למה כחלון הסתיר את מימון

כחלון היה יכול וצריך לספר לנו, הבוחרים, מי הם חבריו ובמה לא יעסוק כשר אוצר

משה כחלון  / צילום: רויטרס
משה כחלון / צילום: רויטרס

במשך חודשים ארוכים "קדח" לנו משה כחלון כמה טוב יהיה כאן כשהוא ימונה לשר האוצר. והנה, אחרי כמה אלפי בוחרים ערבים שנהרו לקלפיות ובוז'י הרצוג כושל אחד, הוא אכן שר האוצר. כחלון ביקש ארגז כלים מורחב באוצר - וקיבל. הוא ביקש את גלנט במשרד הבינוי - קיבל. ביקש את אבי גבאי כשר להגנת הסביבה - גם קיבל.

אבל, דווקא ברגע המכונן הראשון שלו באוצר, יממה לאחר הודעת ההתפטרות הדרמטית של פרופ' דויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, חושף גלי צה"ל כי כחלון הודיע לראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא יטפל בסוגיית פירוק המונופול בתחום הגז הטבעי. הסיבה: קרבתו של כחלון לקובי מימון, מבעלי ישראמקו , אחד הגופים השולטים במאגר "תמר".

במלים אחרות: כחלון, באיצטלה של שקיפות, מוותר לחלוטין על עיסוק באתגר הכי גדול או לפחות השני בגודלו (אחרי מחירי הדיור) בקדנציה שלו - הרגולציה בתחום הגז הטבעי, המשאב הטבעי החשוב ביותר לכלכלת ישראל. איזה מן שר אוצר זה?

חוץ מזה, בכל הכבוד: היית חבר של מימון מזמן, הרי העדת למענו בבית משפט רק באפריל האחרון (בתיק נגד זוגתו לשעבר) - עכשיו באים?! היית יכול לספר לנתניהו על חבריך (ולנו, הבוחרים!) עוד לפני הבחירות לכנסת. האמת, אם כבר שקיפות ציבורית, היית יכול גם לפסול את עצמך לתפקיד באוצר ולמנוע מעצמך ומכולנו את המבוכה הנוכחית.

אבל למה, למה לך? זו הרי ישראל וכאן הכול אפשרי. אפילו שר אוצר שלא מרשה לעצמו לעסוק בעתיד הכלכלי של מדינת ישראל.

אז עכשיו כחלון מצטדק ואומר: "עם כניסתי לתפקיד שר האוצר הודעתי לאנשים הרלוונטיים בנושא הגז ובהם היועץ המשפטי של משרד האוצר וגם לדיוויד גילה בפגישה בשבוע שעבר, שבגלל היכרות ארוכת שנים וכדי למנוע מראית עין החלטתי להעביר לראש הממשלה את הנושא ושהוא יקבל החלטה לאיזה שר להעביר את זה. שוחחתי עם ראש הממשלה ומזכיר הממשלה".

אז יפה, כבוד השר, שאתה מתווכח פתאום, בהודעות בהולות לעיתונות ותדרוך כתבים, על שבוע לכאן או לכאן. ובכל זאת: איך ייתכן שהציבור, שבחר בך, לא ידע מזה? מודע דויד גילה עודכן, גם לפי גרסתך, באיחור כה רב? ומדוע, הכי משונה, נדמה לך שאין שום רבב בכך שתכהן כשר האוצר ופשוט תתעסק בעניין השולי הזה שנקרא מונופול הגז הטבעי?