המבקר: הנגדים בצה"ל מרגישים מנוצלים בשל שכרם הנמוך

מבקר המדינה, יוסף שפירא, שפרסם היום (ד') דוח חריף על התנהלות צה"ל ומשרד הביטחון, מצביע על פגיעה מתמשכת בשכרם ובתנאי הפרט של נגדים המשרתים בצבא הקבע. זאת, על רקע התנגדות משרד האוצר לקיים חלק מהסכם השכר של הנגדים שנחתם בשנת 2007.

הסכם השכר נחתם בין צה"ל לבין משרד האוצר בעקבות קביעת ועדה מיוחדת שהקים הצבא, שבחנה את מבנה השכר של אנשי הקבע. במסגרת שלב א' של ההסכם בוטלו רכיבים בשכרם של נגדים בקבע שנועדו להמריץ אותם להשתלב בלימודים גבוהים, שכן עד מועד ההסכם הם תוגמלו על כל תואר אקדמי שהוא. בנוסף, בוטל להם רכיב השכר בגין תעודת גמול השתלמות. צה"ל החיל את ההסכם על נגדים צעירים שנכנסו מאז לקבע, וטרם החלו בלימודיהם.

מדובר בהסכם שנועד להיות מכלול אחד שעל-פיו עם ביטול רכיב האקדמיזציה אמור היה צה"ל להפנות משאבים שיאפשרו לו לתגמל נגדים צעירים המשתכרים שכר נמוך, שכן כ-25% מכלל הנגדים בצה"ל מקבלים כיום השלמות לשכר מינימום. אלא, שחלק ב' של ההסכם טרם מומש בידי משרד האוצר, וזאת חרף מאמציה של מערכת הביטחון להביא לאישורו. חלקו השני של ההסכם נחתם בין צה"ל לבין האוצר ב-2013, אך האוצר מעכב מאז את קידום אישורו בממשלה.

במשרד האוצר טענו בתגובה למבקר המדינה כי החיסכון התקציבי שנוצר מחלקו הראשון של הסכם השכר של הנגדים הופנה להתעצמות צה"ל ולא למימון חלק ב' שלו. בנוסף ציין המשרד כי החלת הסכם זה בצה"ל תחייב את האוצר לקיים השוואת שכר עם בעלי דרגות מקבילות לאלה של הנגדים גם במשטרה ובשירות בתי הסוהר, באופן שיעלה לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים בשנה. שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, דרש לכרוך את פתרון בעיית השכר של הנגדים במסגרת הדיונים על תקציב הביטחון.

בעוד הבעיה נמשכת, שכרם וזכויות הפרט של הנגדים נפגעים, ואין פתרונים, הניח בנובמבר האחרון שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, הצעת החלטה על שולחן הממשלה שנועדה לאשר את חלק ב' של הסכם השכר. אלא שבמשרד הביטחון טענו לפני מבקר המדינה כי בשל התנגדות האוצר ראש הממשלה החליט שלא להעלות את הנושא לדיון.

מבקר המדינה העיר על כך וכתב בדוח כי "העיכוב המתמשך במימוש חלק ב' להסכם השכר פוגע בזכויות אוכלוסיית הנגדים. החלק הראשון כבר נכנס לתוקף וגרם לפגיעה בפוטנציאל ההשתכרות של נגדים. לפיכך, משמומש החלק הראשון של ההסכם יש לממש את החלק השני שלו שנועד להרחיב את טווח התגמול המקצועי לנגדים. על משרד האוצר ועל משרד הביטחון, בשיתוף עם משרד ראש הממשלה, לפעול בדחיפות להביא את חלק ב' לשכר הנגדים לדיון בממשלה כדי שניתן יהיה לממשו".

בינתיים, כפי שעולה מדוח המבקר, בצה"ל מזהירים מפגיעה במוטיבציה לשירות מצד נגדים: 56% מכלל הנגדים בצה"ל שנמצאים בשנות הקבע הראשונות שלהם הביעו ב-2013 נכונות להאריך את שירותם, לעומת 72% בשנת 2002. בצה"ל מייחסים חלק מהירידה התלולה הזאת לתנאי השכר של הנגדים.

בצה"ל התריעו כי בחלק גדול מן המקרים מדובר בנגדים בעלי מיומנויות ייחודיות שחלקם משתחררים מהצבא ביוזמתם. מנתוני הצבא המובאים בדוח עולה כי בשנת 2013 17.7% מהנגדים בקבע ראשוני ביקשו להשתחרר משורות הצבא ביוזמתם, לעומת 12.8% בשנת 2011.

מבקר המדינה מתייחס במסגרת הדוח גם למחקר שעשתה המחלקה למדעי התנהגות (ממד"ה) בצה"ל, ובמסגרתו עדויות של נגדים המצביעות על פער בין דרישות 'טוטאליות' של המערכת הצבאית מהם לבין המחויבות שלה כלפי הפרט, תוך ציון השכר הנמוך שהם מקבלים. על-פי חלק מהעדויות, פער זה מייצר בקרב נגדים בשנות השירות הראשונות שלהן תחושה של ניצול.

 שכר הנגדים בצהל

צה"ל: "חלק גדול מהממצאים תוקנו"

מצה"ל נמסר בתגובה: "דוח הביקורת התקבל בצה"ל ונלמד היטב. חלק גדול מן הממצאים תוקנו זה מכבר, או שהיקפם צומצם באופן דרמטי. תהליך המינוי הבכיר במערך הנגדים הוסדר כבר ב-2012. בסיכום שנת העבודה 2014 ניתן לראות כי ישנה מגמה חיובית והטבה ביחסי הקידום של הנגדים בצה"ל.

"תהליך קבלת ההחלטות בחילות, ככלל, נמצא מובנה, סדור, מקצועי וראוי, אך לצד זאת נמצא כי יש מקום לשפר את תהליך התיעוד 'בזמן אמת' של ההחלטות שהתקבלו ואת הנימוקים לכך, ולהדק את הבקרה המטכ"לית על תהליכי השחרור בעילת אי-מעבר לקבע המובהק. שינויים אלה כבר הוטמעו בתהליכי העבודה וימשיכו להיות מטופלים גם בהמשך".

באשר לשכר הנגדים נמסר: "צה"ל ומשרד הביטחון פועלים כל העת למימוש ההסכמים שנחתמו במלואם, כאשר במהלך השנים האחרונות נערכו פניות בכל הדרגים למשרד האוצר בדרישה כי יכבד הסכמי שכר. חרף זאת, האוצר לא פעל לממש את ההסכמים וגרם לפגיעה משמעותית וממושכת בשכרם של נגדי צה"ל, ואף לתופעה הולכת וגוברת של נגדים מצטיינים אשר מבקשים לסיים את שירותם בקבע על רקע תנאי שכרם".