פרשת ה"קלאס קליניק": לחץ על הנציבות "לרדת" מרוטשטיין

הפנייה נעשתה כחלק מהניסיון להכשיר את מינויו האפשרי של רוטשטיין לתפקיד מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, בהתאם להמלצה של מחזיק תיק הבריאות המיועד, חבר הכנסת יעקב ליצמן

פרופ' אייל וינקלר ופרופ' זאב רוטשטיין /  צילום: יוסי כהן, יונתן בלום
פרופ' אייל וינקלר ופרופ' זאב רוטשטיין / צילום: יוסי כהן, יונתן בלום

פקידי מדינה פנו לאחרונה לגורמים בנציבות שירות המדינה וביקשו מהם לשקול את האפשרות להודיע מראש ובהקדם כי אין בכוונתם להגיש קובלנה נגד התנהלותו של מנכ"ל המרכז הרפואי שיבא (תל השומר) פרופ' זאב רוטשטיין, בפרשת ה"קלאס קליניק" - כך נודע ל"גלובס".

הפנייה נעשתה כחלק מהניסיון להכשיר את מינויו האפשרי של רוטשטיין לתפקיד מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, בהתאם להמלצה של מחזיק תיק הבריאות המיועד, חבר הכנסת יעקב ליצמן. הפקידים רמזו בפני אנשי הנציבות כי אם לא יאושר המינוי, מצבו הכלכלי של הדסה עלול להידרדר בשל כך עוד יותר.

גורמי האכיפה בנציבות שירות המדינה השתכנעו בחודשים האחרונים כי אין להסתפק בקובלנה נגד מנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בשיבא, פרופ' אייל וינקלר, אלא להגיש קובלנה גם נגד פרופ' רוטשטיין - זאת לאחר שרוטשטיין העיד מספר פעמים, בין היתר בחקירה של אגף המשמעת בנציבות, כי הוא עצמו ידע ואישר לבצע ניתוחים פרטיים בקלאס קליניק בשעות הבוקר. אותם גורמים בנציבות חשו כי "רוטשטיין גדול עליהם", ועל כן התייעצו בעניין עם הפרקליטות. בפרקליטות העדיפו להשאיר את ההכרעה בידי הנציבות, וכך קרה שעד היום לא התקבלה כל החלטה בעניין.

נזכיר כי הקלאס-קליניק היא מרפאה פרטית לרפואה אסתטית שהשתייכה לתאגיד הבריאות של תל השומר (קרן המחקרים). לפי החשד, פרופ' וינקלר, שניהל את המרפאה במקביל לתפקידו הציבורי, ביצע בה מאות ניתוחים פרטיים גם בשעות הבוקר - זאת בניגוד לתקנות תאגידי הבריאות המאפשרים פעילות פרטית שאינה כלולה בסל הבריאות הממלכתי רק בשעות אחר הצהריים. על פי כתב הקובלנה, במקרים רבים וינקלר דיווח על עבודה ציבורית בשעה שביצע ניתוחים פרטיים, ובכך קיבל למעשה שכר כפול בגין אותן שעות עבודה - הן מבית החולים והן מתאגיד הבריאות.

הגורמים המקצועיים בנציבות שירות המדינה, לרבות גורמי החקירה והאכיפה בנציבות, סבורים כי מיקוד ההליך המשמעתי בפרופ' וינקלר לבדו עלול להוות "אכיפה בררנית", ודאי בשעה שמנהל המרכז הרפואי אומר בקולו כי הוא זה שאישר את אותה פעילות שבגינה וינקלר מואשם.

גם בסביבתו של וינקלר משמיעים את הטענה הזו בשיחות סגורות כדי להוכיח כי "וינקלר לא הכתובת", אולם עד כה נמנעו מלבסס את ההגנה המשפטית שלו על כך מחשש שהדבר יביך את פרופ' רוטשטיין שנחשב חזק ודומיננטי בשיבא ובמערכת הבריאות בכלל. גורמי האכיפה הביעו לאחרונה תסכול מכך ששום גורם בכיר לא העניק להם עד כה גיבוי חד משמעי בעניינו של רוטשטיין, אף שהעובדות מצביעות לכאורה על הצורך לפתוח נגדו בהליך משמעתי.

"אם רבע מהדברים האלה היו קורים בבית חולים שלי, מזמן היו מחליטים להעיף את המנהל בלי לחשוב פעמיים", אמר ל"גלובס" מנהל בכיר באחד מבתי החולים הבינוניים בארץ. גורמים נוספים במערכת הבריאות הביעו לאחרונה תחושה דומה, תוך פליאה על כך שהמדינה לא רק גוררת רגליים לאור ההתנהלות בשיבא, אלא אף מתכוונת להעניק לפרופ' רוטשטיין את האתגר הניהולי של הדסה.

ביום רביעי האחרון חשף "גלובס" כי לידי החשבת הכללית במשרד האוצר הוגש זה מכבר דוח בדיקה מיוחד שהעלה שורה ארוכה של ממצאים בעייתיים כנגד הנהלת שיבא. על פי הדוח, שחובר על ידי רו"ח חגית ג'ורג'י, הנהלת שיבא ביצעה לכאורה שימוש בלתי תקין וללא סמכות במקרקעין ובנכסי מדינה.

אף שהדוח הוגש לחשכ"לית בשנית אחרי כל התיקונים וההערות שהתקבלו מהנהלת שיבא, טרם התקיים דיון בעניין ועל פי האוצר הוא צפוי להתקיים עוד השבוע. על פי הערכות, על רקע כוונת האוצר להעניק "תמיכה שקטה" למינויו של רוטשטיין הן כדי להימנע מעימות מול ליצמן והן לאור מיעוט המועמדים הראויים לכאורה לתפקיד, באוצר העדיפו שעצם קיומו של הדוח ותוכנו לא ייחשף ברבים.

צרו איתנו קשר *5988