מרקסטון תמכור מניותיה בפסגות לאייפקס ב"מחיר סוף עונה"

התקבלה הסכמת נושי מרקסטון למכירת החזקותיה בפסגות (23% מההון) תמורת 450 מיליון שקל, 30% פחות ממה שיכלה לקבל בעבר ■ התמורה, רובה ככולה, תשרת את תשלומי החוב של מרקסטון לבנקים ולמחזיקי האג"ח

זהבית כהן / צילום: תמר מצפי
זהבית כהן / צילום: תמר מצפי

קרן מרקסטון על סף יציאה מבית ההשקעות פסגות ב"מחיר סוף עונה". נושיה של מרקסטון אישרו עקרונית הבנות שהושגו בין הקרן הכושלת לקרן אייפקס למכירת החזקות מרקסטון בבית ההשקעות הגדול בישראל (23.2%) בתמורה לכ-450 מיליון שקל. הקונה, קרן אייפקס בניהולה של זהבית כהן, מחזיקה ביתרת מניות פסגות (76.8%).

העסקה הנרקמת משקפת לבית ההשקעות שווי של כ-1.9 מיליארד שקל - הרבה מתחת לשווי בו הוא רשום בספרי אייפקס (כ-3.1 מיליארד שקל). מבחינת הרוכשת מדובר בניצול הזדמנות לרכישת החזקות המיעוט בפסגות מידי גוף המצוי כיום במצוקה כספית קשה.

עד כמה הידרדר מצבה של מרקסטון בשנים האחרונות, תעיד העובדה כי בעבר סירבו קברניטיה, אמיר קס ז"ל ורון לובש, להצעתה של אייפקס לרכישת מניות המיעוט פסגות תמורת מחיר גבוה בעשרות אחוזים.

ההשבחה שלא באה בפסגות

בשנת 2010 רכשה אייפקס את החזקות השליטה בפסגות מידי קרן יורק, לפי שווי חברה של כ-2.7 מיליארד שקל לבית ההשקעות. כשקרן יורק יצאה מפסגות ואייפקס נכנסה אליו, למרקסטון ניתנה אפשרות להצטרף לעסקה לפי שווי דומה, שווי גבוה ומוצלח, ולמכור את חלקה בבית ההשקעות בתמורה לכ-626 מיליון שקל. במונחים של היום, מדובר בסכום גבוה יותר.

אבל, ראשי קרן מרקסטון העדיפו להמתין להשבחה נוספת של פסגות. אלא שעם הזמן התברר שההיפך קרה: לא רק שהשווי של מניותיה בפסגות לא טיפס, כשהתברר גם שלאייפקס, בעלת השליטה החדשה בבית ההשקעות, מחכה אתגר גדול בהשגת תשואה על השקעתה. כעת, בעקבות ההמתנה הממושכת והשחיקה הפיננסית שחלה מאז במצבה של מרקסטון, נדרשת קרן ההשקעות הכושלת להתמודד עם קיטון של כמעט 30% בתמורה הנומינלית שתקבל עבור חלקה כעבור 5 שנים.

אגב, רק לפני כשנה דחתה מרקסטון הצעה נוספת של אייפקס במחיר גבוה יותר וגם אז התעקש לובש על המחיר. ככל הידוע, הוצע למרקסטון סכום של כ-480 מיליון שקל עבור מניות המיעוט בפסגות (שלא נלוות להן כל זכויות ושאינן מניבות דיבידנדים משמעותיים).

מבחינת קרן אייפקס, מהווה הרכישה הנוכחית ניצול של הזדמנות למצע כלפי מטה את המחיר ששילמה עבור הבעלות בפסגות, ובכך לשפר את סיכוייה לאקזיט רווחי בעתיד. על פי גורמים המעורים בנושא, בעסקה הנוכחית תמחרה זהבית כהן מאייפקס את שווי מניות פסגות שבידי מרקסטון בהתאם לחובותיה של האחרונה למערכות הבנקאית והמוסדית (מחזיקי האג"ח), תוך שהותירה למרקסטון עודף קטן של מיליוני שקלים בודדים.

ככל הידוע, החוב למחזיקי האג"ח של החזקות מרקסטון באייפקס, כולל ריביות, עומד על כ-110 מיליון שקל כשלבנקים החוב גדול פי שלושה וכולל עמלות ותשלומים נוספים. בסביבת מרקסטון מדגישים עתה שהתמורה בעסקה תאפשר לקרן להשיב את חובותיה לבנקים ולמחזיקי האג"ח. "לא תהיה תספורת", הבהיר גורם בסביבת מרקסטון.

לא פשוט ולא חכם

מכירת החזקותיה של מרקסטון בפסגות, במחיר הנמוך בעשרות אחוזים ממה שיכולה הייתה לקבל בעבר, היא חוליה נוספת בכרוניקה עגומה של השמדת ערך בידי קברניטי הקרן. מרקסטון, המנוהלת כיום בידי לובש ומוטי וייס, צפויה להיוותר לאחר השלמת המכירה עם החזקה משמעותית אחת - רשת דוכני התכשיטים מגנוליה. קרן הפרייבט אקוויטי שגייסה ממשקיעיה כ-800 מיליון דולר לפני יותר מ-10 שנים, צברה על רקע התנהלותה הכושלת חובות עצומים של מאות מיליוני דולרים והיא צפויה להסב למשקיעיה הפסדים של עשרות אחוזים על השקעתם. הפסד שחלק ניכר ממנו מיוחס להשקעה המגלומנית בהקמת בית ההשקעות פריזמה.

את החזקותיה בפסגות קיבלה קרן מרקסטון בעסקה שבמסגרתה מכרה לבית ההשקעות את קופות הגמל של פריזמה. קריסת פריזמה, בית ההשקעות שמרקסטון הקימה ב-2006 בהשקעת ענק של 2 מיליארד שקל, הייתה מהגורמים המרכזיים שהובילו אותה לקשיים הפיננסיים הגדולים שעמם מתמודדת הקרן בשנים האחרונות.

את פעילותה בתחום הפיננסים המקומי החלה מרקסטון בסערה. היא רכשה נכסי ניהול השקעות מהבנקים והקימה באמצעותם את פריזמה, תוך שסימנה מטרה: להפוך בישראל לבנק השקעות בסגנון אמריקאי, שיהיה שחקן גדול ומוביל בשוק המקומי. החוב הענק שנותר כיום במרקסטון בגין בית ההשקעות (כאמור, כ-450 מיליון שקל לבנקים ולמוסדיים), נוצר על רקע הלוואות שנטלה פריזמה לטובת רכישת קופות גמל וקרנות נאמנות מידי הבנקים.

בימים "הטובים" של אמצע העשור הקודם פעלה פריזמה תחת הסיסמא smart & simple, אך תוך זמן די קצר התברר שניהול בית השקעות אינו פשוט ובמקרה של פריזמה, גם לא נעשה בצורה חכמה. שנים ספורות לאחר ההשקה המפוארת של בית ההשקעות באמפי קיסריה, שכללה הופעה של רמי וריטה, קרסה פריזמה בקול אדיר. בית ההשקעות סבל מטעויות ניהוליות (כולל מכה אדירה ויוצאת דופן בתשואות), פדיונות כבדים ומיציאת כספים, ובסופו של דבר, לא היתה לו ברירה והוא התפרק.

רק 3 הצלחות

הקריסה לוותה במכירת פעילויות של בית ההשקעות למתחריה של פריזמה: הגמל וההשתלמות נספגו בבית ההשקעות פסגות, שמרקסטון הפכה לבעלת מניות מיעוט בו; בעוד פעילות קרנות הנאמנות וניהול התיקים נמכרו לאקסלנס (מאוחר יותר ניהול התיקים הועבר לאיילון).

למרקסטון נותרה תקווה אחת בנוגע לפריזמה - ליהנות מאפסייד עם מכירת החזקותיה בפסגות, בו החזיקה באמצעות החברות אמפיק ופנומנל, שלוו מאות מיליוני שקלים מהבנקים ומחזיקי האג"ח.

אלא שכאמור קברניטי הקרן החמיצו את ההזדמנויות שניתנו להם, וכעת הם יוצאים מההשקעה בפסגות תמורת כיסוי החובות לנושים.

למעשה, מרבית השקעותיה של קרן מרקסטון היו כושלות, למעט האקזיטים שביצעה הקרן בחברות זרעים גדרה, דפי זהב ונטפים. כמעט כל יתר ההשקעות - רשת הספרים סטימצקי, חברת הנדל"ן אלרן, יצרנית רכבי השטח תומקאר, חברת ההנדסה ו-PRS וכמובן פריזמה - נחלו כישלון חרוץ.

השבוע דיווחנו ב"גלובס" שמייסד מגנוליה מבקש צו עיקול על נכסי הרשת על מנת להבטיח את חובה כלפיו. זאת, בשעה שקברניטי מרקסטון מנסים להציל השקעה זו באמצעות הנפקה בבורסת AIM בלונדון.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988