"אני עומד כאן כחבר לנשק של צבי בר, וכך הוא יישאר אצלי בראש ובלב", אמר השר והרמטכ"ל לשעבר שאול מופז, שהתייצב לפני שבועיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב כדי למסור עדות אופי עבור ראש עיריית רמת-גן לשעבר שהורשע בשוחד, בהלבנת הון, בהפרת אמונים ובשיבוש הליכי משפט.
"יכולתי לשלוח מכתב לבית המשפט, אך עמדתי על כך שאבוא ואומר את הדברים", אמר מופז, שמלבדו העידו גם שני ניצבים בדימוס, חבר הכנסת לשעבר דוד צור ומפקד מג"ב לשעבר חוסיין פארס, שדיברו במילים חמות על מי שלדברי השופט צבי גורפינקל התנהל בצורה "בלתי מוסרית, המהווה דוגמה מובהקת לשחיתות שלטונית".
מדוע פוליטיקאים ואישי ציבור בוחרים להעיד עבור אדם שהורשע בפלילים? מה מניע אותם לקשור את שמם בשמו של אדם שעלול להישלח לכלא? האם אינם חוששים מהכתמת שמם? מהקישור שהציבור יעשה על בסיס ההנחה של "אמור לי מיהם חבריך ואומר לך מי אתה"? הרי עצם הידיעה שהעידו, בפרט אם גם הנאשם הוא אדם ידוע, מבטיח דיווח תקשורתי.
האם עצם הפרסום בתקשורת שווה את זה, ולעזאזל הנסיבות - או שיש מצבים שבהם גם הם משיבים בשלילה או לפחות מתחמקים באלגנטיות מהבקשה?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
