מה באמת הביא את ליצמן לשנות את יחסו לפרופ' רוטשטיין?

פברואר, רחוב רבי יהודה הנשיא באשדוד. יו"ר יהדות התורה, יעקב ליצמן, עושה את "שבת שבע הברכות" אצל משפחת הרב יצחק שפירא. ארבעה ימים מוקדם יותר נישאה נכדתו של ליצמן עם בנו של הרב באולמי הדקל בבני ברק, והחגיגות רק בעיצומן. אלא שבשעת בוקר מוקדמת של אותה שבת, בדרכו לתפילת שחרית בבית הכנסת של חסידות גור, מתמוטט החתן. ניידת טיפול נמרץ הבהילה אותו לבית החולים שיבא (תל השומר), וכל הדרך הוא מונשם במצב של סכנת חיים.

באמבולנס נמצא גם ליצמן, מי שנחשב באותם ימים למועמד הבולט לקבל את תיק הבריאות בכל ממשלה שתקום, תחת הרצוג או נתניהו. בכניסה לחדר המיון איש לא צריך היה להסביר במי מדובר. החתן אובחן במהרה כמי שסובל מדמם מוחי ועבר סדרה של טיפולים מצילי חיים. הוא אושפז זמן רב בטיפול נמרץ ובמחלקה הנוירוכירורגית, וטופל בידי טובי הרופאים. מי שהשגיח מרחוק וגם מקרוב, בהתאם למה שהגדיר פעם בעצמו כ"נוהל אנשים חשובים", הוא מנכ"ל שיבא פרופ' זאב רוטשטיין - מי שעד לאותה עת נחשב סדין אדום בעיני ליצמן, ולהפך.

הימים עוברים, תהליך השיקום של החתן הצעיר מתקדם בהצלחה וליצמן אסיר תודה על הטיפול המסור. במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל מהבוחר מנדט ברור להרכבת ממשלתו הרביעית וליצמן כבר עוסק במינויים בתוך מערכת הבריאות. ב-12 באפריל, לפני שקיבל לידיו רשמית את התיק, חושף "גלובס" כי ליצמן הורה לבכירי המרכז הרפואי הדסה להקפיא את עבודת ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל.

היום (א') אנו חושפים לראשונה כי כבר באותם ימים החל לגלגל ליצמן את שמו של רוטשטיין בדיונים סודיים מול אגף התקציבים באוצר, בניסיון לתפור את המינוי עוד לפני החתימה על ההסכמים הקואליציוניים ולהחליש את ההתנגדות הצפויה מצידה של החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, שקיבלה לידיה דוח עב כרס על התנהלות בעייתית מאוד מצד הנהלת שיבא. לפי הערכות, רוטשטיין הוא שהעלה לראשונה את הרעיון וליצמן הסכים להפוך אותו למציאות.

הסיפור האישי שאירע לליצמן לא צריך היה לעניין את הציבור הרחב לולא התעקשותו של ליצמן להציג את הדברים כאילו מדובר בהפך הגמור מעניין אישי. ליצמן הזכיר בימים האחרונים פעם אחר פעם כמה הוא ורוטשטיין היו מסוכסכים בעבר, כמה דם רע עבר ביניהם וכי למרות כל אלה הוא בחר להתעלות על האגו ולבחור ברוטשטיין, כמי שנתפס בעיניו כאדם היחיד שיכל לטלטל את הדסה ולהוציא אותה מהמשבר הכלכלי והניהולי אליו נקלעה.

היום מתברר כי לצד האיבה האישית מהעבר הצטרפה גם חוויה אישית מטלטלת אך גם מקרבת, כזו שוודאי משפיעה על כל בן אנוש. זה עשוי לענות אולי לשאלה של בכירים במערכת הבריאות שלא הבינו מניין המוטיבציה המיוחדת שמפגין ליצמן בכל הקשור למינויו של רוטשטיין, ודאי לאור הדוח החמור של החשכ"לית והתובענה המשמעתית שגיבשה נציבות שירות המדינה נגד רוטשטיין, בפרשת הקלאס-קליניק בתל השומר.

"אפשר להבין חלק מהטיעונים שהשמיע ליצמן, אבל לא ברור מה מניע אותו להישכב ככה על הגדר בשביל זה למרות כל הרקע הבעייתי", אמר אחד הגורמים לפני כמה ימים.

"לא חוכמה גדולה"

כדי להבין את גודל הפליק-פלאק ביחסו של ליצמן לרוטשטיין, צריך לחזור לספטמבר 2011, לאחר שמאות רופאים מתמחים ממרכז הארץ התפטרו באופן קולקטיבי. ליצמן האשים אז את רוטשטיין ואת חבריו מנהלי בתי החולים מהמרכז כמי שהתסיסו את המתמחים בכוונה, לאור תוספות השכר הדיפרנציאליות והמענקים שהוביל ליצמן בהסכם מול ההסתדרות הרפואית לטובת בתי החולים בפריפריה.

רוטשטיין עלה אז לשידור בגלי צה"ל והדהים בלשון החריפה בה השתמש נגד השר הממונה עליו: "יכול מאוד להיות שאת ליצמן מעניין יותר הדיאלוג שלו עם הרופאים המחוזיים על הנושא של מקוואות וראשי מקוואות, מאשר בתי החולים. אני לא מרגיש אותו כאחד שמשדר לי אמפתיה על הנושא שהוא מופקד עליו מטעם הממשלה".

הרמז העבה, כאילו ליצמן דואג רק לחרדים, לא השאיר את ליצמן חייב: "טול קורה מבין עיניך", אמר על רוטשטיין באותו יום, בשיחה עם "גלובס". "אני הרמתי את המערכת הזאת ורוטשטיין רק משפיל אותה. הוא שוכח שהוא לא בעל הבית של בית החולים שלו אלא פקיד במשרד הבריאות. הוא אמנם לא מתמחה, אבל הוא עדיין פקיד. את הציבור לא מעניין מה רוטשטיין חושב על ליצמן, אלא מה ליצמן חושב על רוטשטיין".

ומה הייתה דעתו של ליצמן על תפקודו המקצועי של רוטשטיין בשיבא? "זו לא חוכמה גדולה לנהל בית חולים במרכז", אמר אז. "נראה אותו מנהל בפריפריה. אני בטוח שמנהל ביה"ח פוריה שליד טבריה יכל היה לנהל את שיבא טוב יותר מרוטשטיין".

התובענה המשמעתית שגיבשה נציבות שירות המדינה נגד פרופ' רוטשטיין בפרשת הקלאס-קליניק הוגשה היום רשמית לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. מי שחתום עליה הוא נציב שירות המדינה משה דיין, בכבודו ובעצמו, לאחר שליצמן סירב לאפשר לאנשי משרדו לחתום.

מלשכת ליצמן נמסר: "מדובר בהכפשה זולה שאינה מכובדת ולא ראויה. יש להצטער ולדחות כל ניסיון לחבר בין עניין אישי משפחתי לבין נושא ציבורי מקצועי, כשאין כל קשר בין זה למציאות כמובן. לליצמן יש משימה והיא הצלת הדסה והצעדתה לדרך המלך. בכך הוא עוסק ולשם מטרה זו בלבד הוא פועל. כל טיעון אחר, לבטח כזה הקשור לענין אישי - אינו נכון ואינו ראוי".

יצוין כי שעתיים לאחר פניית "גלובס" ללשכתו של ליצמן בעניין, הודיע פרופ' רוטשטיין על כוונתו לערוך מחר מסיבת עיתונאים. רוטשטיין מתכוון להציג בה לדבריו "את כל העובדות והמסמכים" בנוגע לתובענה המשמעתית נגדו ולדו"ח של החשכ"לית, זאת תחת מה שהוא מכנה "המציאות הביורוקרטית הכואבת של מדינת ישראל 2015".