כאשר המשבר הפיננסי הגדול איים להחריב את הכלכלה הגלובלית, נורבגיה יצאה כמעט ללא פגע. אולם, הסחרור בשוק הנפט מאיים כעת לעשות "בלגן גדול" במדינה העשירה בסקנדינביה ואחת העשירות בעולם.
ב-2010, שנתיים לאחר פרוץ המשבר הפיננסי הגדול, האבטלה בנורבגיה טיפסה לרמה של 3.7%. צניחת מחירי הנפט השנה כבר הקפיצה את שיעור האבטלה לרמה של 4.3% בחודש מאי, שיעור האבטלה הגבוה ביותר מזה 11 שנים. בשבועות האחרונים, מחירי הנפט צנחו בחדות מתחת ל-50 דולר לחבית וכעת עולה השאלה כיצד תצליח נורבגיה להתמודד עם כך.
כלכלת נורבגיה, כמו מעצמות אנרגיה אחרות, מבוססת כמעט לחלוטין על יצוא נפט וגז. הנפט מהווה כ-80% מההכנסות השנתיות של המדינה וכ-45% מהיקף היצוא שלה. תאגיד הנפט הממשלתי סטייטאוייל (Statoil) הצליח לחזות את עודף ההיצע בשוק וכבר החל להתייעל ולקצץ בהוצאות שישה חודשים לפני הצניחה האחרונה במחירים.
אז כיצד תוכל הממשלה להתמודד עם מחירי הנפט הנמוכים? ב"בלומברג" מעריכים שייתכן כי במקרה הגרוע היא תאלץ למשוך כספים מקרן הרווחה העצומה שהיא הקימה מההכנסות הנפט והגז. היקף הקרן עומד על כ-875 מיליארד דולר והיא נועדה לשמר ואף להרחיב את מדיניות הרווחה ה"מפנקת" והמפורסמת של המדינה.
לפי התכנון, הממשלה אמורה למשוך כספים מהקרן רק בעוד כמה עשורים ולכן אם היא תעשה כך בשנים הקרובות יהיה זה צעד היסטורי. אף פוליטיקאי אינו מעוניין לגעת בקרן הרווחה, אך אם מחירי הנפט ימשיכו לצנוח, ייתכן שהממשלה תאלץ למשוך כספים מהקרן או לחלופין להגדיל את המסים שגם כך הם מהגבוהים בעולם.
דילמת הנפט של נורבגיה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
