דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

7 נקודות למחשבה על הוועדה לקידום התחרות בבנקים

הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים יוצאת לדרך; רק שזה לא ייגמר בסחבת

דרור שטרום משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמור
דרור שטרום משה כחלון וקרנית פלוג / צילום: אוריה תדמור

1. עכשיו זה רשמי: משרד האוצר ובנק ישראל הקימו היום (ד') את הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים הבנקאיים בישראל. בראשות הוועדה יעמוד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר ומקורבו של שר האוצר משה כחלון.

100 ימים ניתנו לוועדה כדי לפרסם את מסקנותיה. הזמן הוא מבחן עיקרי ומרכזי. ועדות ידענו וגם בכינו - כשנכזבו תקוותנו והתנפצו ייחולינו. ועדה קמה, מדברת, מזמינה, נפגשת, נלחצת, מתגברת, דוח ביניים, שימועים, תיקונים, דוח סופי - ומתחיל המסמוס הגדול. אם לא בדרך לממשלה, אז בטח בדרך לכנסת ולהצבעות הח"כים. תנאי אחד חשוב מאוד להצלחת היישום: לוח הזמנים. מה שאתה לא עושה כשאתה צעיר, בריא, רענן וחזק - לא יעשו בשבילך אחר כך. מה שדרור שטרום לא יביא למשה כחלון בעוד זה שר חזק ונלהב והממשלה שהוא חבר בה איתנה ומריבותיה הפנימיות עדיין ילדותיות - לא יתקיים. לכן 100 ימים זה הרבה. רצוי להגיש מסקנות הרבה לפני ולצאת למסעות השימועים תוך כדי הזמן הנקוב.

2. שינוי מבנה הרגולציה לא נמצא בכתב המינוי, אבל הוא מתחבא היטב בתוך הסעיף הראשון: "הכנסת שחקנים חדשים לתחרות באספקת שירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים". זהו "סעיף סל" לכל דבר ועניין. סל גדול שלתוכו יכניס שטרום כל דיון וכל נושא שירצה. גם הנושא הזה יטופל, בלי ספק.

האם להשאיר את מבנה הרגולציה כמו שהוא? לאמץ את המלצות יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר למבנה חדש, דו-ראשי של יציבות וצרכנות-תחרות? או לאמץ את מתווה כחלון שגובש על ידי צוות ההכנה שלו מלפני הבחירות - שטרום וגל הרשקוביץ - ל"רגולטור על" אחד. עמדת הבסיס העולה מכתב המינוי: מבנה הרגולציה והוא גורם חשוב ומרכזי בהגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים. מה שאומר שבמבנה הנוכחי יש הרבה יותר מדי ניגודי עניינים.

3. משרד ראש הממשלה לא בתמונה. למה? אפשר שראש הממשלה לא רוצה לקחת צד בוויכוח המתפתח בין נגידת בנק ישראל קרנית פלוג לבין שר האוצר כחלון בעניין הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. אפשרות סבירה אחרת: ראש הממשלה אינו נלהב מרעיון ההפרדה, אבל לא רוצה להעמיד עצמו במצב "לא פופולרי", שלא יגידו שהוא חובב בנקאים, שלא אוהב את קידום התחרות באשראי קמעונאי.

גם האוזר לא בוועדה. ההתייחסות הדיפלומטית, המתחמקת משהו לעניין זה היא שכל גורמי הפיקוח הרגולטורי שיש להם צד ואינטרס בשינוי מבנה הרגולציה הנוכחי - הורחקו. שלא יתחילו להתווכח ולמשוך כל אחד לכיוון שלו. לא האוזר, לא דורית סלינגר המפקחת על שוק ההון והביטוח באוצר, ולא דודו זקן המפקח על הבנקים. העניין הוא שלסלינגר יש נציגים בוועדה - אלה הם אנשי האוצר. גם לזקן יש כמה נציגים כבדים מבנק ישראל בוועדה, ורק האוזר - איננו. האם זה אומר שעוד קרבות נכונו לנו על הדרך? כנראה שכן.

4. האחים נאווי. לפני חודש הודיעה רשות ני"ע כי היא מבטלת את הנפקת האג"ח של חברת ניכיון הצ'קים ומימון חוץ-בנקאי של האחים נאווי. הכסף, מטבע העיסוק של החברה, יועד למתן אשראי. המהלך נעשה לאחר פניית בנק ישראל לרשות בסוגיה זו. חוות הדעת המשפטית של בנק ישראל טענה כי הגיוס מהווה עבירה על חוק הבנקאות שלפיו מי שאינו תאגיד בנקאי לא יורשה לעסוק בקבלת פיקדונות כספיים ובמתן אשראי בו-זמנית, והאג"ח נחשבות למעין מכשיר מקביל לפקדונות. אין ספק שפרשה זו תעלה על שולחן הוועדה כדוגמה לחוסר מסגרת הפיקוח על הגופים החוץ-בנקאיים.

ישנן כמה חלופות למתן אשראי לעסקים קטנים ולמשקי בית שכבר פועלות בישראל תחת הכותרת "לא על הבנק לבדו". מדובר בעיקר בפלטפורמות P2P אינטרנטיות המאפשרת לאנשים לקבל באופן ישיר הלוואה הממומנת על ידי משקיעים. מדובר בהרחבה חד-משמעית של היצע האשראי הקמעונאי שממנו נובעת התחרות. השאלה המרכזית היא מי הגורם שיפקח על אותם גורמי אשראי חוץ-בנקאיים ואיך יתבצע הפיקוח.

5. יש כמה צעדים במסלול התרת חסמים שמיותר יהיה לדון בהם ולבזבז עבורם זמן, שכן הדברים כבר מצויים בקונצנזוס לא רק ציבורי אלא גם בממשלה, בכנסת ובבנק ישראל. ראשית, תיקון חוק נתוני אשראי, הוספת מידע חיובי והסמכת סוכנויות דירוג לקבל מידע אישי, לשמור עליו ולספק דירוג אישי לכל לקוח שירצה - נושא שממילא מקודם בוועדה נפרדת בימים אלה.

עוד כמה נושאים שנחיצותם כבר ברורה ומקובלת וחבל לוועדה לבזבז עליהם זמן הם: הקמת מערכת מידע משותפת בסיוע של מימון מדינה כדי להרחיב אפשרויות כניסה של מתחרים (ולא הטלת חובה על הבנקים לתת לתאגידי אשראי חדשים "לרכב" על המידע שלהם וניהול הסיכונים שלהם, שכן זה הליך שהבנקים צפויים למשוך אותו עד אין סוף); תיקון בנק הדואר; כניסת גופים מוסדיים למתן אשראי חוץ-בנקאי לעסקים קטנים ומשקי בית והסדרת הפיקוח עליהם (הצעה שעלתה בדוח ועדת זקן להגברת התחרותיות, הועברה לבחינה וגיבוש במשרד האוצר אולם שם נעלמו עקבותיה).

לעניין ביטוח פקדונות יש אמנם תומכים רבים, וזה הוצג גם במצע של כחלון, אבל אפשר שמדובר במאבק שיכול עדיין לחכות - בעיקר כדי לא להסית את תשומת הלב והזמן מהעיקר. למשל: הוצאת חברות כרטיסי האשראי מבעלות הבנקים. כחלון העמיד את זה כעניין עקרוני במצע הכלכלי שלו לעניין קידום התחרות הקמעונאית, בעוד שבנק ישראל בראשות הנגידה פלוג לא שש למהלך הזה.

עיקר הבעייתיות נוגע לעניין המכירה של חברות כרטיסי האשראי: למי, בכמה מיליארדים, איך יחזיר המשקיע את השקעתו אם לא דרך ריביות נשך לציבור, ובכלל מנין יבוא ההון למתן האשראי לצרכנים. ההצעה שהתחילו לדבר בה היא שחברות כרטיסי האשראי לא יימכרו אלא יונפקו לציבור ויחולו עליהן כל הכללים והחובות החלים על בנק בלי גרעין שליטה, כמו שמתנהלים כבר שנים בנק לאומי ודיסקונט.

6. נושא קריטי מאוד שלא בטוח שהוועדה תיגע בו נוגע לידע הציבורי. מעט מאוד אנשים מעזים לנוע בין הבנקים. הכי קל לומר שמדובר בהרגלים וביחסים אישיים עם הסניף והפקיד/פקידה, וגם בהסתבכות הגדולה של כל ניסיון לזוז מבנק-האם, אבל הבעיה המרכזית היא חוסר הביטחון של הציבור הרחב בידע שלו.

כך למשל, בכמה בנקים קטנים מוצעים מבצעים אטרקטיביים. בנק אגוד לדוגמה, מציע מזה כמה שנים טובות את הטבת "חשבון הפוך" שאינה מציעה סתם מתנות למי שיפתח חשבון, אלא הטבות בנקאיות אמיתיות: ריבית של 3% על הפלוס בעו"ש (ריבית חריגה בגובהה לעומת הריבית שמקבלים היום בפיקדונות), ופטור מריבית על האוברדראפט. כל אלה בגובה של המשכורת ולמעבירי משכורת של 7,000 שקל ומעלה. בנק ירושלים מציע למצטרפים פטור מלא מעמלות העו"ש.

שני הבנקים האלה אמנם הצליחו לגייס לקוחות, אבל מעבר הלקוחות בהחלט מינורי מבחינת הענף ובוודאי שלא הביא לשינוי במפת נתחי השוק במערכת הבנקאית. מה שאומר ששינוי אמיתי יבוא רק כאשר הציבור יפחד פחות וידע יותר. חינוך פיננסי מגן הילדים, אבל קודם כול לקורסים של חיילים לפני שחרור.

7. דרור שטרום. עתיר ניסיון בסחבת ממשלתית ובלחצים שמזינים ומגבירים את הסחבת במטרה למוסס כל החלטה פחות נעימה למישהו. לזכותו יאמר שעצם העובדה שעד היום, עשר שנים אחרי שסיים להית הממונה על ההגבלים העסקיים, לא השתלב בתאגיד פיננסי גדול או כזה שבראשו עומד טייקון רב-זרועות - אומרת שהוא האיש הנכון לעמוד בראש הוועדה הנכונה.

מניסיון העבר שלו: ב-2004 הסתבר שהממונה, שטרום, עושה מה שאף אחד לא העז לעשות לפניו וגם אחריו, וקיים חקירה רבת היקף בחשד שהבנקאים מקיימים ביניהם עמדות לקביעת תעריפי העמלות ומועדי ההעלאה שלהם. האגדה מספרת שאחרי שחוקרי רשות ההגבלים פשטו על משרדי הנהלות הבנקים ודרשו רשימה של מסמכים, הם קיבלו כמה קונטיינרים שכללו כמה מיליוני מסמכים - וזה היה רק השלב הראשון בסחבת בחקירה. ב-2005, כשהגיע מועד הפרישה, הכין שטרום מסקנות והמלצות שכללו גם אפשרות העמדה לדין של חלק מהבנקאים המעורבים. אבל רק ארבע שנים אחרי, באפריל 2009, בעקבות מחלוקות אדירות שלוו בלחצים כבדים, יצאה הממונה על ההגבלים שבאה אחרי שטרום, רונית קן, בקביעה אזרחית כי אין מדובר כלל בהיבט פלילי. זה היה סיום שלב ב' בסחבת.

אז נפתחה הסאגה הגדולה הבאה בבית הדין להגבלים עסקיים. הבנקאים גייסו, כמובן, את מיטב הנוער הייעודי: עורכי דין, רואי חשבון, יועצים, לוביסטים, אנשי תקשורת ומקורבים לא רשמיים לשלטונות המדינה והמשפט. בפברואר 2014 - עשר שנים תמימות מהרגע שבו הפכה החקירה לגלויה - נסגר התיק בקול ענות חלושה עם קנס של 70 מיליון שקל בלבד שיחול על כל חמשת הבנקים. אף בנקאי שתאם עמלות או נהנה מזה בעקיפין - לא נפגע.

מה ששטרום אמור ללמוד מהניסיון הזה הוא שזמן הוא גורם מכריע. שהתארכות הליכים מתגברת את כוח המניפולציות של המתנגדים מטעמים אינטרסנטיים. מה גם שממשלות קמות ושרים יורדים כאן בקצב סילוני. מה שלא ייעשה בחודשים הקרובים - דינו היעלמות. לכן אפילו 100 הימים שהוקצבו לדיוני הוועדה הם ממושכים מדי. הרי אחר כך ייקח חודשים להחלטות, עוד חודשים במגירות המשרדים האמורים לגבש את הצעות החוק, ואז יחלו המסעות בכנסת, בוועדת הכספים ובמליאה. בקיצור, אם שטרום רוצה לממש את חלומות השינויים שלו - הוא חייב לרוץ מהר.

הועדה להגברת התחרותיות
 הועדה להגברת התחרותיות

הצמיחה באשראי למשקי בית בשנים האחרונות
 הצמיחה באשראי למשקי בית בשנים האחרונות

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות