הנקראות ביותר

כך תגנו על ילדיכם מהסכנות האורבות להם באינטרנט

סיפורים על בריונות ברשת או פגיעות מיניות בילדים שמתחילות באינטרנט וברשתות החברתיות - לא חסר ■ אילו איומים אורבים לילדים באינטרנט - ומהם הכלים העומדים לרשות ההורים כדי להגן עליהם?

לפני מספר ימים פורסם כי נתפס צעיר בן 19, שהפיץ תמונות עירום של יותר מ-100 ילדים ברשת. החשוד גרם לקורבנותיו להצטלם בעירום, איים והפיץ את תמונותיהם בקרב חבריהם. עוד עלה חשד כי האיץ בחלקם לשים קץ לחייהם. החשוד נקט אמצעים להסוות את עצמו באמצעות פריצה לחשבונות אינסטגרם ופייסבוק של אחרים והשתמש בהם ככלי להסתרת פרטיו ולביצוע העבירה. בריונות ואלימות קשה ברשת הם חלק מעולמם של ילדי העידן הווירטואלי, ולפי הסקרים, כל ילד שלישי סובל מדחייה חברתית ברשת; נגד כל ילד עשירי הוקמה קבוצת גנאי בוואטסאפ; ולמעלה ממחצית בני הנוער נחשפים לפורנו באינטרנט.

"מחקרים מצביעים על הפוטנציאל השלילי הטמון בשימוש באינטרנט עקב חשיפה לתכנים בעייתיים כמו פורנוגרפיה, הימורים, אלימות קשה או סכנות עקב מפגשים וירטואליים עם פדופילים", אומר ירון סלע, פסיכולוג וחוקר בתחום השפעות האינטרנט על יחסי הורים-ילדים. לדבריו, סכנות אלו עלולות להביא להסתגרות חברתית של הילד ולהימנעות מסיטואציות חברתיות במציאות; לפגיעה בהשתתפות בפעולות משפחתיות, לדיכאון, לאימפולסיביות, להידרדרות בלימודים, להפרעות בשינה וגרוע מכך.

גלעד האן, חוקר עבירות ופשעי מחשב, סבור כי מבין כל הרעות החולות ברשת, ה"סייבר בולינג" (בריונות רשת) - היא התופעה השכיחה מכולן ולכן גם הבעייתית יותר. "הסקרים מדברים על כל ילד שלישי, ואני אומר ש-90% מהילדים במדינה הם קורבן לסייבר בולינג. כלומר, להשמצות, הצקות, קללות, תיוגים מביכים, הפצת תמונות מביכות וכדומה". עוד לדברי האן, מרצה ויועץ בתחום פשעים וסיכונים באינטרנט, הכול מתרחש היום ביתר שאת בוואטסאפ ובאינסטנגרם. "שם זה הכי חזק. הפייסבוק בקרב בני נוער - זה כבר פאסה". עוד לדבריו, גם הגילאים הולכים ויורדים. "אם לפני 4 שנים זה התחיל בכיתות ז' ו-ח', היום זה מתחיל כבר בכיתות ג' ו-ד', וקורה בעיקר מכיתה ה' ועד ט'. בכיתות י' ומעלה עוסקים יותר בחשיפה לתכנים מסוכנים כמו סמים. היום בלחיצת כפתור אפשר לקנות ברשת סמים ואלכוהול".

איפה ההורים?

סקר שערך החודש המרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי האחרון, בקרב 500 ילדים בגילאי 12-17 ובקרב 500 הורים, חושף את הידע, או בעיקר את חוסר הידע, של ההורים על הרגלי הגלישה של ילדיהם: 21% מההורים מודים שאין להם מושג מה ילדיהם עושים ברשת; ו-32% מההורים בכלל לא מגבילים את ילדיהם בשימוש במחשב או בסמארטפון, למרות ש-45% מהם חושבים ששימוש של מעל ל-3-4 שעות הוא מוגזם. "מפתיע לגלות שלמרות שמרבית ההורים (79%) חושבים שילדיהם מעורבים באלימות ברשת, קרוב לשליש מהם כלל לא מגבילים את ילדיהם בגלישה. בקרב בני נוער, תחושת היעדר גבולות בשימוש במחשב ובסמארטפון גבוהה אף יותר", אומרת אורנה היילינגר, מנהלת המרכז לאינטרנט בטוח המפעיל קו חם לתמיכה ולסיוע 24/7. היא מוסיפה כי רק 31% מההורים מגבילים את השימוש בזמנים מסוימים כמו בשעת הארוחה; חמישית (21%) מההורים דיווחו שהתקינו תוכנות סינון על המחשב; ו-19% מההורים ציינו שהם מתנים את השימוש במחשב בביצוע פעילויות ללא מחשב כמו ספורט, שיעורי בית והשתתפות בחוגים. "באחריות ההורים להציב לנוער גבולות במרחב הדיגיטלי וברשתות החברתיות. ממש כפי שעושים ברחובות ובמסדרונות בית הספר", אומרת היילינגר.

"הסכנות האורבות לילדים באינטרנט מגוונות, וההורים לא תמיד מודעים", אומר יריב פאר, מנכ"ל ספקית האינטרנט "תום", המציעה גם שירות סינון תכנים במחשב, בטאבלט ובסלולר. לדבריו, מסקר אינטרנטי שערכה "תום" באפריל האחרון בקרב 300 בני נוער בגילאים 12-15 במגזר היהודי עולה כי קרוב ל-70% מהילדים לא אומרים להוריהם את כל האמת בנוגע לשימוש במחשב; וכ-50% מהילדים בגילאי 14-15 הודו שיש להם סיסמה למחשב שההורים לא יודעים אותה. לדברי פאר, רק ל-9% מההורים יש מנגנון בקרה היכן גולשים ילדיהם או איזה תכנים מגיעים למחשבים ולטלפונים הניידים שלהם.

מסוכן כמו בכביש

על החשיבות של המעורבות ההורית מצביע גם האן. "שום חוק לא יעשה את העבודה במקום ההורים. דרושה גם מודעות במערכת החינוך, שלצערי לא עושה די בנושא. עליה להכשיר אנשי צוות שידעו לטפל בחרמות, בהפצת תמונות פוגעניות ובהרצאות מניעה".

גם סלע סבור כי הפתרונים אצל ההורים. "בדומה להתנהגויות מזיקות אחרות, גם בנושא הזה - מעורבות והשגחה הורית חשובות לדילול השפעות שליליות. סביבה משפחתית תומכת היא אחד הפקטורים החשובים ביותר לטיפול בבעיה. כלומר, מצד אחד לשמור על גבולות בטוחים, ומצד שני לאפשר לילד אוטונומיה מספקת לצמיחה ולהשגת עצמאות". לדבריו, הורים רואים באינטרנט נושא מורכב ונתקלים בארבעה אתגרים עיקריים: האתגר הראשון הוא המיומנות הטכנולוגית. "הורים מגלים לעיתים חוסר אונים משמעותי אל מול הידע הטכנולוגי של ילדיהם. אין צורך במיומנות טכנולוגית על מנת להשגיח על הילד ברשת, כמו שלא צריך לדעת מתמטיקה על בוריה כדי לדרוש מהילד להכין שיעורי בית. לצד דרישה לדעת את אופי הגלישה, יש כלי סינון שמאפשרים פיקוח על תכני הגלישה גם ללא ידע טכנולוגי".

האתגר השני הוא המינון. "קשה להורים להבין מה המינון החיובי של שימוש באינטרנט והיכן התערבותם נחוצה כדי למנוע שימוש לרעה. יש לבחון באיזו מידה שימוש של הילד ברשת פוגע בתפקוד בלימודים, עם חברים, מביא לקשיי שינה ועוד. שימוש זה עשוי להשתנות, כמו למשל בתקופה של הגשת עבודה לבית הספר או תכנון של פעולה חברתית. חשוב לשמור על 'קשב צף' אל מול הילד".

פרטיות אינה ערך מקודש

האתגר השלישי הוא אתגר הפרטיות: "המרחב הפרטי של הילד מהווה ערך חשוב, וההורים נתקלים לא פעם בהיעדר לגיטימציה חברתית. השגחה הורית עלולה להפר את 'קדושת הפרטיות' של הילד", אומר סלע. סלע סבור כי למרות החשיבות הפסיכולוגית במתן מרחב פרטי לילד, הפרטיות אינה ערך עליון. "בדיוק כפי שפרטיותו של הפרט מקודשת עד למצב שבו הוא עלול לפגוע באחרים או בעצמו, כך גם בתא המשפחתי. אין פירוש הדבר שעליכם לרגל אחרי ילדכם בחשאי. עליכם לחתום מעין חוזה עם ילדכם ולהצהיר על המעורבות בגלוי".

אתגר רביעי ואחרון הוא שיתוף הפעולה מצידו של הילד, שלעתים מתנגד בתוקף: "מומלץ לא להיגרר לוויכוח או לאלימות; לא להגיב מיד לכל פרובוקציה של הילד ולגייס חברים קרובים, בני משפחה ומורים כתומכים וכמסייעים בתיווך עם הילד ובמתן גיבוי מוסרי".

5 דרכים לבקרת הורים על ילדיהם הגולשים

1. סינון גלישה באינטרנט

ספקיות האינטרנט מציעות שירות סינון תכנים ברמה בסיסית חינם על פי חוק. השירות כרוך ברישום פשוט, ומונע גלישה באתרים העוסקים בפורנוגרפיה, אלימות, סמים, הימורים ותכנים פוגעניים.

מי שרוצה סינון תכנים מורחב יותר, יוכל לקבלו תמורת תוספת תשלום של בין 10 ל-13 שקל בחודש (ראו טבלה). כך למשל, תמורת 10 שקלים בחודש (בשנה ראשונה) וכ-13 שקל בחודש (החל מהשנה השנייה), שירות סינון התכנים המורחב של 012, המכונה "שמרטף", מאפשר להורים לחסום באמצעות תוכנה שיחות בסקייפ, צ'אטים, לנטר את הפייסבוק של הילד, להגדיר את זמני הגלישה שלו ועוד. מאידך השירות אינו חוסם גלישה באתרים כמו יוטיוב. בנטוויז'ן, תמורת כ-10 שקלים בחודש ניתן לקבל את ה"מסננט" - שירות מורחב הכולל אף הוא ניטור של הפייסבוק המתריע על חברים מפוקפקים ועוד.

ומה מציעים בעניין זה בפייסבוק? שם אין סינון תכנים, אך ניתן לדווח לפייסבוק על אדם הנוהג בבריונות כלפי אדם אחר. "בפייסבוק אין סובלנות לבריונות". נמסר מהחברה. "אנו מסירים תוכן שיש בו בריונות כשנודע לנו עליו, ועשויים להשבית את חשבון הפייסבוק של כל אדם שנוהג בבריונות או תוקף אדם אחר. הדרך הטובה ביותר לדווח לנו על הטרדה היא באמצעות קישורי הדיווח שלנו".

2. סינון גלישה בטאבלט ובסמארטפון

שירות סינון תכנים בסיסי ללא תשלום ניתן לקבל היום מספקיות האינטרנט גם לטאבלטים ומחברות הסלולר לסמארטפונים. גם כאן, מי שמעוניין בהגנה מורחבת, ישלם תוספת. סינון התכנים בסמארטפון מסנן את הרשת האינטרנטית של ספק הסלולר. במידה והטלפון עובר לגלישה על רשת אלחוטית ציבורית (נניח בבית קפה או בבית מלון), שירות הסינון אינו עובד, למעט ניטור של חשבון הפייסבוק (כלומר, שירות המתריע להורה על פעילות חשודה דוגמת מילים פוגעניות שעלולות לפגוע בילד בפייסבוק).

את החלל הזה ממלאות אפליקציות המכונות בשמן הגנרי "קליינט", שניתן להוריד הן בתשלום והן בחינם, ומאפשרות סינון חלקי או מורחב גם של רשת ה-WiFi הציבורית. הן מסננות מאחר שהן "יושבות" על הטלפון, אך החיסרון הוא שהילד יכול להסירן ממכשיר הטלפון שלו. בנקודה זו, אפליקציית קליינט המותקנת בתשלום, מתריעה להורים כאשר הילד מסיר אותה.

3. אפליקציות חינמיות

יש כמה אפליקציות חינמיות המספקות סינון תכנים בסיסי בהן: 9K - אפליקציה חינמית המספקת סינון בסיסי בגלישה על בסיס מילות חיפוש שהורים רוצים להגדיר; "רמזור", המתריאה על תכנים בעייתיים בפייסבוק של הילד כמו סייבר בולינג; ו"הכפתור האדום": תוסף לדפדפן המאפשר לילד שמרגיש במצוקה כתוצאה מאלימות או הטרדה ברשת לפתוח קריאה כדי שמישהו יצור איתו קשר. הקריאה מגיעה למוקד עמותת כפתור אדום הנלחמת בתופעות הבריונות ברשת.

4. דרך מערכת ההפעלה

מערכת ההפעלה של רוב המחשבים בישראל היא חלונות של מיקרוסופט. מיקרוסופט מציעה מספר פתרונות להורים: כאשר מוסיפים ילד ככמשתמש, ההורה יכול לקבל באופן קבוע דוחות על הפעילות של הילד במחשב, למשל, כמה זמן הילד השתמש במחשב, אתרי אינטרנט שבהם הוא ביקר, המשחקים והאפליקציות שבהם הוא השתמש והמונחים שאותם הוא חיפוש במנועי החיפוש כמו גוגל. ניתן גם לוודא שאתרים למבוגרים נחסמים או לציין אילו אתרים יהיו חסומים לילד, להגדיר מגבלות זמן לשימוש במחשב וגם ליצור מנגנון בו הילד יכול לבקש זמן שימוש נוסף.

5. קו תמיכה 24/7

קו התמיכה של איגוד האינטרנט הישראלי פועל 24/7 ומאפשר להורים ולילדים שנפגעו ברשת לפנות ולקבל סיוע. מספר הטלפון של המוקד: 03-9700911. גם חברת תום מפעילה קו סיוע והכוונה להורים להתמודדות עם בריונות רשת בטלפון שמספרו 1-800-222-340 שלוחה 2 בין השעות 16:00 ל-22:00.

** הנתונים לכתבה זו נאספו בעזרת אתר השוואת מחירי התקשורת כמה kamaze.co.il

כמה עולה שירות סינון תכנים
 כמה עולה שירות סינון תכנים

אילו איומים אורבים לילדים ברשת
 אילו איומים אורבים לילדים ברשת

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של היום
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות