"שימוע הגז התנהל כמו קרקס, זה עצוב"

כך אומר ל"גלובס" אחד מלקוחות הגז הגדולים במשק ■ "כל מי שאומר שמדובר במתווה סביר, אז או שהוא לא מבין דבר במשק הגז - או שהוא מעדיף להעמיד פנים כי כבר נגמר לו הכוח"

קידוח תמר אסדה קידוח לוויתן / צלם: יחצ
קידוח תמר אסדה קידוח לוויתן / צלם: יחצ

כל מי שצפה בשימוע הגז שניהל הצוות המקצועי בראשות משרד האנרגיה בשבוע שעבר הובך. אם זה לא היה כל כך עצוב, זה היה מצחיק" - כך טוען אחד מלקוחות הגז הגדולים בשיחה עם "גלובס". הלקוח, שהעדיף שלא להיחשף, הוסיף: "אני כבר לא מדבר על התוכן של המתווה, שיש בו דברים מוטרפים. כל מי שאומר שמדובר במתווה סביר אז או שהוא לא מבין דבר במשק הגז, או שהוא מעדיף להעמיד פנים כי כבר נגמר לו הכוח".

ביום רביעי הקרוב אמורה הכנסת להצביע על אישור מתווה הגז שאותו גיבשה המדינה בחודשים האחרונים. במידה ויאושר, יחתום שר הכלכלה אריה דרעי על סעיף 52 שמאפשר לעקוף את הממונה על ההגבלים העסקיים. רגע לפני שהמתווה מוצג לכנסת, מתרעם אחד מלקוחות הגז הגדולים במשק על תוכנו ועל התנהלות המדינה בשימוע שניהלה.

"נתחיל מהעובדה שהמדינה נתנה 3 שבועות בלבד לכל מי שרוצה להגיב על שימוע הגז. זה רציני? לי, בתור צרכן גז שמכיר את משק הגז על בוריו ופועל בו כבר עשרות שנים, לקח שבועיים וחצי רק להבין את הסעיפים השונים במתווה. אין לי ספק שצרכני גז אחרים לא מבינים כמעט חצי ממנו", הוא טוען, "השימוע הפרונטלי היה מביך והתנהל כמו קרקס מדראנו".

- למה אתה מתכוון?

"ניתנה לי התראה של 30 שעות מראש להתכונן לשימוע, ורק 20 דקות להציג. אמרתי לעצמי 'מילא, הם ישמעו כל מה שיש לי להגיד, ישבו על כל ההערות ברצינות וישקלו אם להכניס שינויים'. אבל איזו רצינות ואיזה נעליים? חלק מהרגולטורים שלקחו חלק בשימוע הסתכלו בטלפון שלהם מתחת לשולחן, חלק העמיד פנים שהוא מקשיב ולא היה לו מה להגיד, וחלק קטן עוד יותר הקשיב ושאל שאלה בסוף, לא יודע אם כדי לצאת ידי חובה או לא. כך או כך, אני יכול לומר בוודאות של 110% שלא היה לצוות מספיק זמן להכניס את השינויים הנדרשים עד להצגת המתווה לכנסת. אם צוות קנדל היה מעסיק אותי בתור יחצ"ן, הייתי אומר להם: 'לפחות תחכו כמה ימים עד להצגת המתווה לכנסת. ככה זה יראה שלקחנו את השימוע ברצינות'".

- אם המתווה לא יוצג לכנסת עד יום רביעי ההצבעה תידחה עד אחרי פגרת החגים.

"אז היא תידחה, והיא צריכה להידחות. באופן תמוה, בימים האחרונים קראתי כמה כתבות בעיתון ש-BG רוצה להגדיל את הכמויות שהיא קונה מ'לוויתן', ושמשלחת של שותפות 'תמר' תצא למצרים בימים הקרובים לקדם את עסקת הייצוא ליוניון פנוסה. סתם במקרה הופיעו שתי הכתבות השבוע? התשובה היא לא. חברות הגז רוצות להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות להביא את מתווה הגז לאישור בכנסת לפני שהיא תצא לפגרה. אבל מה זה פה? אפשר להפעיל ככה לחץ על מדינה? זו לא החלטה אם לקנות שקדים רגילים או מסוכרים - זו ההחלטה הכלכלית-חברתית הכי גדולה שהכנסת קיבלה אי-פעם. האם חברי הכנסת מבינים בכלל על מה הם מצביעים?"

- איך אם כן היית מציע להם להצביע?

"הייתי אומר לחברי הכנסת: 'חבר כנסת יקר, להלן רשימת שאלות: האם אתה יודע מה זה TOP? BCM? מי זאת יוניון פנוסה? מה פירוש הסעיף אספקת גז לא רציפה בחוזה גז? מהו מחיר הגז בחוזה של חברת החשמל מול תמר ולמה הוא מוצמד? מהי המדיניות לפיתוח מאגרים קטנים? מתי צפוי המשק להיתקל במחסור של גז? כמה מפעלים היום צורכים גז טבעי? אם את או אתה לא יודעים לענות על אחת מהשאלות האלה, שהן ברמה של כיתה א' במשק הגז - אל תסכימו להצביע. לא תצליחו אחר כך לומר שלא ידעתם ולא חשבתם ולא אמרו לכם. הנה אני אומר לכם - פשוט אל תסכימו להצביע".

- מה אתה חושב על התוכן של מתווה הגז?

"הדבר הראשון שאני יכול לומר, וחשוב לי גם לפרגן, הוא שהמדינה ישבה עליו כמה חודשים ועשתה זאת ברצינות. יחד עם זאת, זה לא מתווה טוב. באמת לא טוב. להבדיל ממה שרבים אחרים אומרים, תחרות היא לא הדבר החשוב ביותר בישראל. ישראל היא מדינה קטנה עם משק מוגבל ותחרות לא יכולה להיות בו. אני חושב שהמדינה עצמה הבינה את זה וטענה לכל אורך הדרך שביטחון אנרגטי הוא הדבר החשוב - ואני מסכים. אבל המתווה לא מאפשר תחרות ולא ביטחון אנרגטי".

- המדינה טוענת כי פיתוח מהיר של מאגרי "כריש", "תנין" ולוויתן הוא שיקנה למשק ביטחון אנרגטי.

"הבעיה היא שלא כריש, לא תנין ולא לוויתן יפותחו על פי המתווה. כל מי שיש לו הבנה במשק הגז יודע זאת. חברת אדיסון, שהיא המועמדת המובילה לקניית מאגרי הגז כריש ותנין מדלק ונובל, רמזה על כך בעצמה במהלך השימוע".

"רציו אמרה חד-משמעית שהמתווה לא יאפשר לה לגייס את המימון הנדרש לפיתוח לוויתן; ולגבי מאגר תמר - הדבר ההגיוני ביותר לעשות היה לחייב את השותפות לבנות עוד צינור גז מהמתקן לחוף. העובדה שלא חייבו אותן לעשות זאת מעידה על חוסר שפיות".

אדיסון, נציין, ביקשה לקצר בצורה משמעותית את תקופת הזמן שבה יורשה לדלק ונובל למכור את כריש ותנין. על פי המתווה, הן צריכות לעשות זאת בתוך 14 חודשים. כמו כן, ביקשה אדיסון להאריך את משך הזמן שבו נאסר על לוויתן למכור גז למשק המקומי (6 חודשים לפי המתווה), וכך גם להרחיב את איסור המכירה, שיווק הגז וניהול משא ומתן עם הלקוחות בתקופה זו.

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה כי "בניגוד לנטען, לכל המציגים ניתנה במה נרחבת להשמיע עמדותיהם ואלה תיבחנה באופן מקצועי ותלקחנה בחשבון".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988