מיליארד שקל לקיצור תורים בבתי"ח, שיפור חדרי המיון ורפורמות

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרדו משה בר סימן טוב רשמו היום (ה') הישג משמעותי עבור מערכת הבריאות, במסגרת אישור הממשלה לתקציב המדינה בשנים 2015-2016. השניים סיכמו מול ראשי האוצר על תוספת ריאלית של כמיליארד שקל לבסיס התקציב עד שנת 2017, שתוקצה למספר תוכניות שעיקרן חיזוק הרפואה הציבורית. בתמורה, משרד הבריאות הבטיח לתמוך במכלול סעיפי הבריאות בחוק ההסדרים הנוגעים לריסון הרפואה הפרטית - זאת בכפוף למספר "ריכוכים" שחלקם בוצעו כבר אמש.

התוספת התקציבית נחשבת גבוהה מזו שהובטחה לשרת הבריאות לשעבר יעל גרמן, אף שמדובר בסכום דומה על פניו, שכן כ-300 מיליון שקל מתוך התקציב שהובטח לה אמורים היו להגיע מהיטלים על בתי חולים פרטיים ותיירי מרפא - סכום שבאופן טבעי יכול להשתנות שכן הוא תלוי בהכנסות.

עם זאת, התוספת הנוכחית רחוקה מאוד מזו שהודיע עליה הבוקר בחגיגיות משרד האוצר, שטען כי מדובר בלא פחות מ-4.6 מיליארד שקל למערכת הבריאות. הפער בין הסכומים נובע בין היתר מן העובדה כי האוצר כלל בהודעה תוכניות רבות שתוקצבו כבר לפני שנים, כמו הרפורמה בבריאות הנפש ומענקים לבניית בית החולים באשדוד. זה לא מנע מיו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר ליאוניד אידלמן, לברך הבוקר על "תוספת של 4 מיליארד שקל".

ליצמן ובר סימן טוב לא התעקשו בסופו של דבר על שינוי מידי בשיטת התקצוב של בתי החולים לאור ההתנגדות של האוצר ולמרות שהצהירו כי לא יתמכו בחוק ההסדרים ללא השינוי שדרשו, אולם במסגרת ההסכמות התקציביות השיגו חלק ממבוקשם בעניין - בין היתר באמצעות סכום של 200 מיליון שקל בשנה לטובת "מבחני תמיכה" לבתי החולים הציבוריים - סכום שיוקצה להם על בסיס עמידה בפרמטרים ויעדים שונים. עד היום, בתי החולים נשענו רק על הכנסות מקופות החולים כאשר המדינה כיסתה בדיעבד את הגירעונות שלהם בשיטת "כיבוי שריפות". כמו כן הוסכם במסגרת החלטת ממשלה כי שרי הבריאות והאוצר יבחנו שינוי קבוע בשיטת התקצוב.

בין ההסכמות התקציביות שגובשו נקבע כי 100 מיליון שקל בשנה יוקצו לקיצור התורים לניתוחים, זאת באמצעות הרחבת התשלומים שניתנים לצוותים הרפואיים בגין ניתוחים בשעות אחר הצהריים. 100 מיליון שקלים נוספים בשנה יוקצו לטובת שיפור תשתיות חדרי המיון וקיצור זמני ההמתנה בהם. 80 מיליון שקל יוקצו לקופות החולים עבור פתרונות שמהווים תחליפים לאשפוז בבתי חולים (בין היתר אשפוז בית), כאשר סכום זה יגדל לכדי 160 מיליון בשנת 2016.

סכום של 75 מיליון שקל יוקצה למודל ה"פול-טיימרים" - רופאים בכירים בבתי חולים שיקבלו שכר גבוה מאוד (עד 100 אלף שקל בחודש) בתמורה לוויתור על פרקטיקה פרטית והקדשת שעות רבות יותר למערכת הציבורית.60 מיליון שקל יוקצו עבור הגדלת הרישיונות למכשירי MRI, ובעיקר לתוספת תקני כוח אדם לתפעול המכשירים האלה. 50 מיליון שקל יוקצו לתוכנית לאומית למניעת זיהומים בבתי החולים, 25 מיליון שקל יוקצו לתוכנית לאומית לאורח חיים בריא ו-10 מיליון שקל יוקצו לתוכנית להפחתת מקרים של שבץ.

התוספת השנתית לתקציב סל התרופות, שעמדה בשנים האחרונות על 300 מיליון שקל, תגדל גם היא ב-25 מיליון שקל ותעמוד על 325 מיליון שקל. בנוסף, הוסכם כי בתוך חודש ימים תגובש נוסחה חדשה לחישוב מדד יוקר הבריאות שמשליך באופן ישיר על תקצוב המערכת. עוד הוחלט, כי תוקם חטיבה חדשה במשרד הבריאות שתנהל את בתי החולים הממשלתיים, בדומה לחטיבת בתי החולים של שירותי בריאות כללית. בתוך שבוע, כך הוסכם, ייצא מכרז בעניין לתפקיד מנהל החטיבה. מודל זה נפסל בעבר במסגרת ועדת גרמן, שהחליטה על הקמת רשות לניהול בתי החולים במנותק ממשרד הבריאות - רשות שפורקה מיד עם כניסתו של ליצמן לתפקיד.

"התוכנית גובשה במטרה להביא לקידום וייעול מערכת הבריאות, תוך הובלת מדיניות חברתית לטובת ציבור החולים", אמר היום ליצמן. המנכ"ל בר סימן טוב הוסיף: "יישום כלל התהליכים והקצאת המשאבים יביאו לשיפור השירות למטופלים בשנים הקרובות. לצד הקצאת המשאבים התוספתיים אנו נפעל לחיזוק יכולות הניהול של הממשלה על המערכת וטיפול בתפר שבין הרפואה הפרטית לציבורית". גם במשרד האוצר בירכו על הסיכומים והבהירו כי חיזוק המערכת הציבורית חייבת להיעשות בד בבד עם ריסון השוק הפרטי, וכי זו המהות של ההסכמות בין המשרדים - "עסקת חבילה".

 התוכניות והתקציבים החדשים