דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

פרנסה או קריירה?

יש תפקידים לפרנסה ויש תפקידים לקריירה ואסור לבלבל ביניהם

הטרדה מינית  / צילום: שאטרסטוק
הטרדה מינית / צילום: שאטרסטוק

מי שקורא את הטור הזה בקביעות יודע שתדמית מקצועית וערך שוק נגזרים מהתפקיד האחרון, ועל כן כל תזוזה בקריירה - במיוחד במעבר בין חברות - דומה לעבודתו של חבלן שיכול לפרק בהצלחה 1000 פצצות ולהתפוצץ ב-1001.

הפוטנציאל הנפיץ במעברי קריירה עומד למבחן אכזרי כשאנשים נקלעים למצב המחייב אותם להתפשר על תפקיד נחות מטעמי פרנסה. אנשים באמצע קריירה מצליחה שלפתע פוטרו ואין ברשותם רזרבות כלכליות, או לחילופין כאלה שהחליטו לעזוב עבודה בטרם מצאו את התפקיד הבא אך לא העריכו נכונה את משך הזמן הדרוש לכך, מוצאים עצמם לעיתים נאלצים לבחור בין להמשיך לא להתפרנס עכשיו, לבין תפקיד נחות שיפגע בפוטנציאל ההשתכרות בעתיד.

איך מתמודדים עם הדילמה? המלצתי החד משמעית - לקחת עבודה נחותה, ובמקביל להמשיך לחפש תפקיד ראוי כאילו אתם מובטלים. מדוע? ראשית, כי הכנסה שוטפת, הגם שהיא נמוכה, נותנת עוד אוויר להמשך החיפוש ואפשרות להיות בררנים יותר. שנית, לאנשים עובדים סיכוי גבוה יותר למצוא תפקיד טוב יותר, ולו משום שהם יוצאים כל בוקר מהבית, פוגשים אנשים, קולגות, ספקים, לקוחות, ויכולים לייצר הזדמנויות שמובטלים מתקשים מאד לאתר. כמו כן, גם כשיש רשת בטחון כלכלית, תקופה ארוכה מידי מחוץ לשוק העבודה מחבלת בתדמית המקצועית לא פחות מתפקיד נחות.

צב או צבי

השאלות הנפוצות לנוכח ההמלצה: "האם תפקיד כזה לא יפגע בתדמית המקצועית שלי?", "איך אפשר לחפש עבודה כשעובדים, הרי חיפוש עבודה זו משרה מלאה?", ולבסוף "לא נוח לי לעזור עבודה אחרי כמה חודשים, זה לא הוגן כלפי המעסיק" (נפוץ בקרב נשים).

נתחיל מהסוף. אני בהחלט מבינה את התחושה כלפי המעסיק, התפטרתי מספר פעמים בחיי והסיטואציה הזו זכורה לי כקשה, אבל אין ברירה. גם המעסיק לא יחשוב פעמיים לכשייאלץ להתייעל, ויזרוק אתכם לכל הרוחות. לדאבוני שוק העבודה לא סימטרי והמחויבות של עובדים לדאוג לעתידם הכלכלי ולזה של ילדיהם גוברת על הנאמנות למקום עבודה. באשר לסוגיית הזמן הנדרש לחיפוש עבודה, מי שטוען שזו משרה מלאה הוא כנראה צב (או אינטרסנט שמנסה למכור לכם סדנאות באלפי שקלים), שהרי מרבית האנשים מחפשים עבודה תוך כדי עבודה, ואף מוצאים תפקידים טובים יותר (לדעתם לפחות), שאחרת לא היו עוזבים. יתרה מכך, ככל שהתפקיד הרצוי יותר בכיר, יותר אנשים יותר עסוקים מתמודדים עליו, ולרוב מצליחים לגבור די בקלות על מובטלים עם ים של זמן המתמודדים על אותו התפקיד. כשמחפשים עבודה נכון וביעילות דרושות שעה שעתיים ביום בממוצע, מה גם שחלק מהן יכול וצריך להתבצע מחוץ לשעות העבודה.

פרויקט ולא תפקיד

ולשאלה החשובה ביותר, האם תפקיד נחות לא פוגע בתדמית המקצועית, התשובה היא "בהחלט כן" - אבל רק כאשר הוא מוגדר כתפקיד. כל הרעיון מאחורי ההפרדה בין פרנסה לקריירה בנוי על התנהלות בשני צירים מקבילים באופן הבא:

1. מתווים מסלול קריירה לעשור הקרוב, וממנו גוזרים לאחור את תפקיד המטרה הבא.

2. מבררים האם התפקיד "שנאלצתם" לקחת אכן לא מתאים למסלול שהתוויתם, שכן לעיתים מדובר בתפקיד מצוין שרק השכר בו נמוך יחסית, אך הוא לכשעצמו עשוי לשמש מקפצת קריירה מצוינת (כי החברה טובה, כי יש אופק קידום וכו'), שבעתיד תשתלם כלכלית.

3. גם אם התפקיד לא מתאים, מקפידים לבצע עבודה טובה (אחרת יפטרו אתכם) ובמקביל ממשיכים לחפש באינטנסיביות אחר התפקיד שהוגדר.

4. עושים כל מאמץ לקצר את משך החיפוש למינימום (מספר חודשים) כדי שאפשר יהיה להעיף את "התקלה" מקורות החיים, מבלי שתעיק על ערך השוק שלכם.

5. אם תהליך החיפוש מתמשך ולא ניתן להעלים מקורות החיים, מגדירים את העבודה הזו כפרויקט ולא כתפקיד.

והכי חשוב, נזהרים ממלכודת הנוחות שכה מפתה אנשים לרבוץ לאורך זמן בתפקידים "מחסלי" קריירה. יום התשלום מגיע, במוקדם או במאוחר.

הכותבת היא מומחית לניהול קריירה. לתגובות: orna@rudi-cm.com

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של היום
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות