ביהמ"ש: מי עדן לא תשתמש בסיסמה "השמפניה של הטבע"

השופט גדעון גינת קיבל את בקשת תאגיד יצרני היין מחבל שמפיין בצרפת, שטען כי הסיסמה של מי עדן מפרה את זכויותיו בכינוי המקור "שמפניה"

בתיאום מושלם עם מזג-האוויר הלוהט בימים אלה, התקבלה היום (ג') החלטה של השופט (בדימוס) גדעון גינת מבית המשפט המחוזי בתל-אביב בנוגע לשאלה למי שייכת הסיסמה "השמפניה של הטבע" שהייתה בשימוש של קבוצת מי עדן.

את תביעת הבעלות על שם המילה "CHAMPAGNE" ("שמפניה") הגיש תאגיד צרפתי המאחד מגדלי ענבים ויצרני יין מחבל שמפיין בצרפת נגד קבוצת מי עדן, שכוללת מארג של חברות כמו חברת מעיינות עדן בע"מ וחברות-בנות שלה, העוסקות בין היתר בייצור מים מינרליים.

בפסק הדין הורה גינת לקבוצת מי עדן להפסיק כל שימוש במילה "שמפניה" במסגרת הסיסמה "מי עדן - השמפניה של הטבע". התביעה התקבלה כנגד כל הנתבעים.

עיקר התביעה עוסקת בשימוש במילה "שמפניה" לצורך שיווק ופרסום מוצרי המים המינרליים של קבוצת מי עדן, כפי ששווקו במשך שנים ארוכות החל משנות ה-80, תחת הסיסמה "מי עדן - השמפניה של הטבע"

הסיסמה האמורה הופיעה, בין היתר, על גבי תוויות הבקבוקים ותוויות כדי המים, על מתקני המים ועל משאיות מי עדן. זאת, כחלק מסימן מעוצב שכלל גם קשת ואת הכיתוב "מי עדן" בגופן שונה וגדול יותר מהכיתוב "השמפניה של הטבע". כמו כן נעשה שימוש בסיסמה בפרסומות באמצעי המדיה שונים.

התאגיד הצרפתי Comite Interprofessionel du Vin de Champagne (CIVC) טען כי בשימוש בסיסמה מפרה מי עדן את זכויותיו בכינוי המקור "שמפניה", המוגנות מכוח החוק הישראלי להגנת כינוי מקור וציונים גיאוגרפיים וכן מכוחה של אמנת ליסבון שישראל חברה בה.

מנגד, קבוצת מי עדן טענה כי אחת המשמעויות הבולטות של "שמפניה" היא מונח גנרי המשמש לתיאור יין מוגז או יין מבעבע וכן יין מבעבע חגיגי או יוקרתי. "מכאן ש'שמפניה' אינה מציינת דווקא את מוצרי התאגיד CIVC, ולכן אין לה זכות למנוע מאחרים את השימוש במילה זו", טענה הקבוצה.

עוד טענו במי עדן כי "ל'שמפניה' יש משמעות סימנטית עצמאית של איכות, יוקרה, חגיגיות ושמחה", וכי "'השמפניה של' הוא ביטוי מוכר וותיק שמשמעותו 'הטוב בתחומו'".

כאמור, השופט גינת קיבל את טענות התאגיד הצרפתי ונתן צו מניעה קבוע וצו המחייב את רשם סימני המסחר למחוק את סימן המסחר לגבי הסיסמה, שנרשם על שם מי עדן.

לצד זאת, גינת התייחס בביקורתיות לשיהוי בהגשת התביעה על-ידי מגדלי היין, ואמר כי "סביר להניח שגם תאגיד בינלאומי כתובעת, שמרכז את פעילותו באירופה, יכול היה לשים לב למסע הפרסום של הנתבעים, שנמשך שנים לא מעטות".

בקביעתו הסתמך השופט על פסיקה באנגליה ובגרמניה (שם נאסר שימוש בסיסמה "פריה - השמפניה של המים המינרליים"), וציין כי לא הובאו בפניו ראיות של ממש לגבי הדרך שהביאה לבחירת הסיסמה על-ידי מי עדן.

השופט גם שקל לחובת הנתבעים את העובדה שלאחרונה החלו בשימוש בסיסמה "מי עדן - הדבר האמיתי", המזכירה את הסיסמה הידועה של קוקה-קולה ("קוקה-קולה - הדבר האמיתי").

השופט גינת קבע כי יש במעשי הנתבעות גם משום קיום היסודות של העוולה של גניבת-עין לפי הדין הישראלי.

משכך, חויב קבוצת מי עדן בתשלום פיצוי בסך 400 אלף שקל בהוצאות המשפט ובשכר-טרחת עורך דין.

מחברת מי עדן נמסר בתגובה: "מי עדן עשתה שימוש בסיסמה 'השמפניה של הטבע' כבר מראשית שנות ה-80 לקידום המים המינרליים הטבעיים והאיכותיים שלה, שמקורם במעיין הסלוקיה ברמת הגולן.

"החברה מאמינה וסבורה כי המילה 'שמפניה' היא תו לאיכות השגור בפי כל, ולכן אין כל מניעה להשתמש בו. עם זאת, וללא כל קשר לתביעה, מי עדן הפסיקה את השימוש בסיסמה כבר לפני מספר שנים, מטעמים שיווקיים.

"מי עדן לומדת את פסק הדין ושוקלת בכובד-ראש הגשת ערעור לבית המשפט העליון על הפסיקה של כבוד השופט הבכיר גינת".