הנקראות ביותר

ההמלצות היו להורדת מחירי המים ב-8% - אז למה הם לא יורדים?

המלצות ועדת בלינקוב פורסמו באוקטובר אך עדיין לא יושמו ■ בינתיים שחקני משק המים מאשימים האחד את השני, וההוזלה לא נראית באופק

ברז מים / צילום: Imagebank/Thinkstock
ברז מים / צילום: Imagebank/Thinkstock

ניתן להפחית את תעריף המים בכ-16% - כך טען סמנכ"ל רשות המים, גלעד פרננדס, בדיון מיוחד בנושא שנערך בשבוע שעבר בוועדת הכספים.

לדבריו, "אם משרד האוצר יכבד את מדיניות המשק הסגור שנקבעה לרשות המים כסמכות בלעדית לקביעת התעריפים, לא יתערב בניהולה הכספי ולא יפקיע לקופתו חלק ניכר מהכנסותיה - ניתן יהיה לבצע את ההפחתה".

הדיון התקיים בעקבות העיכוב ביישום המלצות ועדת בלניקוב שאמורים היו לאפשר הוזלה משמעותית בתעריף המים.

משק המים בישראל כולל את חברת המים הממשלתית מקורות, עשרות תאגידי מים, סוחרי מים ומפיקים פרטיים. ועדת בלינקוב, שדנה בנושא במשך שנתיים, בחנה דרכים לייעל את משק המים בכלל ואת חברת המים הממשלתית מקורות בפרט.

המלצות הוועדה כללו תיקוני חקיקה, רפורמה בהיטלי ההפקה שמשלמים כל מפיקי המים, החזרת השליטה של מקורות בחברת מפא"ר ועוד. יישום ההמלצות אמור היה להוביל להורדת תעריפי המים ב-7%-8%.

ואולם, על אף שההמלצות פורסמו כבר בחודש אוקטובר 2014, הן עדיין לא יושמו, וכל שחקן במשק המים מטיל את האשמה על אחר. בעוד שחברי הכנסת מאשימים את ריבוי תאגידי המים בתעריף הגבוה, ברשות המים מפנים אצבע מאשימה כלפי האוצר. באוצר, לעומת זאת, מאשימים את המונופול הממשלתי מקורות. כך או כך, הוזלת התעריף לא נראית באופק.

"קיימות 3 פעולות מרכזיות שעל האוצר לעשות על מנת להוריד את תעריפי המים", טוען פרננדס. "פעולה עיקרית אחת היא להחזיר לקופת רשות המים את הסכום הגדול שהיא גובה מהיטלי ים וביוב. כיום גובה משרד האוצר כ-300 מיליון שקל בשנה מהיטלים אלה, ובמקום שהסכום יישאר במשק המים ויאפשר את הוזלת התעריף - הוא מגיע לקופות האוצר.

"המלצה נוספת היא להפחית את סבסוד תעריפי המים לחקלאים, או לחילופין שהסבסוד יעשה מתקציב המדינה ולא יסובסד על-ידי צרכני המים הביתיים. סבסוד זה מגיע לכ-400 מיליון שקל בשנה. המלצה שלישית היא לבטל או להוזיל את הארנונה המוטלת על המתקנים של תאגידי המים".

באוצר, לעומת זאת, מפנים כאמור אצבע מאשימה כלפי חברת מקורות, וטוענים כי בזמן שתאגידי המים ממשיכים להתייעל, מה שאיפשר את הוזלת תעריף המים בשנתיים האחרונות ב-15% - מקורות אינה עושה זאת.

גם האוצר מסכים כי ניתן להפחית את תעריף המים, אך טוען כי למונופול הממשלתי יש אינטרס מובהק שהתעריף לא יירד. עוד מוסיפים באוצר כי למקורות יש ועד עובדים חזק שלא מאפשר זאת.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) טען בדיון כי תאגידי המים הם האשמים. לטענתו, "יש להביא לצמצום תאגידי המים. בעשור אחד עלה החשמל ב-74%, והמים ב-104% - וזה הבדל עצום. יש לצבוע את כסף הרווחים, שלא ילכו למטרות אחרות".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) הסכים עם דבריו של לוי ואמר כי "מדברים כל הזמן על מונופול הגז, אבל יותר גרוע זה 54 מונופולים של מים, כשכל מונופול משכפל את ההוצאות של האחרים, וכל אחד יכול לגבות מס. גביית מים זה גביית מס מהאזרח אך בלי האחריות של ממשלה שגובה מסים. הקמנו 54 מונופולים שגובים מס. יש לצמצם את מספר התאגידים".

יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען כי "סניגורי תאגידי המים אמרו שיקומו 5 בלבד, וכיום יש כבר 54 עם שכר ותנאים מופלגים. המחיר עלה באופן דרסטי, והמטרה שלשמה הוקמו התאגידים לא הושגה. משק המים זה נושא של ועדת הכספים, ולא ארפה ממנו עד שהמחירים יירדו".

"המחיר הופחת"

"להגיד שהתעריף עלה בגללנו זו אמירה פופוליסטית שמעידה על חוסר הבנה" - כך אמר שעיה קרפ, מנכ"ל תאגיד המים "מעיינות הדרום", בפאנל שערך לאחרונה "גלובס" עם מנכ"לי תאגידי המים.

לדבריו, "התעריף עלה כי ממשלת ישראל החליטה שהיא מפסיקה לסבסד את מחיר המים שלא שיקף את עלותו האמיתית. ישראל עדיין מסבסדת את המים לחקלאים, לירדן ולרשות הפלסטינית. אם יורידו את כל הסבסוד הזה, התעריף יירד בכ-8%".

עוד מוסיף קרפ כי השוואת מחיר המים למחירו טרם הוקמו התאגידים היא השוואה לא נכונה: "זה כמו להשוות בין תפוחים לתפוזים. כשאספקת המים הייתה באחריות הרשויות המקומיות, הן לא עמדו בתקנים הנדרשים. התאגיד שלי אחראי על 4 רשויות, כאשר בכל רשות יש מתקן לטיהור שפכים. היום תושבים בישראל יכולים לפתוח את הברז ולשתות מי ברז באיכות הגבוהה ביותר שיש בעולם - לא פחות מבקבוק של מים מינרליים.

"בשנתיים האחרונות הופחת מחיר המים ב-15%, כאשר הפוליטיקאים מנסים לגזור על זה קופון. זה פשוט מצחיק. הסיבה היחידה שהופחת מחיר המים היא התייעלות התאגידים. לפני הקמת התאגידים, פחת המים עמד על כ-25% משום שאף רשות מקומית לא השקיעה בתשתיות. הפחת ב-2015 יעמוד על כ-10%. כלומר, הרבה פחות מים מבוזבזים, ולכן ההוזלה התאפשרה".

חן סלטי, מנכ"לית איגוד "עין נטפים", הוסיפה כי הוזלת התעריף התאפשרה גם בזכות אחוזי הגבייה הגבוהים יחסית ביחס לתקופה שבה לא היו קיימים איגודי המים: "באיגוד שלי עומדים אחוזי הגבייה על 98%, זאת לעומת 80% גבייה בשנת 2006".

לדבריה, הפחתת המים צריכה להיעשות קודם כול על-ידי ייעול חברת מקורות: "מתוך מחזור שנתי של יותר מ-100 מיליון שקל, אנחנו משלמים למקורות 59 מיליון. הדרך להפחית את תעריף המים מתחילה במונופול הממשלתי מקורות".

עדי שטרנברג, מנכ"ל תאגיד המים ת.מ.ר ומי שמכהן גם כיו"ר פורום מנכ"לי תאגידי המים, האשים את מקורות בכך שהתעריף לא מוזל: "תעריפי המים ירדו בהתאמה בשנתיים האחרונות לאור התייעלות תאגידי המים על-פי דרישת רשות המים. ניתן להפחית אותם עוד על-ידי בחינה מעמיקה של דוח בלניקוב וסוגיית מקורות".

עוד ציין שטרנברג כי לא רק שראשי הרשויות מרוצים מהתאגידים, אלא הם אף רוצים להרחיב את סמכותם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות