פורטפוליו | אלי להב אני: איש עבודה, דאגן כרוני שמפחד מכל דבר, רק שהפחד הזה מניע אותי.

גיל: 63 תפקיד: בעלי חברת "חגית ואלי השקעות", העוסקת בנדל"ן מניב

משפחה: ההורים עלו אחרי המלחמה מרומניה, שם אבא איבד את שני אחיו. הם הגיעו על ספינת מעפילים, נתפסו ונשלחו לשנה בקפריסין. כששאלו אותם איפה הם רוצים לגור, הם התעקשו על מקום רחוק מהים, בגלל הטראומה, ונשלחו למעברה בבאר שבע.

ילדות: בבאר שבע עם סבא וסבתא, שגידלו אותי עד גיל שש כי להורים לא היה כסף למטפלת. לסבא הייתה עגלה למכירת סודה רתומה לאתון ואני זוכר איך היה לוקח אותי עליה לגן. כשעליתי לכיתה א' חזרתי הביתה. אבא פרנס אותי ואת שני אחיי בדוחק. מגיל עשר עבדתי איתו ועם אחיי בכל דבר שהיה בו צורך ולא נשאר לי זמן ללמוד. בגלל זה לא היה לי ביטחון עצמי, אבל היו לי חברים טובים - חברים שלי עד היום - שבאו ממשפחות מבוססות ותמיד דאגו לי.

שירות צבאי: בגיל 16 נכנס לי ג'וק לראש להגיע לצנחנים. הגעתי לשם ועשיתי קורס מ"כים וזה מה שנתן לי את הביטחון בחיים.

קריירה: בחופשת השחרור סבא נתן לי 2,000 לירות. רכשתי משאית והפכתי למחלק של חברת ויטה. הרווחתי הרבה מאוד כסף עד שפרצה מלחמת יום כיפור, גויסתי לשלושה חודשים וכשחזרתי לא הייתה לי כבר עבודה. במשך תקופה עבדתי בחנות ואז קבעו לי ראיון בחברת שמן תעשיות בחיפה.

חגית: אשתי והשותפה שלי בכול. התחתנו לפני 18 שנים ויש לנו שני ילדים, שהם יותר צעירים מחלק מנכדיי מנישואיי הראשונים.

מחסני הרכבת: מתחם מחסנים ענק בבאר שבע, שהתחיל ממחסן קטן שהייתי מוכר בו סחורה אחרי שקיבלתי לאחריותי את כל הפעילות של שמן בדרום הארץ. החנות גדלה ואחרי 14 שנים הפכה למחסני הרכבת, שנקנתה ב-96' על-ידי קו-אופ. היום היא שייכת למגה.

חוצות להב: רכשתי קרקע באזור עמק שרה בבאר שבע, שהיה אז מקום שכוח אל, ובניתי עליו את חוצות הלהב - מתחם קמעונאות גדול של כלי בית, מוצרי חשמל ומזון. אחרי כמה זמן, שוב קו-אופ קנו אותי.

מחסני להב: רשת מצליחה שנמכרה לחברת דן. היא התחילה כשאמיר, הבן הגדול, השתחרר מהצבא, והחלטנו לאסוף חנויות כושלות של רשתות השיווק הגדולות.

גרנד קניון באר שבע: יום אחד קיבלתי טלפון ממתווך שהציע לי לקנות את מלון נאות מדבר בכניסה לבאר שבע. תוך יום סגרתי את העסקה, בגלל המיקום האסטרטגי של הקרקע, שהתאימה לתוכנית שלי לבנות קניון ענק בדרום. לא פחדתי מקניבליזציה, כי יש כוח קנייה באזור.

בורסה: לפני ארבע שנים קניתי שלד בורסאי עם איליק רוז'ינסקי ונכנסנו לפעילות נדל"ן בגרמניה. יש לנו שלושה מרכזים מסחריים ובניין משרדים לשימור בעיר אסן, בשותפות עם מורי ארקין.

איליק רוז'ינסקי: היה מנכ"ל של דלק נדל"ן, שהגיעה להסדר חוב. עד שעשינו את השותפות לא הכרתי אותו. הבנתי שעבר הרבה בחייו, ובין כל ההצלחות היה גם כישלון, אבל אני בטוח שאם היה נשאר בדלק נדל"ן עד הסוף, הכול היה נראה אחרת, כי הוא בולדוזר ואיש עסקים ראוי. אנחנו משלימים אחד את השני.

להב הרים ירוקים: פעילות של החברה הבורסאית, המושקעת ב-39 פרויקטים של אנרגיה סולארית בכל הארץ.

די-רום: עוד שלד בורסאי שקנינו כדי להקים חברה ציבורית להלוואות חוץ בנקאיות. היא תתחיל לעבוד בקרוב בתחום.

הפועל באר שבע: הייתי הבעלים שלה במשך שנתיים.

פנאי: חברים הם חלק מאוד חשוב בחיים שלי. הם מרגיעים אותי ומשחררים לי את הראש. אני אוהב לקרוא, אבל מצליח רק בנסיעות לחו"ל.

תפיסת עתיד: אני מרגיש שכוחי במותניי, אבל גם שאני צריך יותר לשמור על הבריאות, לטפל בעצמי ולהעביר יותר סמכויות לאמיר, שממילא עומד בחזית.