מזור למצוקת אלפי חייבים

השבוע נכנס לתוקף תיקון חדש לחוקההוצאה לפועל. על-פי התיקון הוכנסו לחוק הוראות המאפשרות מתן הפטר לאוכלוסיות מוחלשות במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, והועברו הסמכויות למתן ההפטר, בתנאים הקבועים בחוק, לרשמי ההוצאה לפועל.

עבור אוכלוסייה רחבה של כ-22 אלף חייבים, מדובר בבשורה משמחת. אוכלוסייה זו תוכל לקבל הפטר מחובותיה על-פי החלטתו של רשם ההוצאה לפועל, לאחר שזה יבחן את מצבו הכלכלי של החייב, כמו גם את התנגדויות נושיו, אם אלה יוגשו.

מתן צו הפטר ניתן בסיומו של הליך מורכב ורגיש, המאזן בין החייב מזה לנושיו מזה. עד כה ניתן צו זה רק במסגרת תיקי פשיטת-רגל שנוהלו בבית המשפט המחוזי. במצב שנוצר, חייבים רבים נרתעו מפתיחתם של תיקי פשיטת-רגל, מהלך המצריך תשלומים עבור אגרת בית משפט והוצאות ייצוג, ותיקיהם המשיכו להתנהל בלשכות ההוצאה לפועל. חובותיהם של רבים מהחייבים הללו שהוכרזו כ"מוגבלים באמצעים" אוחדו ב"תיקי איחוד" שבהם נפסק צו תשלומים שעל החייב לעמוד בו מדי חודש.

בפועל, בתשלומים המתקבלים ברבים מתיקי האיחוד, אין כדי להביא להשבת החובות, ולעיתים אפילו לא להשיב את הפרשי הריבית הנצברים על החובות.

כעת יוכלו חייבים מוגבלים באמצעים, שהוכרזו ככאלה לפני 4 שנים לפחות, ואשר חובותיהם אינם עולים על 800 אלף שקלים בסך-הכול, והם עומדים בתשלומים במשך 3 שנים רצופות, לעתור למתן הפטר במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.

בכך יוקל העומס העצום על בית המשפט המחוזי, ויוסרו חסמים המונעים מאלפי חייבים נזקקים את המזור למצוקתם, בד-בבד עם הכשרתם של רשמי הוצאה לפועל שתחום מומחיותם יהיה ניהול "תיקי הפטר". מדובר במהפכה של ממש, ולא בכדי עבר התיקון לחוק בתמיכה רחבה ביותר בכנסת.

עם זאת, בצד התמיכה הרבה, בכנסת ובציבור, נשמעו גם קולות מפקפקים וחוששים. חששות אלה עלו בעיקר מצד חלק מקהל "הזוכים", אותם אלה שלטובתם פתוחים תיקי הוצאה לפועל, שהחוב בהם עלול להיות מופטר, ומפי חלק מבאי-כוחם של גופים זוכים שונים. לטענתם של אלה, הליך ההפטר הוא הליך דרסטי המוחק חובות משמעותיים ודורש שיקול דעת ואיזון עדין, אשר כל שינוי בו לטובתם של החייבים עלול לבוא על חשבונם של הזוכים.

אם כך, האמנם נכון יהיה להוציא (גם אם באופן מוגדר, מוגבל ומבוקר) הליך משמעותי זה ולהעבירו לידי רשמי ההוצאה לפועל? לטעמי, התשובה לכך חיובית. זאת, הן מפני שאין מנוס מלהפחית את העומס העצום על בתי המשפט המחוזיים, הן מפני שבמצב הקיים כיום, ישנם חייבים רבים בלא פתרון ממשי למצבם; ובעיקר, כי ביכולתה של רשות האכיפה והגבייה וביכולת רשמיה לעמוד במשימה זו.

עיון בחוק ההוצאה לפועל לאחר תיקונו יגלה כי אין בו שינוי מהותי לרעה באיזון שבין החייבים לזוכים. למעשה, המחוקק לא התערב בשיקולים העומדים לפני הפטר של חייב פושט-רגל מחובו. במצב זה, מסורת הפסיקה ארוכת השנים של בתי המשפט המחוזי והעליון תנחה ותחייב - בשינויים הנדרשים - גם את רשמי ההוצאה לפועל שידונו בתיקי ההפטר. אם נמצא חייב שאינו תם-לב או שיש לו אמצעים ונכסים לסלק חובותיו, הוא לא יזכה גם כעת להפטר; כללי המשחק נותרו כשהיו.

השינוי המהותי היחיד הוא שינוי הערכאה: שופטי בית המשפט המחוזי ימשיכו לדון בתיקים "הכבדים" והמורכבים יותר בדרך-כלל, וחלק משמעותי מעומס העבודה צפוי לעבור לטיפולם של רשמי ההוצאה לפועל. מדובר באתגר שנוטלים על עצמם מערכת ההוצאה לפועל ורשמיה. מערכת ההוצאה לפועל צריכה ויכולה לעמוד באתגר זה. הישגיה בשנים האחרונות, שאינם זוכים תמיד לתהודה ציבורית, יעידו על כך.

בשנת 2008 הוצאה מערכת ההוצאה לפועל מידיה של מערכת בתי המשפט, והוקמה רשות נפרדת וייחודית האמונה על תחום זה - רשות האכיפה והגבייה. מאז ועד עתה התייעלה המערכת בצורה מרשימה. הדבר מתבטא בעיקר בנתונים על צמצום עקבי של מספר התיקים הפתוחים בלשכות השונות, ועל עלייה, עקבית גם כן, באחוזי גביית החובות.

הישגים אלה מרשימים אף יותר אם מתחשבים בכך שהמכשיר העיקרי שהיה נתון בידי רשמי ההוצאה לפועל, צווי המאסר, בוטל כמעט כליל (למעט במקרה של חייבי מזונות), והוחלף בהליכים דרסטיים פחות. כגון, הטלת הגבלות שונות על חייבים, במקום הליך המאסר.

זאת ועוד, בשנים האחרונות הוקמו "מסלולים" שונים, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, שבהם מטופלים תיקים מסוגים ייחודיים (תיקי מזונות, תיקי כינוס נכסים ותיקי "המסלול המקוצר", המיועד לגביית חובות קטנים יחסית בלא ייצוג משפטי) על-ידי רשמים המתמחים בתחומים אלה. "מסלול ההפטר" עתיד אף הוא להפוך לאחר ממסלולים אלה.

חלק ניכר מההצלחה ניתן אפוא לזקוף לזכותם של רשמי ההוצאה לפועל. מדובר בקבוצת משפטנים איכותית, צעירה ברובה, אשר מתמחה בהליכי ההוצאה לפועל השונים. הכרעה בהליכי ההוצאה לפועל עיקרה באיזון יומיומי בין זכותו של הזוכה לגבות חובו מן החייב, לבין השמירה על כבודו ועל צרכיו הבסיסיים של החייב.

שילוב זה, של ניסיון באיזון בין זכויות ובין אינטרסים של חייבים וזוכים, ושל מיומנות הנרכשת אף היא בהליכי ההוצאה לפועל, בבחינת מצבו הכלכלי ויכולת ההחזר של חייב, משותף להליכי ההוצאה לפועל ולהליכי פשיטת-הרגל.

ההכרה במקצוע המשפטי והשיפוטי הייחודי של אכיפת חיובים, התבטאה הן בהקמת מערכת האכיפה והגבייה כרשות נפרדת, והן בגיוון של הליכי ההוצאה לפועל עצמם, ואיפשרה את ייעולה של מערכת האכיפה והגבייה והרחבת סמכויותיהם של רשמיה.

משרת רשם ההוצאה לפועל היא משרה שיפוטית, והנבחר לכהן בה מחויב להיות בעל כשירות, פורמלית ומהותית, לכהן כשופט שלום. ההליכים אשר עובר מועמד לכהונת רשם הוצאה לפועל, טרם מינויו לתפקיד, דומים במהותם להליכים למינוי שופט. הם כוללים, בין השאר, קבלת חוות-דעת על המועמד, השתתפות בקורס הערכה ומיון ובחירה על-ידי ועדה סטטוטורית, הדנה בכשירותו ובהתאמתו של המועמד בהתבסס על מכלול הנתונים שלו. על יסוד החלטתה של הוועדה לבחירת רשמים, מבוצע המינוי על-ידי שר המשפטים, הבוחן פעם נוספת את כשירותו של המועמד לתפקיד.

יצוין כי בשל כשירותם הגבוהה, מרביתם של רשמי ההוצאה לפועל יתמנו בהמשך הדרך לשיפוט בבתי המשפט השונים. בימים אלה, ועל רקע הגידול הניכר בהיקפי פעילותה, נערכת רשות האכיפה והגבייה לקליטת רשמי הוצאה לפועל חדשים.

תפקיד מאתגר זה עוסק מדי יום ושעה באיזונים העדינים הנדרשים להמשך קיומה של החברה הישראלית כחברה הגונה והוגנת, וההכרחי כל-כך לקיומה של מערכת משפטית יעילה ותקינה במדינת ישראל.

■ הכותבת היא הממונה על הרשמים ברשות האכיפה והגבייה.