ממשית בשכנים".

בדיון שהתקיים בעניין זה ב-9.7.2007, בפני השופט מסארווה בבית משפט השלום בחדרה, אסר השופט על גלנט לעשות כל שימוש חורג בשצ"פ. בסופו של יום, במסגרת פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 23.6.2008, נקבע כי גלנט יחדל לעשות שימוש בשטחים נשוא ההליך, ואולם יתאפשר לו, מנימוקי אבטחה, לעשות שימוש בדרך הארוכה, וזאת כתלות באישורה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

לפי העותרים, "עד היום לא הציג גלנט כל הסבר לשאלה מדוע לא פנה כדין אל הרשויות המוסמכות, וחלף זאת פלש ברגל גסה לשטחי ציבור, כאדם העושה דין לעצמו, וניכוסם לשימושו הבלעדי".

עוד נטען בעתירה כי "במסגרת פרשה זו... סברה הוועדה המחוזית כי נעשתה טעות בסימון גבולות מגרשו של גלנט, אשר משמעותה הגדלת מגרשו בכ-350 מ"ר על חשבון השטח הציבורי הפתוח, שבו גם בין היתר מוקמה החניה".

לפי העותרים, "שאלה תכנונית-קניינית זו לא התבררה עד תום, הואיל והתוכנית להכשרת הדרך והחניה נדחתה. עד היום לא ידוע אם ההיתר והתשריט תוקנו כך שיתאימו לתוכנית שחלה במתחם, או שמא גלנט עושה שימוש בשצ"פ בגודל 350 מ"ר שלא הוקנה לו על-פי דין".

העותרים טוענים גם כי במסגרת אותו הליך המשפטי שהתנהל כנגד גלנט ואשתו בבית המשפט השלום בחדרה (ב"ש 2060/07), הגיש גלנט תגובה שנתמכה בתצהיר חתום, במסגרתו צוינו עובדה שהתבררה בהמשך כלא נכונה.

גלנט ואשתו טענו כי "במהלך הבנייה התברר למשיבים כי נדרשת להם תוספת בנייה של כ-40 מ"ר במבנה המגורים. מאחר שהמשיבים הם שומרי חוק, הם פנו לרשויות התכנון טרם ביצוע תוספת הבנייה על מנת לקבל את האישורים הנדרשים, והגישו בקשה להיתר בנייה כדין". תגובה זו נתמכה בתצהיר שנחתם על-ידי האלוף גלנט.

ואולם, טוענים העותרים, בבדיקת מבקר המדינה התברר כי גלנט ביקש היתר בנייה הכולל את החריגות שעשה במהלך הבנייה לאחר תום הבנייה, כדי להכשיר אותן בדיעבד, ולא קודם לבנייה.

העותרים מלינים על מעורבותה של היחידה לאבטחת אישים במשרד הביטחון, בניסיון להכשיר את הדרך הבלתי חוקית שסללה משפחת גלנט. לפי העתירה, בבקשה למתן צו איסור שימוש חורג נכללה פנייה מסא"ל אריק אלעזר, מפקד יחידת אבטחת המטכ"ל. סא"ל אלעזר ביקש לאשר סלילה של כביש מהפאה המזרחית של נחלת גלנט באורך של כ-120 מטר, לצורכי "ביטחון אישי" של גלנט שכיהן באותה העת כאלוף פיקוד דרום.

על בקשה זו השיבה הוועדה: "אין בנימוק זה כדי להכשיר שימוש חורג קבוע בשטח ציבורי פתוח כביש גישה לכלי רכב לנחלתם של גלנט ואשתו, תוך פגיעה ממשית באינטרס הציבורי הרחב בכלל, ובשלוות השכנים במגרשים הסמוכים בפרט".

על התנהלות זו קבע היועץ המשפטי לממשלה: "השתלשלות העניינים בפרשה זו, בה נחתם על-ידי קצין בכיר, בפני עורך דינו של האלוף גלנט, תצהיר הכולל אמירה שאינה תואמת חוות-דעת מקצועית שהוגשה על-ידו, ואשר יש בה כדי לסייע לאלוף גלנט בהליך השיפוטי, כאשר הקצין חוזר בו מאותה אמירה בחקירה הנגדית, מעוררת קושי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות