הנקראות ביותר

נתניהו: "מתווה הגז יוריד את יוקר המחיה ואת האבטלה"

נתניהו: "אמרתי שלא ניכנע לפופוליזם" ■ שטייניץ: "לא עולה בדעתי לפגוע באינטרסים של ישראל ואזרחיה רק בגלל שיקולים פוליטיים או אישיים או תדמיתיים... עיכוב של כמה שנים בפיתוח מאגרי הגז הוא בלתי נסבל"

בנימין נתניהו ויובל שטייניץ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
בנימין נתניהו ויובל שטייניץ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

רה"מ בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ מקיימים היום (ה') מסיבת עיתונאים בירושלים לרגל הסיכומים אליהם הגיעו עם חברות הגז - קבוצת דלק ונובל אנרג'י - על המתווה לאסדרת משק הגז. המתווה הסופי יגיע לאישור הממשלה ביום ראשון.

"המתווה שהושג שם במרכז את כלכלת ישראל והחברה בישראל", אמר נתניהו. "אני מודה לשר שטייניץ ולצוות על המתווה שיכניס לישראל מאות מיליארדי שקלים בשנים הבאות. הכסף הזה ישמש אותנו לבריאות חינוך ורווחה, ולהורדת יוקר המחיה. גז זה אנרגיה יותר זולה מאנרגיות אחרות. עולה פחות לייצר אז המחירים יהיו יותר נמוכים. זה יסייע לפיתוח התעשייה והפריפריה וכך לייצר מקומות עבודה חדשים. זה יעזור גם לביטחון האנרגטי של ישראל, ולניקיון הסביבה כי מדובר באנרגיה נקייה יותר.

"אמרתי מהתחלה שלא ניכנע לפופוליזם ונוציא את הגז מקרקעית הים. אני אביא את המתווה הזה לממשלה ביום ראשון. בטוח שנעביר אותו ברוב קולות".

נתניהו סירב לענות על שאלות העיתונאים שנכחו במקום.

loading

שטייניץ: "עיכוב של כמה שנים הוא בלתי נסבל"

שטייניץ נשא דברים אחרי נתניהו שמחיר הגז בחוזים החדשים צפוי לרדת לכ-4.7 דולר ליחידת חום מתחילת 2016, לעומת 5.6 דולר היום.

"מיום שנכנסתי לתפקידי הודעתי שאני שם בראש סדר העדיפויות את התנעת מתווה הגז", אמר שטייניץ. "הודעתי שעיכובים של שנים בפיתוח 'תמר' בעבר ו'לוויתן' היום - אנו משלמים עליהם עשרות מיליארדי שקלים. אותם עיכובים חייבים להיגמר. הדבר הכי חשוב במתווה הטוב הזה הוא שאחרי עיכוב מיותר של כמה שנים, אנחנו עם אישור המתווה נתחיל לנוע קדימה עם פיתוח 'לוויתן', פיתוח 'כריש' ו'תנין', פירוק המונופול ופיתוח מאגרי נפט-וגז נוספים שממתינים בים.

"לעתים זמן הוא פקטור חשוב. כשמדובר במאות מיליארדי שקלים, ביטחון אנרגטי, יכולות למנף את תגליות הגז לחיזוק ציר השלום וזיקה כלכלית אמתית למצרים וירדן - עיכוב של כמה שנים הוא בלתי נסבל. הוא טרגדיה. הצוות הבין-משרדי עבד יום-יום, בימים ובלילות, ואני מודה להם. כמו כן, רוצה להודות לפרופ' איתן ששינסקי; הוא היה העוזר שלי וסייע לי בכל מה שנדרש".

שטייניץ הוסיף כי "מותר שיהיה ויכוח; אבל החתירה לאמת מדריכה אותי. הצורך לעשות מה שנכון לישראל ואזרחיה גובר על הנראות ועל הצרכים הפוליטיים. תמיד אעשה את הדבר הנכון למיטב הבנתי, ולא מה שאולי נראה נכון או פחות נכון למישהו כזה או אחר.

"לא עולה בדעתי לפגוע באינטרסים של ישראל ואזרחיה רק בגלל שיקולים פוליטיים או אישיים או תדמיתיים. לכל אדם חשובה התדמית שלו, אבל כדי שתוכל להסתכל על עצמך ביושר צריך לעשות את הדבר הכנון. והמתווה הזה הוא הנכון ביותר".

מתווה הגז הסופי

שטייניץ דיבר על הקשיים שעמדו בפני הממשלה בדרך להשגת ההסכם: "יש בפנינו קושי כפול. המשימה של חיפושי גז ונפט בים היא קשה. בעולם יש האטה או הפסקה בפיתוח שדות, בעיקר שדות ימיים, בגלל מחיר הנפט היורד. דבר שני, אנחנו לא באזור פשוט. אזור המזרח התיכון נתפס כמסוכן ולא יציב. לכן המשך הפיתוח של 'לוויתן' והמשך החיפושים היא לא פשוטה. אנחנו שוחים נגד הזרם. ואף על פי כן - נוע תנוע.

"הדבר המעודד הוא ש'תמר' ו'לוויתן' הם לא סוף פסוק. מחכות עוד תגליות גדולות במים הכלכליים של ישראל. לכן אני מנצל את ההזדמנות הזאת לפנות לחברות אנרגיה משמעותיות ברחבי העולם ולקרוא להם מרגע שהמתווה יאושר - לחזור להשקיע בישראל, להשקיע בחיפושי גז ונפט בישראל".

מחיר הגז החדש

שטייניץ התייחס לשינויים שיוכנסו למתווה וטען כי "לפני חודש וחצי הצגתי במסיבת עיתונאים את המתווה אליו הגיע הצוות הבין-משרדי ואח"כ התקיימו 3 שבועות של שימוע ציבורי. הוספנו 3 שינויים במתווה בעיקר ב-3 נושאים. התחום הראשון הוא מחירים, השני הוא אבני הדרך לפיתוח 'לוויתן' והשלישי - שינויים מסוימים בסעיף היציבות. בנוסף לכך נענינו להצעה של משרד הכלכלה להוסיף רכש מקומי - מחויבות לרכש מקומי בסך 500 מיליון דולר. גם זה נכנס למתווה.

"בסוגיית המחירים - בנוסף לאופציה של מחיר גג של מדד המחירים הישראלי, אנחנו מציעים עוד 2 אופציות. החברות יחויבו להציע את החוזה הכי זול לתעשייה - חוזה בז"ן. זה יביא אותנו למחיר של 5.1 דולר ליחידת חום בעוד כמה חודשים והצמדה למחיר הברנט, שזו ההצמדה המקובלת בעולם. לגבי יצרני חשמל - כאן מה שעשינו הוא לקחת את 3 החוזים הטובים ביותר במשק: דוראד, OPC ודליה. עשינו להם ממוצע. בתחילת שנת 2016 המחיר יהיה בערך 4.70 דולר ליחידת חום עם הצמדה מתונה. חברות הגז יחויבו להציע את זה לכל יצרן חשמל מעל 20 מגה-וואט".

באשר לפיתוח "לוויתן" אמר שטייניץ כי "הוספנו 2 אבני דרך, וזאת בנוסף לחזקה שמאפשרת לרשות הגז לבחון בכל עת את ההתקדמות בפרויקט. תוך שנתיים החברות יראו התחייבות להשקעה של 1.5 מיליארד דולר 'לוויתן'. זה מתווסף למיליארדים שכבר הושקע. אם לא יעמדו בזה, גם אנחנו נבחן את ההתחייבות שלנו אליהם. תוך 5 שנים - אם לא תהיה השקעה של 4 מיליארד דולר ב'לוויתן' - נוכל לעשות שוב בחינה של כל מה שכלול בסעיף היציבות, כלומר כל המחויבות הממשלתית.

"לגבי סעיף היציבות, ממשלה יכולה להתחייב בשם הממשלה, אך לא בשם הפרלמנט, לא בשם הכנסת. לפני מספר ימים היה על זה משבר, אבל החברות קיבלנו את דרישתינו שהמחויבות היא של הממשלה. היא תעשה הכל לשמור על המתווה, אבל לא יכולה להתחייב להצעות חקיקה פרטיות בכנסת. כפי שאמרתי, בעוד 5 שנים נוכל לבחון שוב את סעיף היציבות במידה ופיתוח לוויתן לא יתממש כראוי".

שטייניץ התייחס לדוח של רשות החשמל שפורסם אתמול. על פי הדוח, המשק הישראלי ישלם עלות של 7.3 מיליארד שקל עודפים בגין מחירי גז גובהים. "הייתה טענה שלאור החוזה של חברת החשמל וההצמדה שלו, כל ממוצע המחירים יעלה במהלך השנים הקרובות. אך הפתרון שעשינו הוא להוציא את חברת החשמל מהממוצע ולכן הביקורת של הדוח לא רלוונטית. במנגנון החדש לקחנו רק 3 חוזים קיימים בלי החוזה של חברת החשמל. במילים אחרות, ניקינו את ההצמדה של חברת החשמל".

עוד הגיב שטייניץ לטענה כי דוח רשות החשמל הוא זה שהוביל להדחתה של יו"ר רשות החשמל פרקש הכהן: "אין שום קשר. הגורמים המקצועיים במשרד האוצר, במשרד האנריגה, במשרד המשפטים וראש הממשלה הגיעו למסקנה כי חייבים לבצע רפוקמה במשק החשמל, ולאחד אתמנהל החשמל ורשותה חשמל שמבצע את מדיניות הממשלה בתחום האנריגה. לא קובע אותו אלא מבצע אותו. לכן הרפורמה הזאת לא קשורה למתווה הגז. כל ניסיון לקשור את הרפורמה למתווה הגז - פשוט לא נכון".

אמיר לוי: "השינוי במחירים נותן מענה מלא"

הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר כי "השינוי שנעשה במחירים נותן מענה מלא לטענה שממוצע המחירים הוא ממוצע שלוקח בחשבון הצמדה בעייתית. מנגנון המחיר האחרון שהצענו יאפשר תחרות במשק החשמל, משום שכבר במרץ 2016 יוזל מחיר הגז לכ-4.7 דולר. זה יקל על יצרני החשמל הפרטיים לסגור פיננסית".

עוד הוסיף לוי: "מה שהיה חשוב לנו להשיג במתווה זה 2 דברים. הדבר הראשון הוא פיתוח 'לוויתן'. אחת הרפורמות המרכזיות ומרחיקות הלכת בחוק ההסדרים היא חיבור מפעלי התעשייה לגז טבעי. ההישג השני שאנו רוצים זה מתחרה נוסף, ועל הישג זה נימדד רק לאורך זמן. היום אחנו בידיים של שחקן אחד, ואנחנו מאד לא מחבבים מונופולים. אנחנו מטפלים בענפים ריכוזיים. עשינו והתעקשנו שאחרי 14 חודשים 'כריש' ו'תנין' יימכרו בכל מחיר. אם יהיה צורך לתת הגנות ינוקא לשחקן החדש - לא נהסס. נכון שהשלב הראשון במתווה הוא לא תחרות, אבל הוא מהווה בסיס לתחרות".

לוי אמר כי המתווה יביא לכניסה מהירה של שחקן בינלאומי חדש למשק: "שחקן זה יפתח את המאגרים כריש תנין ויהווה גם תחרות לחברות הקיימות. יצרנו סביבה מעודדת השקעות שתביא לישראל משקיעים חדשים. כמו בתחום התקשורת, הממשלה תפעל למתן הגנות ינקוא שיבטיחו חיפושים חדשים ויביא לכניסת משקיעים נוספים לישראל. כבר במסגרת המתווה מובטח נתח שוק עליו יוכל המפעיל החדש להתחרות. בנוסף, התעקשה הממשלה על הפחתה משמעותית בתעריף בתקופת הביניים ועל יצירת מחיר שיהווה בנצ'מארק תחרותי עם כניסת המשקיעים החדשים".

פרופ' איתן ששינסקי ציין כי "החוזה של חברת החשמל מאפשר הסתכלות מחדש ב-2020, ולכן מאד חשוב שהחוזים שייחתמו מעכשיו ישפיעו על החוזה שייפתח".

סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה מוריס דורפמן התייחס למדיניות הממשלה בנוגע לפיתוח מאגרים קטנים ובינויים שלא הוכנסה למתווה וטען כי "משלחת של רגולטורים נסעה להולנד לפני מספר חודשים בדיוק על מנת ללמוד על פיתוח מאגרים קטנים ובינוניים. בחודשים הקרובים נשב על זה ברצינות".

ששינסקי הוסיף גם הוא בנושא וטען כי "יש מתח בין הורדת המחיר במשק המקומי לבין פיתוח מאגרים קטנים. הממשלה תצטרך להיעזר בכלים שיש לה כדי שמאגרים כאלו יפותחו. והוזלה במחיר אולי לא מספיקה. הממשלה תצטרך אולי להבטיח חוזים לשחקנים החדשים".

הסיכומים המהותיים

הסיכומים שהושגו אתמול בערב בין המדינה ליזמי הגז כוללים שני שינויים מהותיים לעומת המתווה המקורי: הראשון קובע כי הסכמי הגז החדשים שייחתמו יהיו צמודים לרכיב הייצור בתעריף רשות החשמל. רכיב ייצור מבטא את עלויות סל הדלקים המשמשים לייצור חשמל (ובהם הפחם שמחירו צנח בשנה האחרונה בעשרות אחוזים) ואת מדד המחירים לצרכן הישראלי.

משמעות ההצמדה היא שמחירי הגז בהסכמים החדשים יעמדו על 4.6-4.7 דולר ליחידת חום לעומת ממוצע המחירים בהסכמים הקיימים העומד על 5.4-5.6 ליחידת חום. ירידת המחירים צפויה להשפיע גם על הסכם הגז המרכזי בין חברת החשמל ל"תמר" שיעודכן ב-2021 בהתאם לרמת המחירים במשק.

השינוי המרכזי הנוסף הוא הוספת אבן דרך בלוחות הזמנים לפיתוח מאגר לוויתן. אבן הדרך החדשה קובעת כי היזמים יתחייבו להשקיע 1.5 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות בפיתוח המאגר. הפרת התחייבות זו תאפשר למדינה לפתוח את סעיף היציבות הרגולטורית במתווה.

"אנחנו עייפים. הפיאסקו הזה נמשך כבר מדצמבר מאז הכריז הממונה שהוא חוזר בו מהצו המוסכם. הדבר החשוב ביותר הוא שהמתווה יעבור עכשיו", אמר היום בכיר באחת מחברות הגז בתגובה למתווה. "אני חושב שכל מי שאמר שהשימוע היה רק כדי לסמן 'וי' טעה, עובדה שהוצע מנגנון מחיר שמאפשר כי המחירים יעמדו היום על 4.7 דולר ליחידת אנרגיה. לגבי סעיף היציבות, זה לא אידאלי מבחינתנו. הממשלה למעשה לא התחייבה שלא יהיו הצעות חוק פרטיות, אבל שוב - הדבר החשוב ביותר הוא שיהיה כבר מתווה".



רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גז ונפט?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות