הרשות לאיסור הלבנת הון: הדגלים האדומים לכיבוס מזומנים

היום (ד') נכנס לתוקפו הצו המחייב עורכי דין ורואי חשבון (נותני שירות, כפי שהם מוגדרים בצו) לבצע הליך של בירור זהות לקוחותיהם לצורך מניעת הלבנת הון.

הצו מפרט שורה ארוכה של שירותים, שנותניהם נדרשים לערוך הליך של בירור לגבי זהות הלקוח, הכולל מילוי שאלון, זיהויו של הלקוח באמצעות תעודות ועריכת הערכת הסיכון למעשים של הלבנת הון על-ידי הלקוח. נזכיר כי במקרה של סיכון גבוה להלבנת הון, חל על נותן השירות איסור להעניק את השירות ללקוח.

עם כניסת הצו לתוקף, מפרסמת היום הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור רשימת "דגלים אדומים", שאמורים לעורר חשד אצל נותן השירות שהלקוח שהוא מבקש לקלוט בעל סיכון גבוה לפעילות שיש בה משום הלבנת הון.

בין "הדגלים האדומים" - לקוח הפועל בשמו של אחר, פעילות באמצעות חברות offshore, אנשי ציבור לשעבר שהופכים במהרה לבעלי עסקים משגשגים ועוד, כאשר לא קיים הסבר הגיוני או עסקי לתופעות הללו. הרשות מבהירה כי ככל שקיימים "דגלים אדומים" רבים יותר בפעילות הלקוח - כן עולה החשש כי מדובר בפעילות הלבנת הון או מימון טרור.

רשימת "הדגלים האדומים", כמו גם הערכות של מומחים בתחום הלבנת ההון, מעלה כי חלק ניכר מהפעילות של הלבנת הון נעשה באמצעים המצריכים סיוע של עורכי דין ורואי חשבון. הצו והרשימה יקשו על נותני שירות להעלים עין מקיומו של חשש שפעילותם עבור הלקוח מסייעת לו בפעילות אסורה.

נותן השירות נדרש לשמור את מסמכי הערכת הסיכון שערך 5 שנים לאחר תום מתן השירות - כך מורה הצו. סביר להניח כי הערכת הסיכון תהווה כמעין "אליבי" לנותן השירות במקרה שייקלע להליכים פליליים או משמעתיים, בעקבות שיתוף-פעולה עם לקוח שהתגלה שהלבין הון.

במקרה של לקוח שעמד בקריטריונים של מספר "דגלים אדומים", גם כאשר הפעילות הבלתי חוקית נעשתה ללא ידיעה מפורשת של נותן השירות, סביר שנותן השירות יתקשה לטעון לחוסר מודעות, לפחות בקשר לקיומו של סיכון להלבנת הון על-ידי הלקוח שלו.

"'הדגלים האדומים' נועדו לסייע לעורכי הדין ורואי החשבון ליישם את הוראות הצו, תוך נקיטת גישה מבוססת סיכון במסגרת הליך הכרת הלקוח הנדרש על-פי הצו, הבנת אופי ומטרת השירות העסקי וסוג השירות שניתן. זאת, כדי למנוע מצב שבו נותן השירות העסקי ינוצל לרעה למטרות הלבנת הון או מימון טרור ללא ידיעתו", נכתב בהודעת הרשות מהבוקר.

הנה כמה דוגמאות ל"דגל אדום": מצב בו "הלקוח קיבל חלק מהשירות העסקי מנותן שירות אחר אשר לא השלים את הטיפול בנושא, סירב לספק את השירות המבוקש או שהיחסים עם נותן שירות עסקי אחר הופסקו", מחשיד.

גם מצב בו "הלקוח מכהן כעת או כיהן בעבר בתפקיד ציבורי (תפקיד פוליטי או תפקיד מקצועי בכיר), או שהנו בעל קשרים מקצועיים או משפחתיים לאדם שכזה, ומקיים עסקים פרטיים יוצאי דופן בכל הנוגע לתדירות העסקים או מאפייניהם", נחשב ל"דגל אדום".

יש לחשוד גם במצב בו "נראה כי הלקוח מבצע פעולות עבור אחר, או מסתתר מאחורי אחר (אדם או תאגיד), למשל מבקש שירות עסקי עבור צד ג' ללא הסבר או היגיון עסקי או מתייעץ עם צדדים שלישיים לצורך קבלת אישור לביצוע הפעולות (ללא הסבר הגיוני)".

כמו כן, במצב בו "מקור הכספים במוסדות פיננסיים, תאגידים שהוקמו, או בני אדם המתגוררים במדינה בסיכון או במדינות offshore" יש משום "דגל אדום" להלבנת הון.

ראש הרשות (בפועל) לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, מסרה היום: "המידע שפורסם יסייע בהבנת הסיכונים להלבנת הון ומימון טרור ובמניעת מצבים בהם נותני השירות העסקי ינוצלו לרעה על-ידי לקוחותיהם למטרות אלה".