הנקראות ביותר

חשיפה לדרום: אירוע ראשון למעצבי "טרמינל עיצוב ירוחם"

מחר יתקיים בירוחם האירוע הראשון של "מעבדה בעבודה", ובו יציגו מעצבי "טרמינל עיצוב ירוחם" את המוצרים שפיתחו ואת תהליך העבודה שעברו בחודשים האחרונים

משתתפי "טרמינל עיצוב ירוחם" / צילום: יח"צ
משתתפי "טרמינל עיצוב ירוחם" / צילום: יח"צ

מחר (ד') יתקיים בעיר הדרומית ירוחם האירוע הראשון של "מעבדה בעבודה", ובו יציגו מעצבי "טרמינל עיצוב ירוחם" את המוצרים שפיתחו ואת תהליך העבודה שעברו בחודשים האחרונים, מאז הקמת הטרמינל. הטרמינל הוא למעשה תוכנית-חממה לפיתוח, יצור ושיווק מוצרי מעצבים "תוצרת ירוחם", תחת הגדרות התמיכה של מעבדת תרבות של מפעל הפיס.

יזמי התוכנית, עמותת לצאת מהקופסה, בהובלתו של לירון הרשקוביץ, החליטו לחבר את תחום העיצוב לתמיכה בתרבות, וליצור מצב Win-Win של תמיכה במעצבים מצד אחד ובפעילות המקומית - יצירתית, עסקית וכלכלית. זהו ה"טרמינל" השני שמקימה העמותה.

"הגענו לירוחם אחרי שהטרמינל הראשון, שהקמנו בבת-ים לפני כ-3 שנים, התבסס והצליח", אומר הרשקוביץ בשיחה עם "גלובס" לקראת החשיפה הראשונה של טרמינל ירוחם. "רצינו להתרחב וליזום מהלכים חדשים. כשמפעל הפיס הוציא קול קורא לרשויות מקומיות להקמת מעבדת תרבות, חשבתי שזו הזדמנות טובה. הצעתי את הרעיון לראש המועצה המקומית ירוחם, מיכאל ביטון. הוא נדלק על זה והגשנו הצעה".

- למה ירוחם?

הרשקוביץ: "ירוחם נמצאת בימים אלה בתהליך אינטנסיבי של פיתוח - תשתיות, תרבות, מיזמים עסקיים. יש מלון חדש שנפתח, יש בנייה למגורים לצעירים ויש פעילות חדשה בשטח".

העיר הדרומית ירוחם מזוהה עם בעיות אבטלה ותדמית של פריפריה קשת יום. תרם לכך לא מעט הסרט "לחם" משנות ה-80, אך גם ידיעות על מצב התעסוקה בדרום ופיטורים במפעלי כי"ל בדרום הארץ, שמככבים בחדשות, אינם מספקים דימוי של עיר מעצבים.

- יש רוחות חדשות גם בתחום התעסוקה?

"אני מרגיש את רוחות הפיתוח, והן משפיעות על מוטיבציה חיובית בכל העיר - גם בתעסוקה. בירוחם יש תעשייה מסורתית ותעשייה מתקדמת וחדשה", אומר הרשקוביץ ומסגיר משהו מסגנונו האישי הסוחף. "מצאנו כאן מצד אחד לא מעט בתי מלאכה מקומיים - שעובדים למשל באבן, בשיש, בקרמיקה; יש כאן נגרים, חרשי נחושת - מלאכה זעירה ותעשייתית מאוד מוצלחת. ומצד שני יש מפעלים גדולים - פניציה זכוכית, אקרשטיין. חברת נגב השקיעה בפיתוח המפעל החדש בירוחם כ-500 מיליון שקל.

"ראינו תמונת מצב עתידית שבה המעצבים יוכלו להשתלב באופן פעיל בתעשייה המקומית, בין אם זה בשיתופי-פעולה עם התעשייה הזעירה, ובין אם במפעלים הגדולים".

- מי הם המעצבים, ומה הקשר שלהם למקום?

"גיבשנו קבוצה של 12 מעצבים. שישה מתוכם מאזור הדרום - מירוחם, ממיתר ומשדה בוקר, ושישה נוספים, שבאו לירוחם במסגרת התוכנית. לכולם השכלת עיצוב - בוגרי שנקר, המכון הטכנולוגי חולון, לימודי עיצוב בחו"ל. מדהים עוד יותר שכיום, אחרי חצי שנה, רובם רוצים להישאר".

30% אלכוהול, 100% ירוחם

באופן מקסים, כל המוצרים שפיתחו המעצבים קשורים באופן הדוק למקום ומייצרים לו גאווה מקומית שמסייעת למיתוג כלפי פנים - לתושבי המקום, ולמיתוג החוצה - לתיירות ולצרכנים בארץ. מדובר במוצרי מזכרות, משקה מקומי ייחודי, ריהוט וחפצים בעלי סממנים גרפיים ואפיונים אקלימיים. מוצר מקורי במיוחד פיתח הדר תדהר, בוגר שנקר שהגיע במסגרת מעבדת התרבות. "ערק ירוחם", הוא מוצר של המפעל המקומי "האחים כהן משקאות חריפים", ארוז בבקבוק מיוחד שהוא מייצר במפעל פניציה. במחקר שערך אצל הקהילה של יוצאי הודו בירוחם שילב במשקה תבלינים ייחודיים ויצר לייבל מקומי - "30% אלכוהול 100% ירוחם". את ציור התווית הזמין מהאמן המקומי אלכס קרביץ.

הדר ממרוד מנהלת את מעבדת פיס לתרבות - טרמינל עיצוב ירוחם. לדבריה, החשיפה מגיעה בזמן טוב: "מעבדה לפי ההגדרה במילון היא מקום המספק תנאים מבוקרים המאפשרים מחקר וניסוי. מרתק לעקוב אחר התהליך ולא רק לראות מוצרים מוגמרים".

בני הזוג קרן ודניאל סינגר, בעלי המותג Suit-case workshop, הגיעו לטרמינל ירוחם מגבעתיים. הם מציגים גוף תאורה - Sunset/Sunrise, עשוי עץ וזכוכית, ממיחזור תוצרים דחויים שמצאו במפעלי הזכוכית של פניציה בירוחם. את חומרי הגלם הם מוצאים ב"הר הזכוכית", של המפעל, המנצנץ על רקע הרי המדבר.

אלעד אור מייצר תבניות קרמיקה ללחם פראנה, בסיוע רן-אל תעשיות ויהוא חרסיות. הדסה יצחק היא מעצבת גרפית תושבת ירוחם, שהגיעה למקום לראשונה כשהייתה סטודנטית באוניברסיטת בן-גוריון.

"סדרת המוצרים שעיצבתי, במרכזה מחברת סקיצות בהשראת המקום, משלבת איורים בסגנון נאיבי, וקטעי טקסט קצרים, המתארים רגעים מהווי העיירה. דרכם, אני מבקשת להציע מעט מנקודת המבט שלי על ירוחם, נקודת מבט הרואה את עוצמותיה, והניגון הייחודי לה". גם מיכל בן יעקב, אמא לחמישה, המתגוררת בירוחם, מעצבת ויוצרת בחומרים שונים, מצלמת את נופי הטבע והעיירה ומשלבת במוצריה.

- מה תפקידכם בשטח, כיזמי הפרויקט?

הרשקוביץ: "אנחנו מנהלים את הפעילות והקשר בין הגופים. את המימון קיבלנו במפעל הפיס וקרן ברכה. לתקציב הראשוני שלהם הצטרפה תרומה של קרן מיראז' שבאמצעותה קנינו את הציוד. המכון הטכנולוגי HIT מלווה את ההיבט האקדמי ופיתוח המוצרים, בהובלת הדס רייס".

עמותת "לצאת מהקופסא" הוקמה על-ידי קבוצה של סטודנטים צעירים, על מנת לספק לאמנים, מעצבים ומאיירים צעירים במה, כלים והזדמנויות ליצירה, למידה ועשייה משותפת. העמותה מייצרת ויוזמת פרויקטים בתחום האומנות, העיצוב והתקשורת החזותית, משולבים בתרומה חברתית וחינוכית, בכל מקום שבו היא פועלת. המעצבים משתלבים בהדרכת נוער ובפעילות יוצרת עם הקהילה, במקביל לעבודתם ולפיתוח העסקי העצמאי שלהם.

עבודות של הדר תדהר, דניאל סינגר ושמוליק דורון / צילום: יחצ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות