החשבונות החסויים של יוסף גרינפלד שבנק אגוד מסרב לחשוף

לאיש העסקים פושט-הרגל יוסף גרינפלד ישנם חשבונות בבנק אגוד, שלמנהל המיוחד על נכסיו, עו"ד עופר שפירא, לא ידוע כמה כסף יש בהם. ואולם, בנק אגוד מסרב למסור לעו"ד שפירא פרטים על תוכן החשבונות בשל חיסיון בנקאי של המורשים האחרים בחשבונות.

למרות שמצבת הנכסים המלאה של גרינפלד טרם נחשפה, החליט המנהל המיוחד להמשיך במשא-ומתן עם גרינפלד על הסדר נושים. שפירא אף הציג בבית המשפט את המתווה המתגבש בקווים כלליים. בשבוע שעבר מסר שפירא לבית המשפט הודעה על כישלון המשא-ומתן להסדר נושים.

בתוך כך, שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, איתן אורנשטיין, קיבל לפני כשבועיים וחצי את בקשת בנק אגוד לקבל ארכה של 30 יום, כדי לפנות למורשים האחרים בחשבונותיו של גרינפלד ולקבל את הרשאתם למסירת הפרטים על החשבונות.

השאלה המתעוררת היא מדוע נדרשת לבנק תקופה של 30 ימים כדי לפנות למורשים האחרים בחשבונותיו של גרינפלד, והאם לא קיימת סכנה שהחשבונות ירוקנו במהלך תקופה זו?

בקשתו של המנהל המיוחד לקיצור הזמן שניתן לבנק נדחתה על-ידי בית המשפט.

מצבת נכסים חסרה

אף שגרינפלד הגיע לסף פשיטת-רגל, איש לא יחלוק על היותו איש עסקים מוכר, מקושר וממולח. בעשורים האחרונים הוא מוכר בעיקר כאחד מבעלי השליטה בחברות האחזקות הציבוריות, קרדן יזמות וקרדן אן.וי, שחוו זעזוע מבחינת ערכן.

ואולם, גרינפלד צמח כאיש עסקים בעולם מעט שונה - תחום היהלומנות, המאופיין בחברות פרטיות המאוגדות לעתים קרובות במקלטי מס, ובעסקים בינלאומיים המתנהלים בדיסקרטיות מירבית. בחלק מחברות הפרטיות שבאמצעותן עשה עסקים בישראל, החזיק גרינפלד עד לשנת 2011.

גרינפלד נקלע לחדלות פירעון לאחר שלא עמד בנטל חובותיו לבנק לאומי, שהגיש נגדו בקשת פשיטת-רגל בחודש מארס האחרון.

לטענת הבנק, אין לגרינפלד מקורות לתשלום חובותיו בסך של כ-350 מיליון שקל, מתוכם כ-125 מיליון שקל לכל אחד מהבנקים - פועלים ולאומי - ועוד כ-28 מיליון שקל לבנק אגוד, המחזיק בשיעבודים עד לסך של 18 מיליון שקל על 3 דירות היוקרה של גרינפלד במגדלי אקירוב בתל-אביב.

בסוף מארס האחרון מונה עו"ד שפירא, שמייצג את בנק לאומי, למנהל מיוחד זמני על נכסיו של גרינפלד. השופט אורנשטיין הסמיך את עו"ד שפירא, בין היתר, "לדרוש ולקבל מגרינפלד, או מכל אדם אחר את כל החשבונות, הדוחות והנכסים של גרינפלד או כל מידע הנוגע לנכסי גרינפלד, רכושו ועסקיו".

שפירא פנה, בין היתר, לגרינפלד עצמו ולבנק אגוד כדי לקבל מהם פירוט על נכסיו של גרינפלד.

גרינפלד מסר לעו"ד שפירא פירוט על כלל נכסיו בכתב. ל"גלובס" נודע כי מפירוט זה נשמטו מסיבה כלשהי אותם חשבונות בבנק אגוד.

פנייתו של עו"ד שפירא לבנק אגוד בנוגע לחשבונות נעשתה רק ביוני האחרון. הבנק השיב ב-1 ביולי במכתב ששלח עו"ד ישראל בכר, ובו מסר פרטים על חשבון אחד של גרינפלד ואף צירף דפי חשבון בקשר לחשבון זה; אך באותו מכתב ציין עו"ד בכר כי קיימים בבנק חשבונות נוספים של גרינפלד יחד עם "צדדים שלישיים", שהבנק מנוע מלמסור מידע אודותיהם בשל חיסיון בנקאי.

במתווה להסדר הנושים שהתגבש במשא-ומתן בין גרינפלד למנהל המיוחד שפירא הוסכם, בין היתר, כי גרינפלד ידאג להזרמת כספים מ"גורם שלישי" שזהותו אינה ידועה בשלב זה, ובתמורה לא יוכרז כפושט-רגל.

ההסדר היה אמור להביא להחזר של כ-100 מיליון שקל לנושים מתוך חובות של 350 מיליון שקל. לא ברור כיצד ניתן היה להעריך אם 100 מיליון שקל מהווים החזר מספק לנושים, בהתחשב בעובדה שחלק מנכסיו של גרינפלד - החשבונות בבנק אגוד - טרם נחשפו, וגם טרם התברר במה כרוך, מבחינה משפטית, מימוש נכסיו באותם חשבונות.

בשבוע שעבר הודיע המנהל הזמני שפירא לבית המשפט כי המשא-ומתן להסדר נושים נכשל, בין היתר בשל סירובה של אשתו של גרינפלד "לתרום" את חלקה להסדר על-ידי ויתור על זכויותיה בדירות, וכן בשל התרשמותו כי הזרמת הכספים מ"הגורם השלישי" בוששה לבוא.

"חשש לריקון החשבונות"

במקביל לניהול המשא-ומתן עם גרינפלד, ב-14 ביולי הגיש עו"ד שפירא בקשה לבית המשפט להורות לבנק אגוד להעביר לו לאלתר את פרטי החשבונות, לרבות חשבונות קשורים שהתנהלו בבנק מתחילת 2012.

בתגובה לבקשה ביקש הבנק ארכה של לא פחות מ-30 יום, על-מנת "שיפעל לאתר את הלקוחות הרלוונטיים לחשבונות החסויים לקבלת עמדתם לבקשה".

מדוע נדרש זמן ממושך של חודש ימים כדי לאתר את המורשים האחרים בחשבונותיו של גרינפלד? האם לקוחות אלה של הבנק מצויים בחופשה במקום מרוחק ואינם ניתנים להשגה? הבנק לא פירט.

המנהל המיוחד שפירא התנגד למתן 30 הימים ונימק זאת, ברמיזה, בחשש כי החשבונות ירוקנו.

השופט אורנשטיין קיבל את בקשת הבנק, תוך שהוא פוסק כי המנהל המיוחד לא ביסס את טענתו בעניין החשש להברחת נכסים.

"לא דנו בוויתור"

המנהל המיוחד לא ויתר, ובשבוע שעבר הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה, תוך שהוא מבקש לקצר את משך הזמן שניתן לבנק לפנות ללקוחותיו, המורשים האחרים בחשבונות החסויים. הפעם הוא כבר העלה במפורש את החשש להברחת הנכסים.

"לכאורה, עד המועד שבו תינתן תגובת הבנק עשויים החשבונות להתרוקן כליל, כך שהדיון בבקשה יהפוך להיות תיאורטי, והאינטרסים של נושי החייב יפגעו פגיעה בלתי הפיכה", טען שפירא.

ואולם, השופט אורנשטיין דחה את הבקשה לעיון חוזר בנימוק פרוצדורלי, לפיו היה על עו"ד שפירא להגיש ערעור על החלטתו או להגיש בקשה חדשה לקיצור משך הזמן שניתן לבנק.

מטעם המנהל המיוחד, עו"ד שפירא, נמסר: "לגרינפלד ניתנה הזדמנות להציע הסדר שהותנה מראש בגילוי מלא של כל העובדות וכל הנכסים, וכן הובהר כי כל נכסיו של גרינפלד, הידועים וגם אם יימצאו בעתיד, ימומשו וישמשו לפירעון חובותיו. בנוסף, גרינפלד הציג כי ביכולתו להציג מקורות חיצוניים מעבר לנכסיו הקיימים לטובת ההסדר. מעולם לא עלה לדיון כל ויתור, לא על חוב ולא על נכסים. משהובהר כי אין ביכולתו של גרינפלד להציע מקורות חיצוניים, ולא ניתן גילוי מלא של העובדות, הסתיים המשא-ומתן להסדר".

מטעמו של גרינפלד נמסר: "עו"ד שפירא קיבל לידיו את המידע על כל החשבונות האישיים בבנק אגוד. כל בקשותיו של שפירא מולאו במלואן. היום התקבלו מעו"ד שפירא בקשות בקשר לשני חשבונות של חברות פרטיות שגרינפלד הוא בעליהם, והם יימסרו בהקדם. יש לציין כי אין בחשבונות הללו שום יתרת זכות, וגם לא הייתה ערב ההליך בבית המשפט".