איגוד הבנקים: "הגבלת שכר היו"ר בבנקים תשחוק מעמדו"

שרון חנס מטעם איגוד הבנקים: "תקרת השכר הנמוכה צפויה לגרום לירידה דרסטית בשכר הבכירים בבנק, עלולה לגרום לירידה באיכות הפיקוח והבקרה שמקנה הדירקטוריון, ועלולה להפוך את תפקיד היו"ר לתפקיד ייצוגי"

פרופ' שרון חנס / צילום: איל יצהר
פרופ' שרון חנס / צילום: איל יצהר

"תקרת השכר הנמוכה ליושבי הראש בבנקים, שנקבעה ע"י המפקח על הבנקים לאחרונה, צפויה לגרום לירידה דרסטית בשכר הבכירים בבנק, לשחיקה במעמד תפקיד יו"ר הדירקטוריון ועלולה לגרום לירידה באיכות הפיקוח והבקרה שמקנה הדירקטוריון. בנוסף, תקרת השכר המוצעת נמוכה ביחס לאלטרנטיבות השכר במשק לאנשים הרלוונטיים למשרה זאת, ופוגעת באפשרות לגייס את בכירי המשק לכהונה בבנק, וכן פוגעת באיזון הכוחות שבין היו"ר ומנכ"ל הבנק ועלולה להפוך את תפקיד היו"ר לתפקיד ייצוגי".

כך קובע פרופ' שרון חנס, מומחה לממשל תאגידי ותגמול בכירים מהפקולטה למשפטים באונ' ת"א, בחוות דעת שהוגשה למפקח על הבנקים, מטעם איגוד הבנקים כנגד התכנית להגביל את שכר בכירי הבנקים.

חוות הדעת הוגשה בתגובה לפרסום עדכון לטיוטה של הוראת ניהול בנקאי תקין בנושא מדיניות תגמול בתאגיד בנקאי לפני כחודש על ידי המפקח על הבנקים, במסגרתה נקבעו הכללים להגבלת שכר הבכירים בבנקים.

המפקח על הבנקים דודו זקן והמפקחת על הביטוח ושוק ההון באוצר דורית סלינגר הפתיעו את הענף הפיננסי, כשהוציאו שורה של הנחיות משותפות המגבילות את שכר הבכירים. ישנם כמה סעיפים בהנחיה; המרכזי שבהם הוא הגבלת דרמטית של שכר יושבי הראש בגופים שעליהם הם מפקחים, ובראשם הבנקים וחברות הביטוח.

לפי ההנחיה החדשה, יושבי הראש באותם גופים פיננסיים לא יוכלו ליהנות מתגמול משתנה, קרי בונוסים ואופציות, אלא מתגמול קבוע בלבד. מנגנון השכר של יושבי הראש ייקבע בדומה למנגנון השכר של הדח"צים, המוגבלים כיום בשכר של 100 אלף שקל בשנה ועוד 5,000 שקל בעבור כל ישיבה שבה הם משתתפים. ליושבי הראש תותאם מגבלת שכר, כך שלא תעמוד על 100 אלף שקל בשנה בלבד, אלא תסתכם בכמה מאות אלפי שקלים. כך שבשורה התחתונה, לפי הערכות צפוי שכר יושבי הראש לעמוד על 1-1.5 מיליון שקל.

מדובר בתיקון להנחיה שפרסם זקן ב-2013, אז הודיע, כי הוא מאמץ את עיקרי הדירקטיבה האירופית לעניין תגמול בבנקים במסגרת יישום המלצות באזל 3 באירופה, ואשר יישומה באירופה החל בתחילת 2014.

ההנחיות נועדו לחזק את מנגנוני הבקרה ולהבטיח כי הסדרי התגמול יהיו עקביים עם המטרות ארוכות הטווח של המוסד הפיננסי.

בחוות דעתו, כותב חנס, כי "מצבם של התאגידים הבנקאיים בישראל שונה ממצבם של התאגידים הבנקאיים בשוק האירופי אשר ספגו גל של התמוטטויות בעקבות המשבר של.2008 היות שהבעיות המתעוררות בבנקים באירופה שונות מהבעיות המתעוררות בבנקים בישראל, אין להניח כי רגולציה חדשה הנשקלת עבור הבנקים באירופה בהכרח נדרשת עבור הבנקים בישראל".

מחוות דעתו של פרופ' חנס עולה, כי אף שבטיוטה האירופית נקבע, כי במקרים מסוימים יש להעניק תגמול קבוע בלבד לבעלי תפקיד פיקוחי, הרי שטיוטת ההנחיות האירופית שונה באופן דרמטי מהתיקון המוצע בכל הקשור לתגמול יו"ר הדירקטוריון, ובין היתר הטיוטה האירופית אינה קובעת כלל תקרת שכר. טיוטת ההנחיות האירופית קובעת איסור על מתן תגמול משתנה ל"חברי אורגן ניהולי בתפקיד פיקוחי", אולם הטיוטה האירופית אינה מטילה כל מגבלה על גובה התגמול הקבוע. כמו כן, מציין חנס, בניגוד לתיקון המוצע הטיוטה האירופית דווקא מותירה שיקול דעת ומאפשרת במקרים חריגים לתת תגמול משתנה גם לבעלי תפקיד פיקוחי.

התיקון המוצע מציע לאסור על הענקת תגמול משתנה ליו"ר הדירקטוריון, במטרה לעודד ולתמרץ פיקוח ובקרה מצד יו"ר הדירקטוריון. "ואולם", כותב חנס בחוות הדעת, "הענקת תגמול קבוע בלבד אינה צפויה לחזק את פונקציית הבקרה ואף עלולה להחלישה. לפיכך, האיסור על הענקת תגמול משתנה תסכל את כוונתו המוצהרת של התיקון המוצע.

עוד צוין בחוות הדעת, כי התיקון המוצע יוצא כנגד תוכניות תגמול מקובלות כיום ליו"ר דירקטוריון בנק בעולם.

לטענת חנס, בשם איגוד הבנקאים, קביעת תקרת מקסימום קשיחה לשכרו של יו"ר הדירקטוריון מסכלת את מטרתו המוצהרת של התיקון המוצע לחזק את מעמדו של יושב ראש הדירקטוריון כגורם בקרה, "בפרט כאשר התיקון המוצע מהווה קיצוץ של כ-60% בממוצע משכר היו"ר נכון להיום".

התיקון המוצע קובע תקרת שכר אחידה וקבועה לתפקיד היו"ר בכל התאגידים הבנקאיים בישראל באשר הם. "שכר אחיד עבור כל התאגידים הבנקאיים בוודאי אינו מתיישב עם המציאות המורכבת והמגוונת של הבנקים השונים בישראל. מכל מקום הרגולטור איננו הגוף המתאים לקבוע רמת שכר פרטנית ליו"ר דירקטוריון בתאגיד בנקאי ובכלל", כותב פרופ' חנס בחוות הדעת.

עוד נקבע בטיוטת ההנחיות, כי כל תגמול משתנה המשולם על ידי התאגיד הבנקאי לעובד מרכזי יוענק לו בכפוף לכך שיהא בר השבה למשך 7 שנים, ובנסיבות מסוימות אף 10 שנים. שיעור התגמול המשתנה החשוף לחובת ההשבה יכול להגיע לכדי 50% מסך התגמול, ובתנאים מסוימים אף עשוי לצמוח ל- 66.6% מסך התגמול.

חנס תוקף גם הנחיה זו, וכותב: "הטלת חובת השבה על עובד בסכומים כה גבוהים ולמשך תקופה כה ארוכה מהווה צעד חריף עם תוצאות קשות מאוד לעובד... עובד אופייני הינו שונא סיכון, שונא הפסד, ושונא אי ודאות. חוסר הודאות הכרוך בהוראותיו העמומות של סעיף ההשבה, בפרט כאשר החשיפה לחובה זו משתרעת על פני תקופה ארוכה ביותר, פוגעת בערכו התמריצי של התגמול המשתנה".

עוד צוין בהקשר זה בחוות הדעת, כי "עובד מרכזי בבנק היודע כי קיים סיכון ממשי שבעתיד תוטל עליו חובה להשיב לבנק סכומי כסף גבוהים ביותר יעריך בחסר את חבילת התגמול שלו. כתוצאה מכך הבנקים יימצאו בעמדת נחיתות בגיוס ושימור עובדים אל מול מגזרי המשק האחרים.

על רקע חוות דעתו של פרופ' חנס, פנה איגוד הבנקאים למפקח על הבנקים בבקשה לדון מחדש בהנחיות המתוכננות. באמצעות עוה"ד פנחס רובין ואלית אלקון מי טל, טוען האיגוד כי "יש מקום לשקול מחדש את התייחסות הפיקוח לנושאים אלו", ומבקש לקיים פגישה עם המפקח על הבנקים בעניין זה.