ביקורת על ניסיון האוצר לקדם את "מס הפיתוח" בחוק ההסדרים

נשיא איגוד לשכות המסחר בתל-אביב, אוריאל לין, קרא היום (ד') לשר האוצר, משה כחלון, לסגת מהתוכנית להחלת מה שהוא מכנה "מס חדש" המתכנה מס פיתוח. לדברי לין "מדובר במס בעל השפעות דרמטיות על כלל תושבי המדינה ועל עסקיה, שמתגבש בלי שקיפות ובלי שמתקיים דיון מעמיק בכנסת על תוכנו ועל השפעותיו הרוחביות לטווח הארוך". באוצר טוענים בתגובה כי לא מדובר במס חדש אלא בהסדרת תחום הוצאות הפיתוח הסובל כיום מחוסר אחידות, המעכבת פיתוח פרויקטים בעיקר במגזר הלא-יהודי.

מדובר במס שאמור להחליף את ההיטלים שגובות רשויות מקומיות בתמורה לפיתוח תשתיות כמו סלילת כבישים, ביוב, תיעול ועוד.

לדברי לין, משרד האוצר מקדם את המס החדש במסגרת חוק ההסדרים ובמסגרתו, רשות מקומית תוכל להטיל על מס תשתיות על כל נכס שנמצא בתחומה - בכפוף לאישורם של שרי הפנים והאוצר: "אין מדובר בהיטלים שנועדו לממן פיתוח ספציפי מקומי, אלא במס כללי לכל דבר וענין. זו דרך פסולה להעמקת חוסר היעילות של הרשויות המקומיות. במקום שמשרד האוצר ידרוש מהרשויות המקומיות להתייעל ולצמצם בהוצאותיהן - הוא מאפשר להן להעלות את רמת הבזבזנות על חשבון התושבים והעסקים ומעודד אותן לנפח את מנגנוניהן", טוען לין.

בעבר משרד האוצר כבר ניסה לקדם את החוק המוצע גם במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי. בשנת 2009, עת ההצעה נדונה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, חיברה הלשכה המשפטית של הכנסת חוות דעת ולפיה מדובר ב"חוק מסגרת", ההצעה לגביו לא מפורטת וככלל, הטלת מסים כרוכה בחקיקה ראשית. גם הפעם הכניס האוצר את ההצעה כחוק מסגרת לתוך חוק ההסדרים, משום שהעבודה על קביעת התעריפים המדוייקים לעבודות הפיתוח השונות אורכת זמן רב ולא תסתיים לפני מרץ 2016.

במכתבו לשר האוצר כחלון כתב לין כי "מדובר בחוק המעניק סמכויות לפקידות ולשרים לקבוע את גובה המסים מבלי שהתקיים דיון ציבורי בנושא בכנסת - שאחראית לאישור של מסים חדשים במדינה".

במשרד האוצר דחו את הטענות וציינו כי מאז הניסיון משנת 2009 לקדם את החוק, גם היועץ המשפטי של הכנסת שינה את עמדתו בנושא ובידי המשרד חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועץ המשפטי של משרד הפנים התומכות במהלך. באוצר טוענים כי היעדר מס פיתוח אחיד הוא אחד החסמים בפני קידום פרויקטים למגורים ולשימושים אחרים בעיקר במגזר הלא-יהודי. הסמכות להתקין תקנות לגביית אגרות והיטלים על עבודות הניקוז, התיעול וסלילת הכבישים במגרשים פרטיים נמצאת כיום בידי הרשויות המקומיות, בניגוד לקרקעות מנהל וקק"ל שעליהם נגבים היטלי פיתוח קבועים. ב-27 רשויות הותקנו חוקי עזר המאפשרים לרשויות לגבות היטלי פיתוח ובשאר הרשויות אין סמכות כזו בידי הרשות המקומית והיזמים מבצעים את עבודות הפיתוח בעצמם, ללא בקרת עלויות.

כתוצאה ממציאות זו לא מתבצעות עבודות פיתוח נדרשות ברשויות הלא-יהודיות אלא רק עבודות במימון ממשלתי מלא. ברשויות אחרות היזמים תוקפים את ההיטלים והאגרות שהרשויות מנסות לגבות מהם בבתי המשפט - מה שגורם לעיכובים ממושכים בפרויקטים ולהפסדים לרשויות.