שנת הדוב: איך תשפיע המפולת בסין על העולם?

האיכר הסיני יאנג צ'אנג עדיין לא מאמין שזה קרה לו. בשנה שעברה, כשהממשל הסיני פתח את שווקי ההון לקהל הרחב, אסף יאנג את כל כספו, הוסיף עליו כספים של קרובי משפחתו שריכז, וקנה בסכום כולו מניות, שעד אז רק נסקו ונסקו ונסקו.

"הבנתי שהסיכונים גדולים, אבל השוק היה במצב טוב", הוא אמר לכתבת CNBC בסין. עם זאת, יאנג עשה טעות חמורה יותר מסתם כניסה לשוק שדוהר בפראות. הברוקר שלו הציע לו לקחת הלוואה של מיליון דולר כדי לקנות גם בה מניות - יותר מפי חמישה מההון העצמי שהשקיע. כשהשוק הגיע לנקודת השפל הראשונה שלו בתחילת יולי, הברוקר שלו הכריח אותו להחזיר את ההלוואה. אולם משום שההלוואה הגדולה צברה ריבית, וההפסדים בבורסה היו גדולים, כעת הוא חייב יותר כסף מה-200 אלף דולר שהשקיע. הוא נותר חסר כול.

יאנג אינו היחיד. מיליונים רבים של סינים איבדו חלקים נכבדים מחסכונותיהם בקריסה הגדולה של הבורסות הסיניות שהחלה ב-12 ביוני השנה. מאז איבדה הכלכלה הסינית - כפי שהיא משתקפת במדד של בורסת שנחאי - כשליש מערכה: 3.25 טריליון דולר, ליתר דיוק. ההפסד, לשם השוואה, גבוה פי 10 מהתל"ג השנתי של יוון שמככבת לאחרונה בראש מהדורות החדשות הכלכליות (232 מיליארד דולר), ויותר מערכו של כל שוק המניות בצרפת.

הירידות הללו מתרחשות על רקע רפורמות ממשלתיות שפתחו את המסחר בשוק ההון לציבור הסיני הרחב, ואף העבירו חוקים שאפשרו לאזרחים ללוות כסף על מנת להשקיע אותו בבורסות; פרופיל המשקיעים בבורסות הסיניות מעניין במיוחד: 66% מהם לא סיימו תיכון ו-6% מהם כלל אינם יודעים קרוא וכתוב. בחודשים שלפני הקריסה האחרונה, המשקיעים הללו נהרו לבורסה בהמוניהם: 170 אלף חשבונות סחר נפתחו בבורסות בכל חודש - פי עשרה מהממוצע החודשי ב-2014.