דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

דעה: למה אין כמעט סיכוי שנמכור גז טבעי למצרים

אם ראשי נובל וקבוצת דלק היו רוצים להפעיל לחץ על ממשלת ישראל, כדי שתקבע תנאים רגולטוריים ברורים, היה עליהם לקדם את החוזים מול החברות הזרות ■ במקום זה הם מפרסמים הודעות לעיתונות

מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס
מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס

כמו ג'וקי החובט בסוס מירוץ לקראת ו הסיום, כך הצליף בשבוע שעבר דיוויד סטובר, נשיא ומנכ"ל נובל אנרג'י, בראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. השוט היה הודעה לעיתונות, שבה הורתה נובל לנתניהו לסיים בהקדם את אישור מתווה הגז הטבעי.

"חובה שממשלת ישראל תקיים את המתווה המאושר ללא דיחוי נוסף", צוטט סטובר. "נובל אנרג'י נותרה מוכנה לגמרי וממוצבת היטב לבצע פעולות הכרחיות להגן על ערך הנכסים האלה ["תמר" ו"לווייתן"]... ביקוש אזורי תומך בפיתוח נוסף של השדות המעולים של תמר ולווייתן. נובל אנרג'י ממשיכה לקיים שיחות עם לקוחות גז טבעי בכל האיזור... ממשלת מצריים חזרה אתמול באופן פומבי על תמיכתה ביבוא גז מישראל, הן לצריכה מקומית והן ליצוא LNG".

עד כאן, הציטוטים מסטובר. אלא שהסיכוי ליצוא גז ישראלי למצרים, אם לצריכה מצרית מקומית ואם לייצוא, מעולם לא היה יותר מקלוש. מזכרי ההבנות של "תמר" ו"לווייתן" עם יוניון פנוסה ובריטיש גז, בהתאמה, נחתמו כבר באביב 2014. אלא שמאז אותה שנה, עוד לפני שביצע הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דיוויד גילה, את פניית הפרסה המפורסמת שלו, לא ידועה כל התקדמות במו"מ.

אם ראשי נובל וקבוצת דלק היו רוצים להפעיל לחץ על ממשלת ישראל, כדי שתקבע תנאים רגולטוריים ברורים, היה עליהם לקדם את החוזים מול החברות הזרות, לחתום עליהם בהסתייגויות הנדרשות ולהודיע לממשלה שהחוזים מוכנים ושכעת רק רגולציה מונעת את יישומם.

במקום זאת נובל אנרג'י וקבוצת דלק רק מפרסמות הודעות לעיתונות, שתוקפן אינו טוב יותר משל מזכרי הבנות. ההודעות מסייעות ביצירת רושם של מו"מ ומסיטות את הדיונים לאפיקים עקרים, ובכך מסייעות בקיבוע מונופול הגז הטבעי בישראל.

כך גם משתנה אט-אט שיטת השלטון, מדמוקרטיה לאוטוקרטיה: מונופול שחבריו יכולים להכתיב מחירים גבוהים לגז הטבעי בישראל, בעת שמחירי הגז הטבעי והאנרגיה בעולם צונחים; וליהנות משליטה, בזכות עוצמתם הכלכלית, במקטעים רבים של הכלכלה, הפוליטיקה והמדיניות הישראלית.

הכרזת Eni בנוגע לתגלית הגז הטבעי מול חופי מצרים עדיין זקוקה להוכחות בשטח, אולם היא טרפה את הקלפים, גרמה באופן מידי לנפילה חדה במניות הגז והנפט בבורסה הישראלית ולערעור הנימוקים הגיאופוליטיים והביטחוניים שמכוחם רוצה נתניהו להפעיל את סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים, לעקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים לשם אישור מתווה הגז הטבעי.

להצלתן של מניות הגז הטבעי התגייס שר האנרגיה המצרי, שריף איסמעיל, שהודיע ש"חברות פרטיות במצרים" יוכלו לרכוש גז טבעי מישראל גם בעתיד; הודעה שלא סתרה הודעה מיום קודם של יו"ר חברת הגז הטבעי הלאומית המצרית, EGAS, שאמר שבתוך חמש שנים מצרים לא תזדקק ליבוא גז. והנה, הודעה זו הקפיצה את מניות הנפט והגז בבורסה בתל אביב והוזכרה גם בהודעתו של סטובר.

אלא שסטובר לא ציין והספקולנטים הזריזים בת"א כנראה לא הפנימו, שהשר המצרי דווקא חיבר עוד משקולת, ולא מצוף, לגופו של "לווייתן". מההודעה השתמע באופן מובהק שמצרים אינה זקוקה ולא תרכוש גז ישראלי לצריכה מקומית, בחוזה שאמור היה להיות חוזה עוגן ל"לווייתן".

את עסקות הגז הגדולות במשק המצרי מבצעת החברה הלאומית EGAS, שבחודשים האחרונים ניצלה את הנפילה החדה במחירי ה-LNG וחתמה על חוזי יבוא LNG גדולים בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר לשנים הקרובות, במחירים של 7-10 דולר ל-MMBtu בלבד. יצוא גז טבעי ישראלי לצריכה מקומית במצרים היה בשבועות האחרונים מקדם המכירות העיקרי של ממשלת ישראל בקידום מתווה הגז הטבעי, שהתבסס על חוות דעת שגויות, שלא לומר עלובות, מעיקרן, של משרד החוץ והמועצה לביטחון לאומי.

חוזים מול חברות גז פרטיות הפועלות במצרים עשויים, לכאורה, להיות מול חברות רב-לאומיות שייצאו את הגז ממצרים, או מול חברות מקומיות. חברות רב לאומיות שיפעלו מול ישראל יש שתיים: יוניון פנוסה, שאמורה לרכוש גז מ"תמר" והחתימה על החוזה עמה מתעכבת כבר יותר משנה (ואם תסגר יהיה זה במחיר נמוך לגז ובערבויות של ממשלת ישראל לבנקים, שיממנו את פיתוח השדה); ובריטיש גז, שלמעשה אין סיכוי שייחתם חוזה עמה, כל עוד לא סוכמה עסקת רכישתה ע"י רויאל דאץ' של, שאמורה להיות מושלמת בתחילת 2016 וזכתה לאישורים רגולטוריים בארה"ב, ברזיל והאיחוד האירופי. אם העסקה תצא אל הפועל, כפי שנראה כעת, בריטיש גז תיבלע בענקית הגז הטבעי.

מכירת גז טבעי לחברות מצריות לצריכה מקומית הוא פרויקט שכבר נוסה ועד כה לא צלח. חוזה אחד כזה (לא מזכר הבנות) נחתם לפני כחצי שנה מול קבוצת דולפינוס המצרית. עם החתימה על החוזה העריכו בצד הישראלי שבתוך שבועות אחדים יחל הגז לזרום מישראל למצרים. אולם, דווקא ממשלת ישראל, זו הרואה חשיבות גיאופוליטית עליונה באספקת גז טבעי למצרים מישראל, טרם אשרה את ההסכם, על אף שאין לו כל קשר למתווה הגז הטבעי.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות