לא לשקשוקה 2: אסור להאריך את הזיכיון של כיל

"לא נסכים בשום אופן ל'שקשוקה 2'. הפעם זה כבר לא יעבוד להם" - כך נשמע אתמול בדיון אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר, בעקבות הניסיון של שרים ופקידים לדון גם בהארכת זיכיון ים המלח המסתיים ב-2030

מפעלי ים המלח / צילום: איל יצהר
מפעלי ים המלח / צילום: איל יצהר

1. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט וראש אגף התקציבים באוצר אמיר לוי, עצרו אתמול (ד') את הלחץ שהופעל בוועדת השרים על ידי כמה שרים ופקידים בכירים, ומנעו מלהוסיף לסמכויות צוות הפקידים הבינמשרדי (שהוקם כדי לדון במסקנות ששינסקי 2) גם דיון מהיר, עד למועד ההצבעה על התקציב, בהארכת זיכיון ים המלח המסתיים ב-2030.

זה עניין מורכב, אמר ליכט לנוכחים, מבחינה משפטית, כלכלית וציבורית לא ניתן לסיים אותו בלוח הזמנים הזה ואסור לסיים אותו בלחץ כזה. אמיר לוי נשמע אומר בכעס רב: "אנחנו לא נסכים בשום פנים ובשום אופן ל'שקשוקה 2'. הפעם זה כבר לא יעבוד להם". עוד נשמע לוי אומר: "אין שום קשר בין זיכיון לששינסקי 2, ומי שרוצה לערבב זה עם זה עושה את זה ממטרות זרות - ולא בטוח שטובות. ואם כבר מדברים על הזיכיון, הרי דרך המלך, הדרך הנכונה והציבורית היא אחת: מכרז - ורק מכרז".

2. כבר ברור שהמטרה המרכזית של החברה לישראל ובעל השליטה בה עידן עופר, שפועל בממשלה בעיקר באמצעות ניר גלעד, היא לגרום לראש הממשלה והשרים, באמצעות לחץ ואיומים כלכליים ופוליטיים של פיטורי עובדים, עצירת השקעות, ומעורבות ראשי רשויות, וגם באמצעים אחרים - לפעול להארכת הזיכיון, לכיל ולעופר, בעוד כמה עשרות שנים.

אלא, שעל פי הדין, על פי תנאי הזיכיון, ובעיקר על פי האינטרס העליון של המדינה והציבור, האמור להיות מיוצג על ידי ראש הממשלה והשרים - יש חובה לבחור את הזכיין הבא רק, ואך ורק, באמצעות קיום מכרז, על פי החובות, הכללים והפיקוח הנהוגים. רק מכרז בינלאומי הוגן, פתוח ושקוף לציבור, יוכל לקבוע מי יקבל את הסמכות והזכות לפתח ולנצל את מחצבי הטבע של ים המלח - תוך שהוא מרוויח בהגינות את חלקו ומוסר לבעל הנכס - הציבור - את חלקו שלו.

3. מכרז על זיכיון עתידי להפקה ופיתוח ומכירה של משאבי ים המלח, צפוי להניב מספר רב של משתתפים מקרב חברות בארץ ובעולם, בעיקר משום התנאים המשובחים, יוצאי הדופן, המצויים כאן לכריית מחצבים בכלל ואשלג בפרט, ומשום תנאי השטח המאפשרים אפסון מעל פני הקרקע. התנאים הללו מוזילים דרמטית את העלויות ומביאים לרווחיות גבוהה ביותר - אותה רואים לאורך השנים בדוחות כיל.

במכרז, שיש להתחיל לגבש ולנסח את תנאיו בהקדם, יוכלו להשתתף חברות ישראליות ובינלאומיות, לבד או בשותפות, חברות מחצבים, חברות תשתית וחברות אחרות; תוכל גם החברה לישראל להשתתף בעצמה או בשותפות עם גורמים אחרים, להציע מחיר תחרותי ולהתחייב על תנאי זיכיון חדשים, ציבוריים ושקופים - כפי שממשלת ישראל תגבש ותקבע בתקופה הקרובה.

4. הארכה של הזיכיון הקיים - זהו מושג חדש שעופר-גלעד קבעו, השרישו כאן במכוון באמצעות מקורביהם בממשלה, אסור לה כלל שתבוא בחשבון. אין הארכת זיכיון, יש רק זיכיון קיים - זיכיון שמסתיים וזיכיון חדש.

גם לבנימין נתניהו ולשריו משה כחלון, אריה דרעי, איילת שקד, כבר ברור שעקיפת טובת הציבור, בצורה של הארכת הזיכיון, תביא למחאה ציבורית כבדה ביותר, משמעותית יותר מזו המתנהלת בעניין מתווה הגז. ראש הממשלה ושרי מפלגות הקואליציה, שיודעים שבחירות יכולות לבוא גם בתוך שנתיים, כבר חוששים ממנה. מהעולה מהתנהלות החברה לישראל מול הממשלה יש הערכה כי זו פועלת בדרך מדורגת.

"פרה פרה", כינה אותה מישהו בימים האחרונים. החברה מבקשת קודם כול להעביר סדרה של תיקונים שייתנו לכיל הטבות מופלגות (שמשמעותן המשותפת מיליארדי שקלים לשנה) בחוק עידוד השקעות הון, במס רווחי היתר של ששינסקי 2, לשנות את המשמעות הכספית של פסק הבוררות שנקבע לטובת המדינה בעניין תמלוגי העבר, כמו גם לשנות את ההחלטה שהתקבלה לפני כמה שנים להגדיל את רמת התמלוגים המינימלית שהחברה העבירה למדינה כל השנים. ואז, לאחר קיבוע התנאים המיטיבים הללו לחברה, לבעל השיטה בה ולמקורביו, יפעלו אנשי החברה לכיוון ניסוח מסמך הארכת כתב הזיכיון, שיתווספו אליו עוד הטבות עתידיות. בין היתר, החברה תבקש להעתיק לכתב הארכת הזיכיון את אותו קטע שנמצא במתווה הגז הנוכחי, שמשמעותו לקבע, להגביל ולמנוע כל התערבו ת רגולטורית עתידית של הממשלה.

במתווה הגז מדובר במגבלת זמן של 10 שנים של הממשלה בלבד, כאשר לכנסת כן נשמרת הסמכות להביא לשינויים. בתוכניות להארכת הזיכיון של החברה לישראל מדובר להגיע להגבלת הזכות הרגולטורית של המדינה לכל כל אורך זמן ההארכה, כלומר כמה עשרות שנים קדימה.

5. לרעיונות הללו יש התנגדות גורפת וחריפה בקרב כמה פקידים בכירים במשרד האוצר, אמיר לוי ומיכל עבאדי-בויאנג'ו בראשם, ומשרד המשפטים - עם מה שמוביל אבי ליכט. עם זאת, יש גם תמיכה, מסיבות בלתי ברורות, של בכירים אחרים במשרד הכלכלה, במשרד ראש הממשלה, האנרגיה וגם במשרד האוצר עצמו. יש לציין, כי דווקא בממשלה הזו, כאשר שרים כמו כחלון ושקד מסרבים לפגוש את עידן עופר וניר גלעד, וראש הממשלה פוגש בהם בפנים קפואות ובנוכחות מכוונת של אחרים, הרי שבקרב הפקידות הגבוהה נראה שיש יותר אנשים מקורבי עבר לגלעד הנוטים להבין יותר את העמדות והאינטרסים שלו ומגיעים לדיונים עם "דף מסרים" מטעמו. הם פעילים גם במשרד ראש הממשלה, גם במשרד האוצר וגם במשרד הכלכלה. מתוכם יצא רעיון העוועים אתמול לתת לצוות הפקידים לגבש תוכנית ל"הארכת הזיכיון", שנעצר כאמור על ידי לוי וליכט.

6. שאלה גדולה שאין עליה מענה: החברה לישראל וכיל מתלוננות כבר שנים על רגולציית יתר, על אי-התחשבות, על תסכול עסקי, על העובדה שהם הם המחזיקים את הנגב על כתפיהם ואף אחד לא עוזר להם. ובכל זאת, אנשי החברה לישראל וכיל עושים הכל, כולל הכל, כדי להישאר עוד ועוד שנים, כדי למנוע גיבוש מכרז בינלאומי חדש לזיכיון ים המלח - שאין ספק שיבואו אליו גופים גדולים וחזקים. אם כל כך רע - למה כל כך חשוב להישאר? על זה רק ניר גלעד ועידן עופר יכולים לענות. ואם לא - אפשר שהגיע זמנה של הממשלה להתערב ולהשתמש בסעיפי הזיכיון, מיוני 1961, המאפשרים לה "הבאת הזיכיון לקצו בתאריך מוקדם יותר".

7. המבחן של "צוות" הפקידים שהוקם אתמול ושל האמת של אלה ששלחו אותם, הוא אחד ויחיד: אם אתם באמת דואגים לענייני התעסוקה בנגב, לעובדים שחלילה "ייזרקו לדמי אבטלה", אז נראה את הצוות ואת השרים מטפלים בענייני הפוספטים והמגנזיום.

שתי הפעילויות הללו בעייתיות, ואכן אפשר לבצע בהן הקלות מסוימות. כבר נוסחו כמה פתרונות סבירים, כולם לטובת התעסוקה והעובדים. אבל, אם הטיפול, ההצעות, יילכו לכיוון האשלג, שם מספר העובדים קטן יחסית והרווחיות גבוהה ביותר - אפשר יהיה בהחלט לחשוד שלא העובדים, לא התעסוקה ולא הנגב, מעניינים את הצוות ואת שולחיהם - אלא רק ההטבות, עוד ועוד הטבות ורווחיות לעידן עופר, באמצעות החבר ניר גלעד.

8. את התוכנית לסיום הזיכיון, והיציאה למכרז, יש להתחיל לבצע עכשיו, ממש בימים אלה. אי-ודאות בהמשך הדרך משמעותה עצירת השקעות, קפאון תעסוקתי, אבטלה, נזקים לנכס.

כתב הזיכיון (24 ב') אומר כך: "במשך 10 השנים שלפני תום תקופת הזיכיון, לא ישקיע בעל הזיכיון השקעת הון חדשה במפעל בלי הסכמה מוקדמת בכתב מאת הממשלה. אלא אם כן אפשר להפחית את ההשקעה כולה לפי פקודת מס הכנסה, במשך אותן עשר שנים. אולם הסכמתה של הממשלה לכל השקעת יסוד העשויה להיות הכרחית להפעלתו התקינה של המפעל, לא תעוכב או תושהה באופן בלתי סביר". אמנם עשר השנים מתחילות ב-2020, אבל החברים מהחברה לישראל התחילו את הסנקציות כבר לפני כמה שנים. כך שאם יש רצון לשמר את איכויות ים המלח, התעסוקה והנגב - אין מה לחכות עוד ויש לפעול עכשיו.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988