הנקראות ביותר

אורי פז חובר לצבי זיו בניהול קרן למתן אשראי

השניים חברו לחברת האשראי החוץ-בנקאי פנינסולה לניהול הקרן ■ מדובר בקרן לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים בהיקף של עד 450 מ' ש', כשהמדינה תשקיע כ-100 מ' ש'

אורי פז  / צלם: איל יצהר
אורי פז / צלם: איל יצהר

מנכ"ל בנק ירושלים, אורי פז, שהודיע בשבוע שעבר על פרישתו, כבר החל לעשות תוכניות ליום שאחרי. ל"גלובס" נודע כי פז חבר לחברת האשראי החוץ-בנקאי פנינסולה ולמנכ"ל בנק הפועלים לשעבר צבי זיו והשלושה הגישו יחד מועמדות במסגרת המכרז לשתי קרנות השקעה למתן אשראי לעסקים בינוניים של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה.

כל קרן אמורה להיות בהיקף של 300-450 מיליון שקל, כאשר המדינה אמורה להשקיע 25% מהסכום, קרי כ-100 מיליון שקל, ומנהלי הקרן אמורים להשקיע מכספם עוד 4-6 מיליון שקל. שאר הסכום אמור להיות מגויס ממשקיעים מוסדיים ופרטיים. הקרן אמורה להתחיל לפעול לקראת סוף השנה.

כאמור, פז הודיע בשבוע שעבר כי הוא מבקש לסיים את תפקידו בבנק ירושלים לאחר חמש שנים ולצאת לדרך עצמאית. את זיו מכיר פז היטב מימיהם המשותפים בבנק הפועלים, שם פז נחשב מקורב מאוד למנכ"ל לשעבר. זיו עזב את בנק הפועלים לפני שש שנים בקירוב, ומאז כיהן בעיקר כדירקטור והיה פעיל בכמה עמותות. כעת נראה כי הוא מבקש להעלות הילוך בפעילות עסקית; בקרן החדשה הוא אמור לשמש יו"ר ועדת ההשקעות.

הצלע השלישית בקבוצה היא חברת פנינסולה. פנינסולה החלה להיסחר בשנה האחרונה בבורסה, לפי שווי שוק של 115 מיליון שקל. החברה עוסקת באשראי חוץ-בנקאי עסקי, אך מעניקה בעיקר אשראי לטווח קצר. הקמת הקרן תאפשר לה להרחיב את שירותיה, והיא אמורה להביא במהירות יחסית לשורה של עסקאות, מתוך מאגר לקוחותיה הקיימים. את פנינסולה ייסד ומנהל מיכה אבני, שמכיר את פז ואת זיו זה שנים. מלבד מאגר הלקוחות של החברה, פנינסולה אמורה גם לספק שירותי תפעול לקרן.

בעוד כחודשיים יסתיים השלב המקדמי במכרז, הנחשב פורמלי, ואחריו המועמדים ייצאו לרוד שואו בשוק ההון, ויגייסו משקיעים. כל משקיע מוסדי יוכל להתחייב להשקיע רק בשתי קבוצות. המנצחים במכרז יהיו הגופים שיצליחו לגייס את סכום הכסף הגדול ביותר. לפי הערכות, הקרן תחל לפעול לקראת סוף השנה.

במכרז כבר נקבע כי דמי הניהול יעמדו על 1.75%-2% בשנה וכן כ-20% מרווחי הקרן. הקרן פונה לחברות בסדר גודל בינוני עם מחזור פעילות של 10-130 מיליון שקל בשנה, ואמורה להעניק לה אשראי לטווח ארוך. במדינה זיהו כי ישנה כיום בעיה במתן אשראי שכזה לחברות בגודל הזה.

הבנקים מתמקדים במתן אשראי לטווח קצר, שכן המקורות שלהם למתן אשראי (פיקדונות) קצרים גם כן. המוסדיים אמנם נכנסו באופן מסיבי לשוק האשראי והם המלווים כמחצית משוק האשראי העסקי, ונותנים אשראי לטווח ארוך, אך הם עובדים בעיקר עם חברות גדולות, ולא מסוגלים להשקיע משאבים בחיתום ומעקב אחר אשראי בהיקפים קטנים.

במשרד הכלכלה הבינו שהדרך הנכונה להכנסת המוסדיים לשוק זה היא באמצעות קרנות שיעשו את פעולת החיתום, ההשקעה וגביית האשראי. כדי לתת דחיפה לתחום החליטה המדינה לגבות את הקרנות באמצעות השקעה מכספיה. המדינה תגבה רק 2% תשואה, כך שהמוסדיים ייהנו מהתשואה העודפת, ומנגד תשתתף בחלק גדול יותר מההפסדים, כך שהסיכון למוסדיים יקטן. המטרה היא שהקרנות יצברו רקורד וניסיון, ובפעם הבאה שיגייסו כספים, כבר יעשו זאת עצמאית וללא תמיכה מהמדינה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות