דירקטוריון הדסה אישר את מינויו של פרופ' רוטשטיין

דירקטוריון המרכז הרפואי הדסה אישר אמש (ג') באופן עקרוני את מינויו של פרופ' זאב רוטשטיין לתפקיד המנכ"ל, בכפוף לאישור המנכ"לים של משרדי הבריאות והאוצר ואור ירוק מצד היועמ"ש לממשלה, יהודה וינשטיין. כך פורסם הבוקר לראשונה באתר "גלובס".

על פי הערכות, וינשטיין לא יספק "אישור או דחייה" של המינוי, אולם יגבש חוות דעת מורכבת ומאוד לא פשוטה, שתבטא את הקושי המשפטי שצפוי למדינה במקרה של עתירה לבג"ץ - זאת בעיקר לאור התובענה המשמעתית שהוגשה נגד רוטשטיין על ידי נציבות שירות המדינה, שבמסגרתה הוא מואשם כמי שידע, אישר ואף עודד לכאורה ביצוע ניתוחים קוסמטיים פרטיים בבית החולים שיבא שנמצא תחת ניהולו - כל זאת בשעות העבודה הרגילות ותוך שימוש במשאבים ציבוריים.

המדינה, כך צפוי להסביר וינשטיין, תצטרך לשכנע כיצד ביד אחת היא מאשימה מנהל בית חולים בשורת אישומים חמורים, ובידה האחרת ממליצה למנות אותו לראשות בית חולים ציבורי אחר הנתמך על ידי משלם המסים. על פי הערכות, גם מנכ"ל משרד האוצר הנכנס, שי באב"ד, לא ימהר להכשיר את המינוי - זאת כאשר לפי הסכם ההבראה מינוי מנכ"ל חייב לקבל את אישור מנכ"ל האוצר בצד אישור דומה ממנכ"ל משרד הבריאות.

כל זמן שוינשטיין לא יגיש חוות דעת חד משמעית בפרשנות שלה, ליצמן אינו צפוי לחזור בו מהמלצתו וספק אם באב"ד יבקש להתעמת עם אחד הגורמים החזקים בקואליציה. וינשטיין המליץ תחילה כי המינוי של רוטשטיין ייעשה בכפוף להסדר טיעון מול הנציבות, שבו יודה לפחות בחלק מהאישומים. רוטשטיין התנגד נחרצות, ואחת המשמעויות היא שאם יאושר בסוף המינוי, הוא ייאלץ לפרוש מיידית משירות המדינה ולא יורשה לעבור להדסה במסגרת חופשה לא תשלום (חל"ת) כפי שביקש במקור. במקביל, ההליך המשמעתי יימשך נגדו גם לאחר הפרישה והמעבר להדסה. בסמכות בית הדין למשמעת לפגוע באופן רטרואקטיבי בדירוג השכר של עובד מדינה לשעבר, כך שהדבר עשוי להשליך על תנאי הפנסיה שלו בתרחיש כזה.

הדירקטוריון התכנס אתמול אחר הצהריים לישיבה מן המניין. חלקה השני הוקדש לדיון בעניינו של רוטשטיין. ל"גלובס" נודע כי רוטשטיין עצמו השתתף באופן מפתיע בחלק הזה של הישיבה, לאחר שנועד מוקדם יותר בארבע עיניים עם היו"ר ארז מלצר. האחרון משמש במקביל גם יו"ר ועדת האיתור לתפקיד המנכ"ל, ובתקופה האחרונה הוא דחף למינויו של רוטשטיין. לצד מלצר חברים בוועדת האיתור נשיאת ארגון נשות הדסה מרסי נתן והשופטת בדימוס אורית אפעל גבאי.

עוד לפני ישיבת הדירקטוריון שלחו חברי ועדת האיתור המלצה רשמית על רוטשטיין לנציגי המדינה. בנימוקים להמלצה נכתב כי הם נפגשו עמו בתחילת השבוע והתרשמו מכישוריו. הם ציינו כי לא התעלמו מהתובענה המשמעתית שהוגשה נגדו, אולם לטענתם אין בדברים על פניו כדי למנוע את המינוי. עוד הם ציינו כי העניקו משקל רב בהמלצתם לעובדה שליצמן הוא שהמליץ על רוטשטיין ולכך שישנה חשיבות גדולה לשיתוף הפעולה של ראשי הדסה עם משרד הבריאות.

שעה בלבד לפני כינוס הדירקטוריון, התקבלה בלשכתו של מלצר פנייה דחופה מהתנועה למען איכות השלטון, בראשות עו"ד אליעד שרגא. במסגרת הפנייה, שהגיעה לידי "גלובס", דרשה התנועה מחברי ועדת האיתור להעניק משקל הולם וראוי לאישומים המיוחסים לפרופ' רוטשטיין בבואם לבחון באופן פורמאלי את מועמדותו. בפנייה, החתומה על ידי עו"ד יעל קריב-טייטלבאום, הוזכרו כמה מהפרסומים השונים על התנהלותו של רוטשטיין והאישומים המיוחסים לו, ובסופם נכתב: "מן המתואר עולה כי במהלך תקופת כהונתו של פרופ' רוטשטיין כמנכ"ל שיבא, התנהל לכאורה בית החולים באופן מתמשך ושיטתי בצורה המבטאת זלזול בכללי המינהל התקין ובהנחיות הגורמים הממשלתיים.

"כל בית חולים הנתמך מכספי הציבור, ודאי בית חולים המצוי במצבו של הדסה, זקוק ליד מכוונת חזקה ומקצועית המחויבת לכללי המינהל התקין ולהגנה על משאבי הציבור והקופה הציבורית. נוכח כל האמור, אנו קוראים לחברי ועדת האיתור ליתן משקל ראוי להגנה על כללי המינהל התקין, ולבחון את מועמדותו של פרופ' רוטשטיין לתפקיד בכובד ראש ובמלוא הזהירות המתחייבת".

בתנועה לאיכות השלטון מזכירים בפנייה גם את דוח החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי בויאנג'ו, שלפיו הנהלת שיבא ביצעה לכאורה שורה של עסקאות בנכסי מדינה ומקרקעין ללא סמכות וללא האישורים הדרושים. עוד הזכירו בתנועה את אחד מתחקירי "גלובס", שלפיו רוטשטיין החל להקים שדה תעופה קטן בשטח תל השומר עבור 6-8 מסוקים פרטיים המיועדים לצרכים מסחריים ואישיים - כל זאת בלי ההיתרים והאישורים הדרושים וללא ידיעת הבעלים של בית החולים, קרי משרדי הבריאות והאוצר.

על פי הערכות, הפנייה של התנועה לאיכות השלטון עשויה להשפיע על ויינשטיין שקיבל גם הוא העתק ממנה, שכן לראשונה גוף ציבורי בלתי תלוי מעלה בדיוק את אותו קושי משפטי שהיועמ"ש מדבר עליו בשיחות סגורות.

האיש שטלטל את ועדת גרמן מצטרף לליצמן ובר סימן טוב / שי ניב

"אני נגד השר"פ, בואו נעשה את זה קצר. אני לא מדבר בשם אידיאולוגיה. אין לי כאן אג'נדה מסוימת. אני לא רואה את השר"פ ככלי דמוקרטי אלא פשוט ככלי לקיצור תורים. אני רואה את זה יום יום בעבודה שלי. לפעמים אני מוצא את עצמי כשחברים מתקשרים ורוצים שאני אעזור להם לקדם ניתוח. אני אומר להם: יש לכם שר"פ? אז הם אומרים לי: אתה יודע... ואני מקיא. ככה הדברים האלה עובדים.

"במציאות שבה יש משולש אינטרסים של חולה, רופא ומנהל שמעוניינים בשר"פ, יהיה קשה מאוד לבצע רגולציה. אבל הסיבה השנייה שהביאה אותי להתנגד לשר"פ לא קשורה לרגולציה, אלא למרקם העדין שבין הרופא לחולה. אני חושב שהשר"פ מכרסם בדנ"א של בית החולים, ואני לא אשתמש בביטויים יותר קשים. אני לא אשכח שבהיותי סטודנט בשנה הרביעית, ביום הראשון שלי בסבב רופאים במחלקה, זיהיתי ולמדתי מהצד את הבדלי הניואנסים של מנהל המחלקה בין חולה רגיל לחולה שר"פ. אני חושב ששום רגולציה לא תוכל למנוע את הדבר הזה, ולכן זאת השאלה - מה המסר שאנחנו רוצים להעביר לדורות הבאים, לסטודנטים, לרופאים, למתמחים ולאחרים. תודה רבה על הזכות".

העדות הזו, שניתנה ב-25 ביוני 2014, בישיבה האחרונה והמכרעת של ועדת גרמן לחיזוק הרפואה הציבורית, נחשבת לאחת המטלטלות והמשפיעות ביותר, כזו שתרמה לכך שבסופו של אותו דיון רוב חברי הוועדה התנגדו להכנסת שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) לבתי החולים הציבוריים. מי שחתום על הדברים, שמתפרסמים כאן לראשונה, הוא ד"ר ספי מנדלוביץ', רופא בכיר במיון הילדים של בית החולים שערי צדק בירושלים, שבו מתקיים מודל השר"פ זה עשרות שנים. העדות הזו מעניינת לא רק משום שהיא מגיעה דווקא מתוך מעוז השר"פ, אלא בעיקר לאור העובדה שמנדלוביץ' נענה השבוע לחיזור של מנכ"ל משרד הבריאות הנכנס, משה בר סימן טוב ("ברסי"), והסכים לשמש ראש המטה שלו.

העדות הזו, אם תרצו, מסמלת את הכיוון שבר סימן טוב שואף להוביל במשרד תחת סגן השר יעקב ליצמן: ניהול ערכי שמעמיד במרכז את הרפואה הציבורית ולא בהכרח את הגילדה הרפואית, תוך התעלות על האינטרסים השונים בדרך למטרה. בר סימן טוב מחזר בימים האחרונים אחר שמות נוספים במערכת, ולפי הערכות הצוות שיגבש צפוי לנער את משרד הבריאות. המכנה המשותף של כולם: ערכיים, חזקים, כריזמטיים ומוכשרים. חלק מהם, כפי הנראה, כבר אמרו "כן".

מנדלוביץ', שמכונה בפי כמה ממכריו "טורבו", אמור לשמש החוליה המקשרת בין בר סימן טוב לאגפים ולתחומים הרבים במשרד הבריאות, אבל גם כמי שייקח חלק מרכזי בגיבוש הדור הבא של המנהלים במערכת - זאת על רקע העובדה שייסד לאחרונה את תוכנית ענבר לעתודה ניהולית ברפואה, ובכך מימש חזון שגיבש לפני כמה שנים כשהשתתף בתוכנית "מעוז" למנהיגות. הוא בוגר תואר שני במינהל מערכות בריאות וקורס מנהלים בכירים מאוניברסיטת הרווארד. מנדלוביץ' משרת כרופא במילואים של יחידה מובחרת בצה"ל והשתתף במספר רב של משלחות סיוע לאזורי אסון. בר סימן טוב ומנדלוביץ' מכירים מזה שנים ומתראים באותם חוגים.

הרפורמות בדרך

"מדובר באדם ערכי, חרוץ ובעל אמביציה, ועובדת היותו רופא תאפשר לבר סימן טוב לקבל עצות טובות גם במישור הקליני", אומר פרופ' גבי בן נון, לשעבר סמנכ"ל משרד הבריאות ששימש חבר בוועדת גרמן ובין מעצבי חוק ביטוח בריאות ממלכתי. גורם בכיר במערכת הבריאות הוסיף היום: "זהו מינוי מקצועי וערכי המעיד על רוח ותפיסה חדשה של מנהיגות שמביא איתו בר סימן טוב". לדבריו, מנדלוביץ' צפוי לחזק את הנכונות של בר סימן טוב להוביל רפורמות חיוניות במערכת, במיוחד כאלה שצפויות להיתקל בהתנגדות בין היתר מצד ההסתדרות הרפואית.

אפרופו ההסתדרות הרפואית: המינוי של מנדלוביץ' רק מחדד היום עד כמה קנטרני נראה המאבק של הארגון נגד בר סימן טוב, רק משום שהוא אינו רופא. כשמנדלוביץ' לצדו כראש המטה וכשמנכ"ל משרד הבריאות היוצא פרופ' ארנון אפק אמור לשמש כראש מנהל הרפואה במשרד, הטיעונים של ההסתדרות הרפואית שהטריחה את עצמה להגיע עד בג"ץ פשוט לא מחזיקים מים.