האם ביהמ"ש עשוי להפחית ריביות פיגורים מול הבנקים?

פסק הדין החריג שחייב את הבנקים לשלם לשתי חברות בבעלות גד זאבי יותר מ-250 מיליון שקל, עשוי להשליך על גופים רבים במשק המתמודדים עם ריבית פיגורים

גד זאבי / צלם: סיון פרג'
גד זאבי / צלם: סיון פרג'

מי מאיתנו לא נאלץ מדי פעם לשלם לבנק ריבית בגין הלוואה שלא נפרעה במועד, או ריבית חריגה בגין יתרת חובה בחשבון, שחורגת ממסגרת האשראי?

ההנחה לגבי ריבית זו (הנקראת גם "ריבית פיגורים") היא כי מדובר בגזירת גורל, שלא ניתן להימנע ממנה.

ואולם, פסק דין שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט העליון מותיר פתח למסקנה שונה, על רקע החלטה שניתנה במחלוקת בין שתי חברות בשליטת איש העסקים גד זאבי לבין כמה בנקים. פסק הדין החריג חייב את הבנקים לשלם לחברות סכום-עתק של יותר מ-250 מיליון שקל, ודן בשאלות עקרוניות שעשויות להשליך על גופים רבים במשק.

נפתח הפתח

פסק הדין קובע כי ריבית פיגורים המשולמת בגין אי-ביצוע תשלום במועד היא בבחינת "פיצוי מוסכם" כפי שמוגדר בחוק החוזים. כיוון שכך, מוקנית לבית המשפט סמכות להתערב בגובה הריבית ולהפחיתה.

מדובר בשיקול-דעת משפטי שיופעל רק במקרים חריגים, אולם פתח זה קיים, ובית המשפט רשאי להתערב ולבחון בין היתר את הסבירות של גביית ריבית הפיגורים בשני קריטריונים: בחינת שיעור ריבית הפיגורים ובחינת משך הזמן שבמהלכו נגבתה הריבית.

בית המשפט קבע כי ריבית הפיגורים שנגבתה באותו מקרה, בשיעור 3%, היא סבירה. המשמעות אינה בהכרח כי ריבית פיגורים בשיעור מעט גבוה יותר תהיה בלתי סבירה, אך חשוב להדגיש כי ככל ששיעור תוספת ריבית הפיגורים גבוה יותר - לא מן הנמנע שבית המשפט יקבע כי מדובר בשיעור בלתי סביר ויורה על הפחתתו.

בית המשפט החליט גם לבחון את סבירות משך תקופת גביית הריבית, וקבע כי אם הבנק גובה ריבית פיגורים לאורך תקופה ארוכה, לא מן הנמנע שבית המשפט יתערב ויפחית את הריבית. מעבר לכך, גם אם הבנק נקט הליך של כינוס נכסים לצורך מימוש הבטוחה, סבירות משך ההליך תיבחן בהתחשב בכלל נסיבות העניין.

במקרה זה הבנקים אכן פעלו למימוש הבטוחה (מניות של חברת בזק), והליך הכינוס נמשך יותר מ-7 שנים. למרות הזמן הרב, בית המשפט ציין כי חלק ניכר מהזמן נבע מרצון משותף להמתין להשבחת המניות באמצעות הפרטת חברת בזק, ולכן אין קביעה כי הליך כינוס הנכסים נמשך מעבר לסביר.

יחד עם זאת, בית המשפט החליט להתערב, כיוון שהוכח כי בשלב מסוים שווי הבטוחה עלה על סכום החוב, ומשלב זה ואילך הבנקים לא היו חשופים לסיכון כלל, ולכן אין הצדקה לתשלום ריבית פיגורים.

כששווי הבטוחה גבוה מסכום החוב

מעבר לסוגייה העקרונית של התערבות שיפוטית ובחינת משך זמן גביית הריבית ושיעורה, פסק הדין פותח צוהר לתקיפת הנושא במקרים בהם קיימת בטוחה שהשווי שלה עולה על סכום החוב (אם כי לא ברור מפסק הדין האם הריבית הייתה מופחתת גם במקרה שהליך הכינוס היה נמשך פרק זמן קצר).

פסק הדין גם לא מתייחס לשאלות פרקטיות רבות של הערכת בטוחה: לא תמיד הבטוחה היא מניות של חברה בורסאית בעלות שווי שוק מוגדר. כך, למשל, משכנתא על דירת מגורים עשויה להיות שווה "על הנייר" יותר מהחוב, אך יש לבחון כמובן את השווי נטו לאחר מסים והוצאות מימוש.

■ הכותב הוא שותף במשרד יעקב סלומון ליפשיץ ושות'.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988