סיוט המלונות: Airbnb בישראל - כמה עולה חדר ללילה בת"א או בטבריה?

שר התיירות: "אסור לחנוק את Airbnb, זה כלי תדמיתי ממעלה ראשונה" ■ המלונאים: Airbnb זו תחרות לא הוגנת, כלכלה שחורה ומקור לסכסוכי שכנים

דירות להשכרה ברחוב ארלוזורוב בתל אביב / צילום: מירב מורן
דירות להשכרה ברחוב ארלוזורוב בתל אביב / צילום: מירב מורן

"זו תופעה מדהימה, היא תופסת תאוצה מבורכת והיא מגלמת בתוכה פוטנציאל כלכלי ותדמיתי אדיר למדינת ישראל", אומר ל"גלובס" שר התיירות החדש, יריב לוין (ליכוד), בהתייחסו להשכרת דירות וחדרים פרטיים ללינת תיירים. לוין נפגש בשבוע שעבר עם נציגים של החברה המפעילה את אתר איר בי אנד בי (Airbnb.com), שהגיעו לישראל לסדרת ישיבות עם גורמים בכירים הנוגעים לעסקיה.

איר בי אנד בי נוסדה לפני פחות מ-5 שנים, והיא פועלת כרשת חברתית לשיתוף חדרים ואירוח, ונחשבת למובילה הבינלאומית בענף זה. המשלחת שהגיעה בשבוע שעבר לישראל כללה את מנהלת הפיתוח העסקי, ואת סופיה גקיוסו, הממונה על תחום הרגולציה.

שני התפקידים מייצגים שני קצוות בפעילות החברה: מצד אחד איר בי אנד בי רושמת הצלחה עסקית מטאורית שנדחפת ברוח הכלכלה השיתופית, הרשתות החברתיות וכללי השיווק החדשים; ומצד שני היא מעוררת התקוממות והתנגדויות חריפות, המלובות בגורמים שתופסים את עצמם כנפגעים ממנה - ובראשם ותיקי תעשיית המלונאות הקלאסית.

יותר חדרים מלהילטון

בערים גלובליות ורוויות תיירים בעולם החלו כבר לפני שנתיים לנקוט בצעדי רגולציה כדי למתן את היקף השכרת החדרים לתיירים בבתים, עד כדי איסור מוחלט באזורים מסוימים (ראו פירוט בנפרד).

ההגבלות אינן עוצרות את הצמיחה: תוך פחות מחצית העשור הצליחה איר בי אנד בי לרשום אצלה יותר מ-650 אלף חדרים ב-192 מדינות, נתון שמציב אותה במעמד רשת בתי המלון הגדולה בעולם. לשם השוואה, לרשת הילטון שנוסדה ב-1925 יש כיום 610 אלף חדרי מלון ב-88 מדינות בלבד.

מה המצב בארץ? בתל-אביב מציעה איר בי אנד בי יותר מ-1,000 דירות וחדרים בתוך דירות, להשכרה ללילה. 800 חדרים מוצעים במחיר נמוך מ-400 שקל ללילה, וכמעט 250 חדרים ב-200 שקלים ופחות. רוב החדרים והדירות מתרכזים במרכז העיר (בין יפו לנחל הירקון עם ריכוז גבוה וצפוי באזור המקיף את שדרות רוטשילד). בירושלים המצב דומה: כמעט 900 דירות מוצעות בשלמותן במחיר נמוך מ-400 שקלים ללילה, וכ-250 חדרים בתוך דירות בפחות מ-200 שקל ללילה. לצידן מוצעות בבירה גם דירות מפוארות עם נוף מיוחד וכיוב', במחירים גבוהים מ-1,000 שקלים ללילה.

באילת יש לאיר בי אנד בי קצת יותר מ-400 חדרים ודירות בסך הכל, ובמנעד מחירים ההולם עיר תיירות: וילות מפוארות עם בריכה בחצר תמורת 1,000 ואף 2,000 שקל ויותר ללילה, לצד בתים צנועים יותר המושכרים ב-500 שקל, וחדרים בבתים תמורת פחות מ-200. בטבריה, בעלת פוטנציאל התיירות הגדול, יש לאיר בי אנד בי 700 חדרים ודירות - במגוון שמזכיר את אילת: לצד מאות חדרים המוצעים תמורת פחות מ-400 שקלים, מוצעים בתי נופש מפוארים באלפי שקלים, כמו זה שעבורו תשלמו 3,950 ללילה אחד, בזכות הארומה ההיסטורית של המבנה העתיק מצד אחד, והאבזור המודרני מצד שני, הכולל גם בריכה הצופה לנוף הכנרת.

"מעלימים עין מכלכלה שחורה"

התאחדות המלונות טוענת כי בתל-אביב לבדה יש 6,500 חדרים להשכרה לטווח קצר. הממצא באיר בי אנד בי מעיד על מספר קטן יותר, אבל הוא אמנם האתר הבולט בענף אך אינו הפלטפורמה היחידה לפרסום שכזה. אתר יד2 למשל, מסר כי הופיעו אצלו השנה יותר מ-500 מודעות להשכרת דירות לטווח קצר בתל-אביב. עם זאת נדגיש שכדי להעריך את מספר החדרים המוצעים בעיר ובמדינה כלשהי, אין טעם לחבר נתונים מהאתרים השונים, משום שבהיעדר עלויות פרסום, אותה דירה מוצגת בכמה אתרים בו זמנית.

כך או כך אין ספק שהתופעה מתרחבת, ומלונאים בכל העולם צופים בעיניים כלות במצב, ומפעילים לחצים כבדים כדי לעצור אותה, למשל בנימוק שהיא מסיבה הפסדים כספיים למדינה. "בעלי הדירות לא משלמים מס כחוק, לא מוציאים רישיון עסק ולא משלמים ארנונה של עסק", קובל אלי זיו, מנכ"ל התאחדות המלונות בתל-אביב. "זו כלכלה שחורה שכל הרשויות מעלימות ממנה עין, והיא יוצרת תחרות בלתי הוגנת".

גם שר התיירות מסכים שיש להסדיר את השירות, אך בד-בבד הוא מזהיר מפני מהלך שיפגע במקום להועיל. "ביטוח הוא דבר שהייתי מסדיר, למשל. כי בהיעדר פיקוח בכלל, עלולים שוכרים ומשכירים להגיע לעימות עם חברות ביטוח שהמצב המעורפל ימנע מהן לשלם. אך לא הייתי מסבך במגבלות ותקנות שיובילו לכך שכולם יעקפו אותן, או גרוע מכך - יגרמו לחיסול העסק", אומר השר.

"את מהלכי ההסדרה צריכה להוביל שאיפה להגדיל את זרם התיירים לישראל, ולא הרצון להזרים עוד כסף לקופת המדינה באמצעות הגברת נטל המס על האזרח", אומר השר. "לתיירות בישראל יש קשיים שנובעים ממציאות ביטחונית מסוימת. כולם מכירים זאת. אם נחסום אפיק שהתחיל להתפתח כל כך יפה - ההפסד יהיה כולו שלנו".

"ביטלו תוכניות למלונות בתל-אביב"

"מי שמנסה לעצור את תופעת האיר בי אנד בי, חי בעבר", אומר ל"גלובס" מנכ"ל אל-על, דוד מימון, שאף התעמת בעניין זה בפומבי עם נציגי המלונאים בכנס תיירות שהתקיים בשבוע שעבר בתל-אביב. הוא מספר על החוויה שלו, כלקוח איר בי אנד בי, ברומא: "קיבלתי דירה במיקום פנטסטי, במחיר שווה לכל נפש, וזו היתה חופשה אחרת. יש ביקוש הולך וגדל לתיירות שלא ספונה בבתי מלון באזורי התיירות, אלא מתערבבת בחיי היום יום של העיר ובשגרת התושבים המקומיים. אם לא נציע אותה בישראל, נפסיד את כל התיירים שמחפשים חוויה כזאת, ואת כל אלה שלא יכולים לעמוד במחירים האסטרונומיים של מלונות בארץ. למי זה כדאי?" הוא שואל בתוקף.

מימון חוזר לתמיכתם הנלהבת של המלונאים ברפורמת השמיים הפתוחים, שהולכת יד ביד עם לינה במחירים נמוכים לקראת אותה מטרה. הוא טוען שהמלונאים נעצרו בדרך ליישום המהפכה, כי לפתע התעורר בהם החשש לפגיעה בפרנסתם. "רוממות שמיים פתוחים בגרונם... ולא אמשיך את המשפט", הוא עוצר את עצמו, ופונה למספרים: "בתוך עשר שנים מספר התיירים בישראל גדל כמעט במיליון, אבל אין איפה להשתכן, כי לא נוספו חדרים. מלונות שני כוכבים אין בכלל, המחירים של ההיצע הקיים בשמיים, ומי שיקר לו - לא מגיע. יש 7 מיליון מושבים בטיסות, מתקבל על הדעת שהחלוקה תהיה חצי חצי, לפחות שלושה וחצי מיליון שיגיעו מחו"ל לארץ - זה לא קורה. רוב המושבים מוציאים מכאן ישראלים שמבזבזים כסף בחו"ל, במקום שיגיעו תיירים ויוציאו את הכסף בישראל".

זיו מהתאחדות המלונות טוען שהמלונאים סובלים מ"טרטור של הרשויות" שמקשה עליהם לייצר עוד חדרים. "בתל-אביב לוקח כעשר שנים לקדם בניית מלון, יש עלויות תפעול גבוהות ומבצעים צבאיים שמבריחים תיירים, ובנוסף אנחנו מוצאים את עצמנו נלחמים בשוק שחור שהעירייה מעלימה ממנו עין כמדיניות. יש תוכניות להוספת עוד אלפי חדרים בעיר, אבל בג'ונגל כזה הדבר לא יקרה. אני מכיר אנשים שרצו להקים מלונות שלושה כוכבים בעיר, וביטלו את התוכניות".

שר התיירות אינו הודף את טענות המלונאים, אבל מנסה להרגיע את הרוחות: "הדבר הוא חדש, המלונאים חוששים מתחרות, זו תגובה אנושית ולגמרי הגיונית. אבל איר בי אנד בי והמלונות הוותיקים אינם פונים לאותו קהל, ולכן אין פה תחרות של ממש. נוסף על כך, אני מאמין שהרחבת היצע החדרים בכמות, במגוון סגנונות אירוח ובטווח מחירים, תביא הרבה יותר תיירים. ברבות הימים נגלה שהדבר הגדיל את סך הכנסות בענף, ובשורה התחתונה גם את הרווח של כל המתפרנסים ממנו".

"כלי שיווקי ותדמיתי ממעלה ראשונה"

"אתר Airbnb הוא רשת חברתית בינלאומית שבונה קהילה ומחברת בין אנשים באופן בלתי אמצעי, ובכך היא כלי לקידום יחסי הציבור של ישראל", אומר שר התיירות יריב לוין. "זה כלי שיווקי ותדמיתי לאומי ממעלה ראשונה. בלי קמפיינים שעולים הון, בלי מסעות, שליחים ותערוכות - אנחנו מרוויחים חשיפה יומיומית לקהילה בינלאומית גדולה".

לדבריו, תיירות אירוח בבתים היא פלטפורמת הסברה עם ערך יוצא דופן: "נוצר קשר בלתי אמצעי בין התייר למארחים הישראלים, זו הזדמנות לשיח, ליחסי ציבור ושיחות אותנטיות בין אנשים. אין טוב מזה כדי לשבור סטיגמות ולשפר את הדימוי בעולם, להוסיף לתחושת הביטחון של אנשים להגיע לכאן, ולרצון שלהם לחזור ולבוא שוב".

מנכ"ל אל-על: "ראשי ערים שמתנגדים פועלים נגד עצמם"

נציגי עיריית תל-אביב מגיבים באהדה זהירה לאלטרנטיבה התיירותית: "אנו מכירים בחשיבות מוצרים משלימים למלונאות תוך שמירה על החוק, ומקדמים עבודה מקצועית ללימוד התופעה והשלכותיה כדי לגבש עמדה בנושא והמלצות", שזו פחות או יותר תגובה זהה לזו שקיבלנו לפני שנה ושנתיים כשפנינו לעירייה עם בקשה להתייחסות לנושא.

בעיריית ירושלים כבר קוראים לילד בשמו: "העיר מקדמת את התיירות העצמאית. אנו מעודדים מבחר רחב של אפשרויות לינה בעיר, כולל החלפת דירות ואירוח בדירות מגורים בזמן חופשות, בהתאם לתקציבים השונים של התיירים".

אלי זיו, מנכ"ל התאחדות המלונות בתל-אביב, מזהיר כי השכרת דירות לתיירים עלולה להוביל לסכסוכי שכנים. "לא כל הדיירים מרוצים מכך שבכל פעם מישהו חדש יבוא ויצא, ויקבל את הקוד לדלת הכניסה".

מעוז ינון, בעלים של רשת האכסניות אברהם הוסטלז ומלונאי ותיק בעצמו, מסביר: "לינות בדירות מגורים גורמות לתיירים להסתובב בתוך העיר ולצרוך שירותים באופן עצמאי. את המוצרים להכנת ארוחת הבוקר קונים במכולת השכונתית, בערב מבלים בפאב השכונתי וכביסה לוקחים לניקוי יבש שבפינת הרחוב. הם מזינים את הכלכלה העירונית, הכסף שלהם הולך לאנשים שמפעילים עסקים מקומיים בעיר, ולא לרשתות של מלונות שהבעלים שלהן לפעמים אפילו לא חיים בארץ".

זיו מהתאחדות המלונות מעיד כי "ידוע לנו שרבים מתושבי העיר לא מעוניינים בכך אצלם בבניין". אך בינתיים, כאמור, העיריות אינן נזעקות. אולי משום שלא מגיעות אליהן תלונות בהיקף מטריד אשר יוכיח שהמצב חמור כפי שטוענים בהתאחדות, ואולי משום שהעיריות נהנות מזרם התיירים הצעירים הממלא את הרחובות, בגלל תרומתם הכלכלית הישירה.

דוד מימון, מנכ"ל אל-על, נחרץ עוד יותר: הוא סבור שראשי ערים שיימנעו את התופעה פועלים נגד עצמם. "תייר שלן באיר בי אנד בי, מוציא את הכסף הזה בעסקים בעיר, הכסף חוזר לקופה הציבורית העירונית או הלאומית, במס הכנסה, במע"מ, בכך שהעסק מתפתח, מתרחב ומשלם יותר ארנונה. אפשר לעודד הגעה של עוד שני מיליון תיירים לארץ בשנה, שכל אחד משאיר 2,000 דולר בהוצאות המחיה היומיומיות שלו, או לעשות רגולציה מסובכת שתכביד ותעצור את הכל. הבחירה בידינו".

המשכיר: סטודנט שמשלים הכנסה; השוכר: תושב פריפריה שבא לבקר

לפני שבועיים חשף הכתב אודי שישון במוסף זה כי יזם שקיבל הטבות כדי לבנות ביפו קומפלקס דירות להשכרה (ארוכת טווח כמובן), לא עמד בפיתוי והחל להשכיר דירה אחת בקומפלקס כחדר מלון במחיר ללילה, בתעריף גבוה פי שלושה מדמי שכירות חודשית. "מה שקורה בישראל, בעיקר בתל-אביב, בגלל ההיקפים הגדולים, משפיע על שכר הדירה בעיר", קובע אלי זיו מהתאחדות המלונות. מציאות זו דחפה את ח"כ איציק שמולי (עבודה) ומיכל זילברברג מהמשמרת הצעירה של מפלגת העבודה לפנות לשר האוצר, משה כחלון, בבקשה שיתן את דעתו לתופעה, "כחלק מהתוכנית הכוללת להורדת מחירי הדיור והסיוע לזוגות צעירים במציאת פתרונות דיור הולמים", כלשונם.

"התחום אינו מוסדר ואינו ממוסה", כותבים השניים לשר האוצר ומפרטים את הכשלים: "הדירות לא כפופות לבדיקות ביטחוניות ולתקנים ואין פיקוח על התנהלות הולמת מול תיירים; המחזיקים בהן אינם חייבים במס כלשהו (ארנונה, מע"מ, מס חברות ומס הכנסה) והתופעה מקטינה את מלאי הדירות הפנויות להשכרה לתושבים". המכתב, ששוגר גם לראש מטה הדיור המיועד, אביגדור יצחקי, ולמנהל רשות המסים, משה אשר, טרם זכה לתגובה. באוצר, "בודקים עם המשרדים הרלבנטיים".

מעוז ינון, מנכ"ל רשת אכסניות הנוער אברהמס, מזכיר כי רבים מהמשכירים ברשת איר בי אנד בי הם צעירים, סטודנטים, שמנצלים הזדמנות להגדיל את הכנסתם מדירה שהם גרים בה רוב השנה. "לפעמים הם באים ללילה אלינו לאכסניה ומשלמים 100 שקל למיטה, או ישנים אצל חברים ומסבלטים את הדירה שלהם בזמן האירוח - ומרוויחים את הפער. ההשכרות מביאות לארץ תיירים שאין להם 200 או 300 דולר ללילה, וישראלים מהפריפריה, שרוצים לבוא לבלות בתל-אביב ולא יכולים להרשות לעצמם לגור בה או להוציא על מלונות יקרים".

אבל גם ינון מסכים שצריך למתוח גבול כדי למנוע מפעילות שנועדה להכנסה צדדית והקלה על יוקר המחיה האישי, לעסק ממש: "חייבים לעשות הבחנה בין בעל דירה אחת או סטודנט שמגדיל הכנסה, לבין בעלי בניינים שלמים שהופכים אותם ל-40 דירות להשכרה לטווח קצר, ומשקיעים שיש להם 30 דירות, שכולן מושכרות לטווח קצר, ואף נקנו למטרה זו. אייר בי אנד בי זו כלכלה שיתופית בהתגלמותה ואני בעדה, כל עוד בעלי דירות רבות אינם מנצלים זאת כדי לעקוף רגולציה".

כמה דירות סאבלט יש בשוק
 כמה דירות סאבלט יש בשוק

נתונים: אתר "יד 2"

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988