ההסכם לא חרוט בסלע

נתניהו צפוי להתערב באופן חסר תקדים בבחירות בארה"ב

הילארי קלינטון / צילום: רויטרס
הילארי קלינטון / צילום: רויטרס

מעולם לא היו תוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב חשובות כל-כך לישראל - או לפחות לישראלים שמתנגדים להסכם עם איראן - כמו הבחירות ב-2016. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לא יצליח, קרוב לוודאי, למנוע את אשרור ההסכם בקונגרס. הווטו שהנשיא הנוכחי, ברק אובמה, הבטיח להטיל על כל חקיקה נגד ההסכם מבטיח את הישרדותו של המסמך, לפחות ב-16 החודשים הבאים. אבל הנשיא הבא, רפובליקני או דמוקרטי, יוכל לרוקן אותו מתוכן, ולמעשה להשליך אותו לפח הזבל, אם רק ירצה. ומהצהרות הבחירות של המתמודדים הרפובליקנים על הנשיאות אנו יכולים להיות בטוחים שכולם ירצו לעשות כן - וייממשו את רצונם - אם אחד מהם יזכה במפתח לבית הלבן.

לכן, אפשר לצפות לכך שהמעורבות של ממשלת נתניהו במערכת הבחירות הנוכחית לנשיאות ארה"ב תהיה בוטה במידה חסרת תקדים, אפילו בהשוואה לבחישתה הגסה במערכת הבחירות הקודמת. בעיני נתניהו, דחיפת מועמד רפובליקני תהיה כורח קיומי, מלחמת מצווה, והוא יזכה, כמובן, בתמיכה חזקה של חבריו הרפובליקנים. נתניהו משוכנע שנשיא רפובליקני בבית הלבן יהיה יעיל יותר לסיכול איום גרעיני איראני מאשר פעולה של חיל האוויר הישראלי נגד פרצ'ין. לגוש הישראלי-רפובליקני תהיה איפוא נוכחות חזקה בקמפיין האמריקאי, בדיוק כפי שההסכם עם איראן יהפוך לסוגייה מרכזית בו. בפעם הראשונה אחרי המלחמה עם עיראק, נושא של מדיניות חוץ ישלהב את העימותים הטלוויזיוניים מפני שחיותו של ההסכם תהיה תלויה ברצונו של הנשיא הבא.

בסופו של דבר, ההסכם הזה, עם רבבות מילותיו וניסוחיו הפתלתלים, הוא מיזם פוליטי פשוט של סחר חליפין: הסרת הסנקציות האמריקאיות והגלובליות תמורת הסכמה (זמנית) של משטר האייתוללות להאט את מאוצו לקראת הצטרפות למועדון הגרעיני. לא מדובר בברית בין מדינות בעלת תוקף משפטי מחייב. הוצא את הסנקציות מהמשוואה הפוליטית הזו וההסכם קורס.

המתמודדים הרפובליקנים על מועמדות מפלגתם לנשיאות, והמועמד שיצא מקרבם, ישלימו את סיסמת הבחירות הנצחית, "ביומי הראשון בבית הלבן אני מתחייב..." במילים: "לבטל את ההסכם עם איראן". וזו לא תהיה רטוריקה ריקה. לכל נשיא יש, ויהיו, הכלים לעשות זאת. במילים אחרות: לנשיא הבא תהיה סמכות נשיאותית להחזיר חלק מהסנקציות על כנן (אמנם לא את אלה שנובעות מחקיקה של הקונגרס) בהוראה אקזקוטיבית, שלא תהיה טעונה אישור של המחוקקים.

האם צעד כזה יהיה חכם היא שאלה אחרת. ביטול חד-צדדי של ההסכם לא רק יניע מחדש, כמעט מיידית, את גלגלי המכונה הגרעינית האיראנית אלא גם יכעיס את בעלות בריתה המערביות של ארה"ב ויגרום לכך שהן יחשבו פעמיים ושלוש לפני שייצטרפו למיזם פוליטי עתידי של וושינגטון נגד מדינה שמסרבת לצעוד בתלם האמריקאי. הטיב לבטא זאת רוברט איינהורן, דיפלומט אמריקאי לשעבר, שהשתתף במו"מ עם איראן, בראיון לאתר אינטרנט: "אם ננסה להטיל מחדש את הסנקציות על איראן ואיש לא ילך בעקבותינו, נצטרך להתמודד עם התרחיש הגרוע ביותר שאפשר להעלות על הדעת".

אם הנשיא הבא אכן יהיה רפובליקני, ואם הוא לא יהיה חמום מוח (וכמה מהמתמודדים הרפובליקנים מתאימים להגדרה הזו), סביר יותר להניח שהוא (או היא) יפעל לפוגג את ההסכם בדרך אינטיליגנטית ואלגנטית יותר: מאמץ לשכנע את בעלות הברית באירופה ובאסיה שאיראן אינה מכבדת את ההסכם, שהיא מרמה את העולם ושהיא מוסיפה להעשיר אוראניום ולקדם מו"פ צבאי גרעיני של מתחת לאפם של פקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ולפיכך מן הראוי לחזור ולהטיל עליה את הסנקציות. זה לא יהיה קל. מיזם ביטול ההסכם עלול להימשך שנים. אבל גם במקרה כזה אפשר לצפות לתרומה ישראלית מסיבית של מידע מודיעיני, שיחזק את טיעוני אותו נשיא רפובליקני.

נשיא רפובליקני פוטנציאלי, שירצה לפעול כך, יוכל אפוא להשיג את האפקט הדרמטי של נקיטת צעד נגד איראן כבר ביומו הראשון בבית הלבן באמצעות הוראה אקזקוטיבית לבחינה מחדש של ההסכם, צעד ראשון בדרך ארוכה ולא קלה לגריסתו.

אך כיצד תנהג הנשיאה הילארי קלינטון? מבחינת ממשלת ישראל, כניסתה האפשרית לבית הלבן אינה מצביעה בהכרח על מתן חסינות נצחית להסכם עם איראן. בעוד שהיא הניחה את היסודות לסאגת המו"מ המתמשך עם האיראנים, בהיותה שרת-החוץ, גישתה כלפי טהראן היתה מאז ותמיד ניצית יותר מזו של אובמה ואין ספק שמטה הבחירות שלה ידאג להזכיר לבוחרים שמדובר במנהיגה שרירנית עם ביצים וירטואליות.

אין זה מקרה שמישהו דאג להדליף היום לבעל הטור האמריקאי מייקל קראולי, ב"פוליטיקו", שקלינטון, בימיה בסטייט דיפארטמנט, "עודדה שיחה" על האפשרות שארה"ב תיתן לישראל אור ירוק להפציץ מתקנים גרעיניים איראניים. לפתע גם הועלתה מאוב התבטאות מצ'ואיסטית של קלינטון, במהלך התמודדות בינה לבין אובמה על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, ב-2008. אחרי שאובמה הכריז אז שהוא מוכן להיפגש עם מנהיג איראן ללא תנאים מוקדמים. היא אמרה שאובמה הוא "פזיז ונאיבי".

ועם זאת, קלינטון רחוקה מלהיות זאב בעור של כבש. היא תומכת בגישתו של אובמה כלפי איראן. היא אפילו אמרה באחרונה, בנאום בחירות, שהיא גאה על חלקה בהשגת ההסכם. בהעדר הוכחות ברורות שאיראן מפרה את ההסכם, הנשיאה קלינטון לא תפעל לביטולו. מבחינת ממשלת נתניהו תמיכה אקטיבית במועמד רפובליקני היא, איפוא, NO BRAINER, צעד שאפילו לא צריך לחשוב עליו, או, אם תרצו, רפלקס מותנה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988