הפועלים ולאומי יעלו נתונים על לקוחותיהם לענן עוד השנה

בנק ישראל אישר רשמית לבנקים להשתמש בטכנולוגיה זו ראש חטיבת הטכנולוגיות בלאומי: "ניתן לחסוך עד 20% מהעלויות השוטפות ועלויות הפיתוח במחשוב"

רקפת רוסק עמינח ציון קינן לילך אשר טופילסקי  / צילום: תמר מצפי רמי זרנגר
רקפת רוסק עמינח ציון קינן לילך אשר טופילסקי / צילום: תמר מצפי רמי זרנגר

עכשיו זה רשמי: הבנקים בישראל יוכלו להשתמש בטכנולוגיית ענן ללקוחותיהם. שלשום פרסם המפקח על הבנקים דודו זקן את ההוראה הסופית בעניין, המאפשרת לבנקים להשתמש בטכנולוגיית ענן תחת מגבלות שונות, ובראשן איסור על שימוש במחשוב ענן בפעילויות או במערכת הליבה הבנקאית. כמו כן כל בנק שירצה להעלות נתונים לענן יצטרך לקבל אישור בנפרד על כך מבנק ישראל.

שני הבנקים הגדולים פועלים ולאומי מתכוונים לעשות שימוש בטכנולוגיית הענן. בבנק לאומי קידמו בשנתיים האחרונות מהלך של העברת חלק מהנתונים לענן באמצעות חברת סיילספורס האמריקאית, והמתינו לאישור הרגולטור. לפי הערכות בתוך כמה שבועות מתכוונים בלאומי להעלות חלק מהנתונים לענן של סיילספורס באנגליה. גם בנק הפועליםנמצא בתהליך של העברת נתונים לטכנולוגיית ענן. לבנק יש כיום שני פרויקטים בנושא זה, ולפי הערכות הוא יעלה חלק מהנתונים עד סוף השנה.

כבר לפני כתשעה חודשים פרסם בנק ישראל טיוטת הנחיות בנושא העלאת נתונים לענן. אין הבדלים מהותיים בין הטיוטה לנוסח הסופי. לפי הערכות העיכוב באישור הסופי הושפע גם מפרשת לאומי קארד, שבמסגרתה נטל אחד מעובדי החברה את מאגר נתוני לקוחות ואיים להפיצו. על אף שלאירוע זה אין קשר לענן, וגורמים בענף הטכנולוגיה מציינים כי אם הנתונים היו בענן, העובד בכלל לא היה יכול לגנוב אותם, הרי שפרשה זו בכל זאת גרמה לזעזוע ולבחינה זהירה יותר בבנק המרכזי בכל הקשור לתחום הטכנולוגיה ואבטחת המידע.

בנק ישראל קבע כמה כללים להעלאת נתוני לקוחות לענן. כאמור, על הבנקים נאסר להעלות מערכות ליבה לענן, אם כי במערכת הבנקאית מעריכים כי בעתיד הרגולטור יאפשר זאת, לאחר שייווכח שטכנולוגיית הענן בטוחה לשימוש.

בנוסף יכולים הבנקים להעלות נתונים רק לענן הנמצא תחת רגולציה של מדינות האיחוד האירופי בתחום הגנת המידע. ההעדפה לאירופה על פני ארה"ב נובעת ככל הנראה מכך, שבארה"ב לגופי הרגולציה והשלטון יש יותר גישה לנתוני הענן לעומת המגבלות באירופה.

עוד נקבע כי על הדירקטוריון לדון ולאשר שימוש בטכנולוגיית ענן, ועל הבנק לבצע בדיקת נאותות מעמיקה לספק שירותי הענן לפני הבחירה בו, וכן לבקר את אותו גוף באופן שוטף במהלך תקופת ההתקשרות. כמו כן על הבנק לוודא שהפיקוח על הבנקים בישראל יוכל לבצע ביקורות אצל ספק שירותי הענן במידת הצורך.

"השימוש בטכנולוגיית הענן יאפשר לנו לייצר אינטראקציה עם הלקוח בצורה שונה לחלוטין וגם מאובטחת יותר. נוכל להבין טוב יותר את הלקוח ולהתאים לו הצעות ערך המותאמות לו באופן אישי", אומר ל"גלובס" דני ירושלמי, ראש חטיבת הטכנולוגיות בבנק לאומי.

ירושלמי מסביר כי הבנק בחר בחברת סיילספורס בגלל הפתרון שהיא מציעה בנושא ניהול הלקוח, כאשר המוצר עצמו עובד באמצעות שימוש בטכנולוגיית ענן. הבנק צפוי להעלות לענן נתונים בסיסיים כגון שם, מספר חשבון ושדות זיהוי נוספים. במקביל יעלו נתונים על מבנה הלקוח מבחינה חברתית ואילו הצעות רלוונטיות לו.

בעקבות האישור מבנק ישראל לבצע שימוש בטכנולוגיית ענן, צפוי לאומי להשיק בעוד כמה שבועות צ'אט ייעודי ללקוחות עם הבנק הן בנייד והן באתר האינטרנט, שפרטיו יישמרו בכל פעם בפרופיל הלקוח.

עוד מציין ירושלמי כי לשימוש בטכנולוגיית ענן יתרונות גם מבחינת התייעלות. "בזכות הענן ניתן לעשות אופטימיזציה של המשאבים, שיכול לחסוך עד 20% מהעלויות המחשוב השוטפות ועלויות הפיתוח. כמו כן, ביצענו הכשרה של עובדי הבנק שיפעילו ויתחזקו את המערכת העובדת עם הענן, כך שאין לנו צורך בגיוס כוח אדם חיצוני נוסף", אומר ירושלמי.

נתן גביש, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של סיילספורס בישראל, הוסיף כי "החלטה של המפקח על הבנקים מאפשרת היום לשוק להרחיב את יכולת ההנגשה של טכנולוגיות מתקדמות לטובת מוסדות פיננסיים. זה רק עניין של זמן עד שמוסדות פיננסיים יחליטו לאמץ טכנולוגיות אלה, ולהערכתי תוך זמן קצר לא נבין כיצד יכולנו בלעדיהם".

מהו "מחשוב ענן"?

טכנולוגיית ענן היא למעשה קבלת שירותי מחשוב באמצעות מחשב מרוחק, שאליו נעשה חיבור על ידי האינטרנט או קו תקשורת. השימוש בענן מאפשר חיסכון בהוצאות ציוד ותשתית, ואחסון נפח גדול של נתונים.

צרו איתנו קשר *5988