הנקראות ביותר

קבוצת "ידיעות" בדרך לראשל"צ: חשיפה ראשונה של פרטי המעבר

בראשית 2016 תעזוב קבוצת "ידיעות אחרונות" את ת"א ותרכז את כל גופי התקשורת שלה בבניין אחד במערב ראשל"צ ■ אלא שהמעבר לא יהיה רק פיזי - ובין היתר יאוחדו מערכות, ויפוטרו עובדים ■ כל הפרטים על המעבר

אבי בן טל / צילום: יחצ
אבי בן טל / צילום: יחצ

"סכנה! כאן בונים", "הכניסה אסורה!", מתריעים השלטים בחזית המזרחית של הבניין המוארך ההולך ונבנה במערב ראשון-לציון, בסמוך לנתיבי איילון. בעוד כחצי שנה אמורים לעבור לכאן 2,500 עובדי קבוצת "ידיעות אחרונות", במהלך שהעניין שהוא מעורר והחשיבות שטמונה בו לא נעצרים בתוך גבולות הקבוצה. אבל האזהרות והשמירה על החשאיות שנגלות לעין בפתחו של האתר הפיזי, הן כמובן כאין וכאפס לעומת אלה שבהן תיתקלו אם תנסו לברר מה עתיד להתרחש כאן עם השלמת המעבר.

בקבוצות התקשורת החזקה בישראל - וזו אירוניה ותיקה - לא אוהבים תקשורת. וגם אם הזמנים משתנים - ומחייבים צעדים דרסטיים כמו איחוד כל גופי התקשורת של קבוצת "ידיעות", שמפוזרים כיום ב-5 מוקדים שונים בתל-אביב, אל תוך בניין אחד בראשון-לציון - יש דברים שנשארים קבועים בגוף שמעוצב בצלמו ובדמותו של בעל השליטה בו, ארנון (נוני) מוזס.

ובכל זאת, גם שם לא יכחישו כי מדובר במהלך דרמטי, כזה שיש לו כאמור השפעות גם מעבר לקבוצת "ידיעות" עצמה. הסוגיות וההכרעות שעמן מתמודדים בימים אלה בכירי הקבוצה - משאבים כלכלים מדלדלים, מעבר מעידן הפרינט לעידן הדיגיטל, ואפילו שינוי מיקום פיזי מלב תל-אביב לפריפריה של גוש דן - הן רלוונטיות לעיתונות הישראלית כולה, וסביר להניח שהן יתנו בה את אותותיהן בעתיד.

בית ידיעות אחרונות בתל אביב ואתר הבנייה בראשון לציון/ צילום: תמר מצפי
 בית ידיעות אחרונות בתל אביב ואתר הבנייה בראשון לציון/ צילום: תמר מצפי

סביבת עבודה חדשה

News Room - זהו צמד המילים שחוזר על עצמו, כשמבקשים תיאור של סביבת העבודה במבנה החדש. מדובר באזור רחב-ממדים בתוך קומת המערכת הראשית, שבתוכו ירוכזו שני גופי החדשות המרכזיים של הקבוצה: ynet ו"ידיעות אחרונות".

עוד בנושא נתח שוק וצרכנות


הדסקים של שני הגופים הללו ימוקמו אמנם בתוך אותו אולם, אך הם יהיו נפרדים זה מזה. בין שני הדסקים תחצוץ מעין עמדת שליטה או מרכז הפקתי, שבו יישבו מצד אחד, עם הפנים למה שניתן לכנות דסק הדיגיטל, אנשי ההומפייג' וההפקה של האתר; ומהצד השני, עם הפנים לדסק המקביל, יישבו ראשי דסק הפרינט.

בתוך ה-News Room ימוקם גם אולפן טלוויזיה חדיש ושקוף, שמאחוריו יוכלו הצופים להבחין בעבודתם של אנשי ynet.

בשאר הקומה, שמשתרעת על פני יותר מ-3,000 מ"ר, ייפרסו שאר חלקי העיתון היומי, "24 שעות", "ממון", הספורט וגם מערכת עיתון "כלכליסט".

בקומת המערכת השנייה, הצנועה יותר בגודלה, ירוכזו כל גופי התוכן שהסייקל שלהם אינו יומי, כלומר המוספים השבועיים כמו "7 ימים" ו-"7 לילות", המקומונים והמגזינים השונים של הקבוצה.

המבנה הזה הוא תולדה של עבודת תכנון ומטה שהוביל מו"ל "כלכליסט", יואל אסתרון, בשיתוף הנציגים הרלוונטיים מהגופים השונים בקבוצה, ובעזרת חברת הייעוץ האסטרטגי תפן, שנשכרה על-ידי הקבוצה לשם כך.

מעבר לעיצוב מבנה המערכת, או ה-News Room, שגם לו יש כמובן השפעה על אופי וצורת העבודה, המהלך היה אמור להגדיר גם את האופן שבו תאחד הקבוצה את משאביה ותבצע אופטימיזציה שלהם, ובמסגרתו נבחנו למשל שאלות הנוגעות למודלים שונים של הפעלה, או כיצד נכון ש"ידיעות" ו-ynet יעבדו יחד.

אבל למרות העיסוק בשאלות הללו, כפי שניתן להבין גם מהמבנה שנקבע בסופו של דבר, בכל הנוגע לאיחוד או יצירת נהלים לעבודה משותפת בין ynet ו"ידיעות" (או למשל בין "כלכליסט" וממון), בקבוצה החליטו בשלב זה לא להחליט, והעדיפו לבחור גישה של "נגיע לראשון ואז נראה". ההנחה היא שאיכשהו האיחוד הפיזי, יחד עם הזמן שיחלוף, כבר יעשו את שלהם.

וכך, יש מי שמדמה את מה שצפוי עם השלמת המעבר לראשון למעין טירונות, שבה חיילים מאזורים שונים בארץ, שלכל אחד מהם רקע שונה והרגלים משלו, יצטרכו להתכנס כולם יחד לתוך אוהל משותף וללמוד להסתדר ולחיות בו זה עם זה.

אפשרות אחרת היא להשתמש בדימויים מעט אכזריים או עדכניים יותר, למשל מעולמות טלוויזיית הריאליטי, שם חלק מרכזי מהתהליך מבוסס על הדחות כואבות לאורך הדרך, ובסופו מוכתר מנצח ברור אחד.

בית ידיעות אחרונות בתל אביב ואתר הבנייה בראשון לציון/ צילום: תמר מצפי
 בית ידיעות אחרונות בתל אביב ואתר הבנייה בראשון לציון/ צילום: תמר מצפי

אין החלטות סופיות

אבל מה בעצם מנע קבלת החלטה מסודרת כבר עכשיו, עוד לפני המעבר? בקבוצה מדברים בין היתר על כך שזהו תהליך מורכב במיוחד שקשה למצוא לו תקדימים. זה כמובן נכון, ולו בגלל שממילא קשה למצוא תקדימים למבנה ארגוני, שבו לאורך יותר מעשור שתי מערכות עם אותו אבא - "ידיעות" ו-ynet - דורכות אחת לשנייה על הרגליים, ונלחמות זו בזו במידות משתנות של עצימות.

הפלונטר המולד הזה - שאליו נוספה ב-2008 גם הכפילות בין "כלכליסט" ו"ממון" - מקשה כעת על התרת הקשר. אבל לכך מצטרפות גם בעיות ולבטים אוניברסליים, כמו יחסי דיגיטל ופרינט, וכמובן גם עניינים פרסונליים ויריבויות אישיות.

יחד עם זאת, כבר עכשיו ברור למשל שאיחוד והפעלה משותפת של מערך הצלמים של ynet ו"ידיעות", המונה כמה עשרות צלמים, הוא עניין מתבקש ופשוט יחסית לביצוע. גם גופי הפרינט השונים, שישבו כעת יחד, יוכלו ליצור ללא קושי מיוחד מערך גרפיקה יעיל יותר, שבו אותו הגרפיקאי יכול לעמד עיתונים יומיים שונים.

גם המגמה של כתבי תחום, שמסקרים אותו הן עבור "ידיעות" והן עבור ynet, צפויה להתגבר, למרות הטענות על מתיחות ביחסים.

בהקשר זה נזכיר למשל את הכתב המדיני הוותיק של "ידיעות", איתמר אייכנר, שהפך בחודשים האחרונים לכתב משותף של שני הגופים, וכתבים נוספים כמו הכתב לענייני ערבים אליאור לוי וכתב הפלילים אלי סניור, שמופעלים על-ידי שתי המערכות.

עיתונאים ועובדים ישלמו מחיר

הצעדים הללו אינם מהווים כמובן בשורה משמחת עבור עיתונאי הקבוצה. אם בכל הנוגע לצורת העבודה ומבנה המערכות בעידן שאחרי המעבר עדיין אין החלטות ברורות, הרי מבחינת כוח-האדם ברור כבר כעת שהקבוצה נמצאת בדרך לקיצוץ משמעותי ודרמטי.

על-פי הסיכום עם הוועד, שמייצג את העיתונאים ב"ידיעות אחרונות", "כלכליסט", "לאשה" ו-xnet (ידיעות אחרונות בע"מ), מבין 450 אנשי המערכת בגופים הללו (כתבים, עורכים, צלמים, גרפיקאים ואנשי הפקה) יעזבו את עבודתם 60 איש, בשתי פעימות.

הפעימה הראשונה, שנמצאת בעיצומה בימים אלה ממש ואמורה להגיע לסיומה עד תחילת יולי, תכלול 20 איש. בארגון מקווים ומעריכים שהיא תתמלא באמצעות עובדים שיבחרו לקחת את חבילת הפרישה מרצון, שכוללת מענקי פרישה בסכומים שונים, על-פי ותק העובד וגילו.

עם המעבר לראשון-לציון תצא לדרך הפעימה השנייה, שבה הוסכם על פיטורים של 40 אנשי מערכת נוספים. גם כאן הפיטורים ייצאו לפועל רק במקרה שלא יהיו מספיק פורשים מרצון.

בארגון העיתונאים מעריכים כי בין היתר עצם המעבר הפיזי, שיצריך מהעובדים להגיע לראשון-לציון במקום לתל-אביב, עשוי להפוך את חבילות הפרישה לאפשרות קורצת עבור מספיק אנשים, ולהביא לכך שהמכסות בשתי הפעימות (למעלה מ-13% מעובדי המערכת הנוכחיים) יתמלאו, ולא יהיה צורך בפיטורים.

בנוסף מדגישים שם כי בהתאם להסכם, לאחר השלמת המהלך לא יהיו עוד פיטורי קיצוצים של עיתונאים למשך שנה וחצי - מה שיבטיח אופק מסוים לאנשי המערכת שיישארו.

הסיכום הזה לא נוגע לעובדי ynet - כ-150 עובדי מערכת, על-פי הערכות, המאוגדים בוועד נפרד. שם לא צפויים כרגע פיטורים, לפחות עד המעבר לראשון-לציון. מעבר לכך, הסיכום כמובן אינו רלוונטי לעיתונאים שאינם מאוגדים באף ועד (עובדי המקומונים למשל), ובעיקר - אין בו כדי לרמז על הפיטורים הצפויים בקרב עובדי הדפוס והמנהלה, שעל-פי חלק מההערכות עשויים להיות עמוקים בהרבה.

ידיעות
 ידיעות

עידן חדש, מנהלים ותיקים

על פניו, המעבר למבנה משותף וההתכנסות - גם אם בעתיד הרחוק יותר - לכיוון מערכת מאוחדת, היו אמורים להיות שעתם הגדולה של אנשי ynet. מה שהתחיל כאח הקטן והשובב שמציץ מעבר לכתפיו החסונות של העיתון של המדינה, הוא כבר מזמן גוף עוצמתי וקובע סדר יום, שזוכה לחשיפה שמותירה את עיתון הנייר הרחק מאחור, וקרוב לוודאי גם נהנה ממצב כלכלי טוב בהרבה. ובכלל, לא צריך הרי להשתייך למחנה ynet כדי להסכים היכן טמון עתיד התקשורת והקבוצה.

למרות זאת, שורת המינויים שבוצעה באחרונה בקבוצה, ערב המעבר, לא משקפת זאת. בתחילת החודש פורסם כי רון ירון, עורך "ידיעות אחרונות", ימונה לעורך-העל של הקבוצה, וערן טיפנברון, עורך ynet, יהיה כפוף לו.

עוד קודם לכן, במארס השנה, מספר ימים לאחר הבחירות, מונה המשנה למנכ"ל, ינון אנגל, למנכ"ל הקבוצה, תפקיד שעד כה אויש על-ידי מוזס עצמו. גם אנגל הוותיק, שעובד בקבוצה כבר עשרות שנים, קרוב באופן טבעי הרבה יותר לעולם הפרינט.

בינתיים, בצד הדיגיטל הוגדלו סמכויותיו של מנכ"ל ynet, אבי בן-טל, שירכז כבר כעת את כל פעילויות הטכנולוגיה, הפיתוח והדיגיטל בכל הגופים בקבוצה.

איך מיישבים את הסתירה, לפחות לכאורה, בין העולם החדש שאליו צועדת המדיה לבין שני המינויים הראשונים? ההחלטות הפרסונליות הללו כרוכות כמובן בלא מעט מאבקי אגו (באתר "העין השביעית" דווח באחרונה, למשל, על יחסים עכורים בין ירון לטיפנברון), ובסופו של דבר, כמו בכל עניין בקבוצת "ידיעות", יש רק אדם אחד שיכול באמת להסביר את הבחירות שנעשו.

לאור זאת, ההסבר שלפיו המינויים עצמם קשורים יותר למי שמוזס חש איתו בנוח מסיבות כאלה ואחרות, מתאים יותר לצרכיו ופחות לאסטרטגיה המתגבשת, נשמע מתקבל על הדעת.

להישאר רלוונטי בישראל של היום

בינואר 2016 יעזבו ככל הנראה אנשי "ידיעות אחרונות" את המערכת הסמוכה לעזריאלי, ויתחילו לעבוד במשכנם החדש. אחריהם יגיעו למקום גם עובדי ynet, ועד סיום הרבעון הראשון של השנה יושלם המעבר הזה באופן סופי.

זה אמנם לא תוכנן כך מראש, על תוכנית האיחוד עמלים ב"ידיעות" כבר מספר שנים, אך אי-אפשר להתעלם מהעובדה שהמהלך הזה מגיע לישורת האחרונה שלו כשהקבוצה כולה מלקקת את פצעי בחירות 2015.

ההתגייסות הבוטה של כלי התקשורת של קבוצת "ידיעות" נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהסתיימה דווקא בניצחונו המוחץ, מחייבת כעת את ראשיה לחשב מסלול מחדש, עניין שכבר בא לידי ביטוי בעמודי "ידיעות אחרונות".

נתניהו - ובעיקר שופר התעמולה החינמי שלו, "ישראל היום" - אמנם נותר האויב, אך "העיתון של המדינה" לא יכול להרשות לעצמו להצטייר כמנותק מרחשי הלב של העם, ונדרש לנהל את המלחמה בדרך מתוחכמת יותר.

ובעצם, אולי זאת גם תחילתו של סיפור המעבר הזה. הרי בעולם נטול "ישראל היום", ספק אם היינו חוזים כעת במהלך מן הסוג הזה. מי יכול היה להאמין רק לפני פחות מעשור שהגורילה הדורסנית של שוק התקשורת הישראלי, שניצחה קרב אחרי קרב בלי לקחת שבויים, תיאלץ לנדוד, כשהיא פגיעה ומדממת, אל מחוץ ללב הפועם של תל-אביב?

"אנשים חושבים שזאת החינמיות שלו, אבל 'ישראל היום' בעיקר הרג את מחירי הפרסום בכל שוק הפרינט", מסביר בכיר בקבוצה, שמתוסכל מכך שבמקביל לקרב בחינמון נאלצים אנשי "ידיעות" להתמודד גם עם ביקורת הולכת וגוברת שנוגעת לשיקולי העריכה ולאתיקה שלו. "אני קורא ביקורות ש'ידיעות' ככה, ו'ידיעות' ככה. מאה אחוז, בוא נגיד ש'ידיעות' הוא כלי תקשורת שיש לו 17 פגמים - אבל הוא לפחות כלי תקשורת. זה יותר טוב מכלום. הרי ביבי רוצה שיהיה פה כלום, שהכול יהיה 'ישראל היום'. את הדבר הקטן הזה אתם לא מבינים".

מקבוצת "ידיעות אחרונות" לא נמסרה תגובה לכתבה.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!