הנקראות ביותר

"לעובדים ברשות השידור נשבר; חוסר הוודאות - התעללות"

אחרי חתימת ההסכם בין עובדי רשות השידור לאוצר ומשרד התקשורת, צפים החששות של העובדים ■ באוצר ובהסתדרות דווקא מרוצים ■ השאלה הפתוחה: האם האוצר יעמוד במילתו לממן את 3 החודשים הקרובים של הרשות?

רשות השידור בת"א / צילום: רון פז
רשות השידור בת"א / צילום: רון פז

אף אחד לא ממש מדבר עם עובדי רשות השידור. הם התעדכנו מהתקשורת בלבד על ההסכם, אשר אליו הגיעו שלשום (ג') ראשי הוועדים שלהם יחד עם יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מול ראשי האוצר, ובהם מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, והממונה על התקציבים, אמיר לוי, ומשרד התקשורת בראשות המנכ"ל שלמה פילבר.

במהלך השיחות יונה ויזנטל, העורך הראשי של רשות השידור, הועלה על קו הטלפון וקיבל הבטחה כי השידורים לא ייפגעו.

בתום הדיון שנערך שלשום אחר-הצהריים התקבלו החלטות דרמטיות לעתיד העובדים: הראשונה היא פינוי של קריית התקשורת בתל-אביב, הסמוך למתחם הנדל"ני האטרקטיבי שרונה, בתוך 3 חודשים; והשנייה היא שבתקופה זו - עד 1 באוקטובר - תהיה פרישה המונית של מאות עובדים.

עד עתה הפרישה מרשות השידור, המצויה בפירוק, הייתה רק לבני 64 ומעלה. כעת תתאפשר פרישה מרצון בתנאים מועדפים של בני כל גיל, אם רק ירצו בכך.

באוצר היו סקפטיים שמישהו בכלל ירצה לפרוש - מקסימום כמה עשרות. לתפיסתם, העובדים יכולים להמתין לפירוק המלא של הרשות החדשה, למשוך עוד קצת בלי להתאמץ יותר מדי, וכשיקום התאגיד החדש, הם יוכלו לקחת את מענק הפרישה הנאה - או להמשיך בגוף החדש.

עוד בנושא נתח שוק וצרכנות


אך הנחת הייסוד הזו מוכיחה עד כמה הזלזול כלפי העובדים היה חלק אינהרנטי מכל ההתנהלות של האוצר - לדורותיו - בכל הנוגע לרשות השידור. ניסנקורן אמר שלשום בדיון, כי הוא מאמין ש-300 עובדים ירצו לפרוש; היום אומרים לנו עובדים, שהמספר יהיה גבוה הרבה יותר.

"לאנשים די נשבר", אמר עובד בכיר ל"גלובס". "חוסר הוודאות הזה, האם יסגרו אותנו היום או בתאגיד החדש? האם בכלל יהיה תאגיד חדש, או שנמשוך במציאות הזו עוד שנה? זו התעללות בעובדים".

לאור הסקפטיות הבסיסית, אשר עימה למדו לחיות עובדי רשות השידור - ספק אם בכלל יקום תאגיד חדש.

"תעודת הפטירה של הרשות"

בציוץ שלו בטוויטר הזכיר השבוע חתן פרס ישראל, עיתונאי רשות השידור המוערך יעקב אחימאיר, את האמירה הגאה של שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, שהצהיר כי הוא "חותם על תעודת הפטירה של רשות השידור".

נדמה כי אמירה ההיא אז מהדהדת כעלבון צורב אצל עובדי הרשות עד עתה. אלא שגם הכוונות של שר האוצר הנוכחי, משה כחלון, ושל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, המשמש כשר התקשורת, לא ברורות עדיין.

אמנם התקבלה ארכה של 3 חודשים - עד אוקטובר - להקמת תאגיד השידור הציבורי החדש, אך ההנחה היא שבזמן הזמן יגיש השר אופיר אקוניס, בעצה אחת עם נתניהו, הצעה להארכת התאריך להקמת תאגיד השידור החדש אל תוך השנה הבאה.

בינתיים, כבר 3 חודשים נחים על שולחנו של נתניהו שמותיהם של חברי הדירקטוריון שנבחרו לתאגיד החדש, אך הוא מסרב לחתום ולאשר את השמות. הוא ממסמס במופגן כל סממן שהולך לקום פה גוף חדש.

אלא שבאוצר ובהסתדרות מרוצים מההסכם שנחתם השבוע. ניסנקורן התחייב לא לשים מקלות בגלגלים לתהליכי פינוי מתחם שרונה. על-פי גורמים, במינהל מקרקעי ישראל מסרבים לצאת למכרז על המתחם העצום השוכן בליבה הנחשק של תל-אביב, עד אשר אחרון העובדים לא מתפנה מהמקום. גם שם מבינים, כנראה, כי בכל הנוגע לרשות השידור, אסור להאמין שמשהו יקרה, עד שהוא אכן מתבצע.

העובדים עמם שוחחנו אתמול (ד') חוששים שגם באוצר מבינים זאת, ושם אומרים לעצמם שגם אם לא יקום תאגיד חדש - אז לפחות פינינו את השטח ונפטרנו ממרבית העובדים. נציין כי באוצר עומדים על כך שהם תומכים נלהבים בתאגיד השידור החדש.

באוקטובר הקרוב יישארו ברשות השידור לכל היותר 900 עובדים, שהם פחות ממספר העובדים שתוכנן לפי הרפורמה שנגנזה, אך עדיין ב-150 יותר ממספר העובדים שתוכנן בחוק שנהגה על-פי דוח לנדס. על-פי אותו חוק, לפחות 25% מהעובדים בתאגיד החדש יהיו מקרב העובדים ברשות הנוכחית. השבוע עמדה באוויר הבטחה שמספרם יהיה גבוה יותר; ובתקווה של העובדים - אפילו גבוה הרבה יותר.

מי שיחליט מי ימשיך לרשות החדשה יהיה מנכ"ל התאגיד הראשון, שתהליך קליטתו לא מתאפשר בהיעדר דירקטוריון, שלא מתמנה על-ידי ראש הממשלה.

גם בהסתדרות יודעים שלקלוט עובד מרשות השידור - אליו מתחייבים בשמירה על ההסכמים - יהיה יקר הרבה יותר מלקלוט עובד חדש וטרי.

יש להודות על האמת - הדה-לגיטימציה השקרית המתמשכת שעושים לעובדי רשות השידור, כאילו כולם טכנאים בטלנים שמרוויחים הון, מביאה לכך שכל מנהל שלא יבוא, יעדיף כמה שפחות מהם.

האמת היא שחלק גדול מאוד מעובדי רשות השידור הם אנשים חרוצים ומוכשרים, שמרוויחים שכר מינימלי, ובמשך שנים סיבכו את עצמם בהסכמי עבודה, עליהם הם משלמים היום עם פרישתם וציפייתם לפנסיה הגונה.

השאלה הגדולה הנותרת היא מי יממן את שלושת החודשים הקרובים של רשות השידור. מה שברור הוא שהאגרה לא תשוב להיגבות מהציבור, ובאוצר נערכים לבחינה חשבונאית של הדרישות התקציביות של מפרק רשות השידור, הכנ"ר פרופ' דוד האן.

הניסיון מלמד כי כל דרישה תקציבית של הכנ"ר נענית באוצר במחציתה. כך שגם שלושת החודשים הקרובים - שבהם חלק ניכר מעובדי הרשות ייפרדו מהמקום שבו הם עובדים כבר עשרות שנים, והמסדרונות החדשים יהיו דלים וריקים - לא הולכים להיות קלים יותר בעבורם, ובטח לא יספקו ודאות באשר לעתיד השידור הציבורי - לא לעובדים ולא לציבור הישראלי כולו.

ההסכם
 ההסכם

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!